אביטל פודינסקי: ״עין של אדם ׳רגיל׳ כבר לא יכולה להבדיל בין הודעות״

פישינג, הונאות, לינקים זדוניים ונסיונות של גניבת זהות הם מהאיומים הנפוצים שכולנו נאלצים להתמודד איתם בשנים האחרונות. בין אם בהודעות סמס בטלפון הנייד או באימיילים תמימים לכאואה, כולנו כבר נתקלנו ב״בקשות״ לשלם על נסיעה בכביש 6 שלא בוצעה, לעדכן כתובת למשלוח שלא באמת בדרך, או לאשר את ה״וי הכחול״ באינסטגרם שלא בהכרח ביקשנו.

וגם אם כבר למדנו לכאורה לחשוד בכל הודעה, גם ההאקרים משתכללים, כפי שמספרת אביטל פודינסקי, ראש תחום עיצוב (Head of Design) בחברת Guardio. ״ה־AI עוזר גם להאקרים, ואתה יכול לקבל שיחת טלפון עם קול שאתה מכיר, או לקבל מייל מחברה שקנית בה בעבר. אנחנו חייבות לקחת את זה בחשבון במוצר שלנו, ולהסביר לך מה קרה ואיך צריך להתנהג״.

גארדיו, שהוקמה בשנת 2018, היא חברת סייבר המפתחת כלי אבטחה לדפדפן ולמובייל עבור לקוחות פרטיים ועסקים קטנים, שמגנים על מיליוני משתמשים מכל העולם. היותה חברת B2C הופך אותה לייחודית בנוף הסייבר הישראלי, עם מעל 1.5 מיליון משתמשים ברחבי העולם.

״המוצר של גארדיו מיועד ליוזרים כמוך, כמוני, למשפחות שלנו, לכל הגילאים, טכנולוגים יותר ופחות. אנחנו מגנים מכל האיומים ברשת בשימוש יום־יומי, הורדות מסוכנות, דליפות של מידע, סמסים זדוניים, פישינג, אנשים שמתחזים להיות משהו שהם לא ועוד״.

איך זה עובד?

״הפתרון שלנו הוא תוסף לדפדן ואפליקציית מובייל. הסמסים שאנחנו מסננים לא מגיעים אליך, ואם כן אז הם מסומנים. כנ״ל המיילים: אנחנו יודעים לסמן אותם בלייבל אדום ואז אתה יודע לא ללחוץ על הלינק. אנחנו יודעים להתריע על עמודים מסוכנים ולהקפיץ לך בזמן אמת שהסיסמה שלך דלפה וכדאי שתחליף אותה.

״ולמרות שבדרך כלל אנחנו באים עם בשורות רעות, אנחנו לא רוצים שתיבהל כשאתה רואה הודעה מגארדיו על המסך או מקבל מאיתנו מייל. אנחנו רוצים להזהיר אותך ולהרגיע ולהגיד שאנחנו פה; לתת לך ערך ולספר מה אתה יכול לעשות כדי לשמור על עצמך״.

הדור שלנו, היותר טכנולוגי, אומר ״אני יודע, אני מכיר, אני יודע להבדיל״, אבל גם אני כמעט לחצתי על לינק בהודעה שקיבלתי על בעיה בכתובת של משלוח עתידי

זה לא גם עניין של גיל ואוריינות טכנולוגית?

״הדור שלנו, היותר טכנולוגי, אומר ׳אני יודע, אני מכיר, אני יודע להבדיל׳, אבל גם אני כמעט לחצתי על לינק בהודעה שקיבלתי על בעיה בכתובת של משלוח עתידי. יש כל מיני הודעות, הודעה של כביש 6 שלא שילמת, עונת הסיילים שיש בה הרבה מודעות פייסבוק ואינסטגרם על חנויות שלכאורה פושטות רגל וסוגרות; אלה המודעות הכי מסוכנות, וזה הדבר הכי חם ברשת ואנחנו לא בהכרח מזהים. עין של אדם ׳רגיל׳ כבר לא יכולה להבדיל בין ההודעות״.

אז מה עושים? איך עיצוב יכול לעזור?

״בעבר, השיח בעולמות הסייבר מול המשתמשים היה פחות חיובי. הדגש היה על האיומים והסכנות ברשת. משתמשים שגלשו לאתר מסוכן, קיבלו הודעה ובה איור אדום שמלווה טקסט מרתיע וכפתור אדום כהנעה לפעולה.

