סיכום 2024 / טי שירטס הן הקנבס של המחאה

נראה שאין דרך אחרת מלהגדיר את הטי שירט כתלבושת הלאומית של כולנו במהלך השנה האחרונה, אולי אפילו השנתיים האחרונות. אנחנו עדיין לובשים טי שירטס שעליהן מודפסים או מעוצבים מסרים שמקטלגים אותנו חברתית ופוליטית, מצטיידים בדגל ויוצאים לרחובות.

אנחנו יוצאים כדי לזעוק את הרצון של כולנו לראות את כל החטופות והחטופים שבים הביתה; לזעוק את המחאה שלנו על התנהלות פוליטיות כזו או אחרת, את הרצון שלנו לשינוי, לשלום ולחיים שפויים.

בשנת 2023, במהלך חודשי המחאה שהחלה עקב הניסיון לבצע הפיכה משפטית, לבשנו חולצות שעליהן עוצבו מסרים ששייכו אותנו לגופים שלקחו חלק במאבק הנגדי: אחים לנשק, מחאת ההייטקיסטים, בונות אלטרנטיבה, קבוצות שייצגו יחידות צבאיות, תנועות נוער ועוד. גם ב־2024 שימשה אותנו הטי שירט לאמצעי להבעת תפיסות עולם חברתיות, פוליטיות ואמנותיות.

״אנחנו קוראים לחולצות הטי עם המסרים החברתיים ׳חולצות פוליטיות׳״, אומרת טל גרנובסקי אמית, חוקרת אופנה ומנהלת ארכיון האופנה והטקסטיל בשנקר. ״אחוז ניכר מהחולצות שיש לנו בארכיון מייצג את דעותיו של מחנה השמאל. ניסינו להשיג ממחנה הימין ולצערי לא קיבלנו. העניין שלנו בקטגוריה עדיין גדול ואנחנו בהחלט ממשיכות וקוראות לאנשים להעביר אלינו עוד פריטים כאלה״.

החולצות הפוליטיות הראשונות בארכיון, מספרת אמית, הן של המותג ליפטי: חולצה עם איור של הרצל מ־1988 וחולצה משנת 1994 שעליה מופיעים דגלי ירדן וישראל עם הכיתוב ״שלום״. ״זו חולצה שעוצבה לכבוד הסכם השלום, ואלו החולצות הראשונות שיש לנו בארכיון, שעוצבו בארץ ועליהן מובעת דעה פוליטית.

״עם השנים, ובעיקר בשנתיים האחרונות, אנחנו אוספות חולצות מגוונות. העניין התחיל עם המחאה החברתית של העדה האתיופית כנגד האלימות המשטרתית המופנית כלפיהם. מאז ה־7 באוקטובר התמקדנו באיסוף של חולצות טי שקשורות במלחמה. נכון לעכשיו יש לנו כמה עשרות כאלו״.

טל גרנובסקי אמית: ״העניין התחיל עם המחאה החברתית של העדה האתיופית כנגד האלימות המשטרתית המופנית כלפיהם. מאז ה־7 באוקטובר התמקדנו באיסוף של חולצות טי שקשורות במלחמה. נכון לעכשיו יש לנו כמה עשרות כאלו״

כולנו שותפי גורל

מבחינה היסטורית, הטי שירט החלה כחלקה העליון של פיג׳מה. בסוף המאה ה־19 היה מי שחשב שיהיה נוח לחלק את הפיג׳מה, עד אז בגד בסגנון אוברול, לשני חלקים: בגד תחתון דמוי גטקס ובגד עליון שממנו נוצרה חולצת הטי. בתחילה החולצות שימשו כלבוש שמתחת למדים הצבאיים, ובהמשך הפכו מבגד תחתון לבגד יומיומי, סמל סקס ואמצעי להבעת דעה: קנבס חברתי.

בשנות ה־50, אחרי מלחמת העולם השנייה, הפכה הטי שירט סמל של נוער מורד שנאבק במוסכמות. בהמשך נעשה בה שימוש רב גם בעולמות הקולנוע, במיוחד בתקופת הרוק׳נרול, עם מרלון ברנדו ב״חשמלית ושמה תשוקה״ וג׳יימס דין ב״מרד הנעורים״. כל אלו ועוד הכניסו אותה לפנתיאון האופנה.

הצבע האחיד והחלק של הטי הוא כנראה זה שהפך אותה ללוח מודעות. גרפיקאים, פרסומאים, להקות רוק ותנועות פוליטיות הפכו אותה לפריט שאפשר ליצוק עליו תוכן.

הטי שירט הפוליטית הראשונה הופיעה ב־1948, אז השכיל ג׳ון דיואי, המועמד הרפובליקאי לנשיאות ארצות הברית, להפיץ חולצות עם הכיתוב Dew it with Dewey. היא הגיעה לשיאה ב־1976 כשעוצבה טי שירט עם הכיתוב המפורסם I Love NY בעיצובו של מילטון גלייזר, כחלק מקמפיין לעידוד התיירות לעיר.

גם עלינו לא פסח השימוש בטי כקנבס חברתי. בשנתיים האחרונות נרשמו כאן מספר יוזמות מרשימות ומרגשות של עיצובי טי שירטס על ידי מעצבים גרפיים, מעצבי אופנה ויזמים חברתיים.

הבולטות שביניהן היו, בין השאר, ״לובשים מחאה״ – יריד חולצות שהגיב למצב ונמכרו בו חולצות ברוח המחאה. הוא התקיים במסעדת האחים בתל אביב והציגו בו למעלה מ־30 יוצרים.ות את הפרשנות שלהם למצב על גבי טי שירט לבנה. הרעיון ליריד היה של יותם דוקטור ממסעדת האחים, בשיתוף עם המעצב הגרפי והאמן ניל כהן (קון).

בהמשך, יזמו שוב במשותף כהן והאחים דוקטור ממסעדת האחים את ״עוטף״ – פרויקט מחווה ליישובי עוטף עזה וחבל הצפון. בהשראת ההיסטוריה והמורשת של המושבים, עיירות הפיתוח והקיבוצים עוצבו חולצות ל־23 יישובים. על היוזמה לפרוייקט הם אמרו: ״עשינו את זה מתוך הבנה כי מאז ועד עולם ובעיקר כרגע, כולנו שותפי גורל״.

כל הרווחים ממכירת החולצות האלו נתרמים למרכזי חוסן שפועלים בתחום ההתמודדות עם טראומה והתאוששות קהילות יישובי העוטף והצפון. עד כה נמכרו מליין החולצות הזה כ־8,500 פריטים והתרומה שגויסה עומדת נכון להיום על כ־490,000 שקלים.

לצד היוזמה של האחים, גם המעצבים והחברות האחרות שעיצבו חולצות טי ייעודיות העבירו חלק מכספי המכירה לתרומה. המעצבת שרון רטס עיצבה למותג שלה BISOU MAMAN חולצות טי שחורות שעליהן רקומות בחרוזים אדומים מפת ארץ ישראל. המפה מצוירת על גבי החולצה בדיוק במקום שבו קורעים חולצה כחלק ממנהגי האבלות של העם היהודי. רטס ביקשה לבטא את האבלות הקולקטיבית והתחושות הקשות שגורמת המלחמה.

 

דוגמה נוספת לחולצת טי פוליטית היא זו שעיצבו במותג אתא, שעליה מופיע המשפט Dear world I wish you will never experience how war feels like. את המשפט כתבה המקעקעת שרה קורי ואנשי אתא נתקלו בו באינסטגרם שלה, והחליטו להדהד אותו הלאה.

קולקציית ״Border Story: עכשיו כולנו רוצים רק דבר אחד – לחזור הביתה״ היא סדרת חולצות טי מאוירות שאותן עיצבו לרשת סטורי שלושה יוצרים מבארי, רעים ונחל עוז – ירו, איתמר מזרחי והודיה אדר־עסיס – שהיו בביתם באותה שבת. היה להם ברור מלכתחילה שזה יהיה פרויקט שאת הרווחים ממנו יתרמו לארגוני ההסברה, כדי לא לאפשר לעולם להתעלם ולשכוח את הזוועה שעברנו ואת המלחמה שבה אנחנו נמצאים.

בקום איל פו נרתמו למאבק להחזרת החטופים עם קמפיין בהשתתפות נשות אופנה ומשפיעניות שלבשו טי שירט שנשא את המשפט ״תחזירו אותם הביתה עכשיו״, שאותו עיצב עיצב עודד בן יהודה בעברית, אנגלית וערבית. מאחורי היוזמה עמדה סיביל גולדפיינר, שעומדת בראש המותג. החולצה לא הוצעה למכירה, אלא היוותה סימבול וקריאה לעזרה. בין המצטלמות לקמפיין היו גלית גוטמן, שירלי בוגנים, אביה מלכה, ענת בירן ועוד רבות.

היו עוד יוזמות כאלו נוגעות ומרגשות, אבל קצרה היריעה מלפרט את כולן. למרבה הצער, למרות סיומה של שנת 2024 ותחילתה של 2025, האירוע עדיין לא תם. אופנה תמיד היוותה כוח רב עוצמה שדרכו הועברו מסרים תרבותיים, חברתיים ופולטים. אצלנו יש כל כך הרבה סיבות ומסרים שאותם אנחנו מנסים להעביר, ואולי גם להשפיע – באמצעות אופנה.