״היום הדיאלוג שלנו עם המשתמשים שונה. אנחנו מלמדים אותם איך להתנהל נכון ברשת, נותנים להם כלים, מתריאים בזמן אמת. כל אלה מוצגים בעיצוב ידידותי, פלטת צבעים חמימה והנעות לפעולה חיוביות. כך, למרות שאנחנו פוגשים את המשתמשים שלנו באירועים פחות ׳משמחים׳ הם חווים אותנו כמשהו חיובי״.

איך זה בא לידי ביטוי באיורים?

״האיורים שהיו במוצר היו די בסיסיים והתאימו למוצר ה׳רזה׳ שהיה לפני כמה שנים. הם נבנו משכבות של גרדיאנטים, פלטת הצבעים הייתה מצומצמת והם פחות התאימו לצרכים שלנו כשנוספו עוד יכולות למוצר וקצב העבודה עלה. 

״אז, תוך כדי תנועה, כשאין לנו הרבה ידיים עובדות או זמן פנוי למחקר ואיור – ישבנו שתי מעצבות בחדר, ניקינו את היומן מפגישות, פיזרנו בפיגמה המון השראות וחשבנו מה השפה האיורית שהכי תתאים למוצר שלנו; כזו שנדע לאייר ולתחזק אותה בעצמנו, שתהיה ורסטילית ותתפתח עם המוצר, שתתאים למנעד רחב של משתמשים, שתהיה ידידותית ומתקשרת.

״ככה, במשך כמה ימים, איירנו בזריזות אלמנטים בסיסיים כדי שיהיה עם מה להתחיל. הוספנו אותם למוצר, עשינו על זה טסטים, ומשם ספריית האיורים גדלה ומתפתחת, משתכלל כל הזמן״.

ולא באיורים?

״למדנו עם הזמן איך לפשט למשתמשים שלנו מסרים מורכבים. בעבר, כשהם היו נכנסים לדשבורד של גרדיו, הם יכלו לראות ארבע אינדיקציות צבעוניות למצבי האבטחה שלהם: ירוק, כתום, אדום וסגול. האם משתמשים יודעים מה ההבדל ביו סיכון כתום לאדום? איך עליהם לפעול? ומה אומר צבע סגול בעולמות של סייבר, או ב־UX בכלל?

״היום המוצר נגיש יותר. אנחנו פחות מספרים למשתמשים שלנו בהרבה מילים על הטכנולוגיה שמאחורי המוצר, ממה עליהם להזהר ומה אנחנו עושים מאחורי הקלעים כדי להגן עליהם. אנחנו מספרים את אותו הסיפור ב־UX חכם, מסרים קצרים והנעות לפעולה – כך שהמשתמשים שלנו בהבנה ובשליטה על הפעולות שלהם״.

לך תוכיח שהעיצוב הוא מה שעשה את העבודה

פודינסקי, בת 40, היא בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר (2011). לאחר הלימודים עבדה שנתיים בסטודיו אנזלביץ׳, שמתמחה בפרינט, במיתוג ובשיווק, ולאט לאט החלה לגעת גם בסטארט־אפים ״ואתרים של פעם, שנוצרו באינדיזיין ובופוטושופ. דגדג לי עולמות הדיגיטל והתחלתי לעבוד יום בשבוע כעצמאית״. 

לאחר שעזבה את הסטודיו החלה לעבוד כעצמאית ועיצבה דשבורדים, אפליקציות, אתרים וכן הלאה. ״התפנה לי זמן והתחלתי לשרבט בעט דודלים. לאט לאט היה לי מלא ציורים שהתחלתי לעלות לאינסטגרם. קניתי מחברות חומות, עטפתי אותם באיורים שלי, שמתי בפרופיל וזה נהיה ויראלי. פנו אלי מחנויות ניר והבנתי שאני צריכה לפתוח עסק.

Pudish, העסק שהקימה, היה קיים ארבע שנים, עם מוצרי נייר מאויירים, שיתופי פעולה עם חברות מסחריות, נעליים, קולקציות בגדים, בארץ ובחו״ל, ציורי קיר במשרדים, סדנאות. ״זה היה ממש מוצלח ומגניב, לא האמנתי שאני מתפרנסת מזה. 

המשכתי עם הסטודיו עד שבשלב מסוים הרגשתי שאני פחות מעצבת, יותר מנהלת עסק, ספקים, לקוחות. התגעגעתי ללעצב והרגיש לי שאני צריכה להפעיל יותר את הראש ולאתגר את עצמי

״במקביל המשכתי עם הסטודיו, עד שבשלב מסוים הרגשתי שאני פחות מעצבת, יותר מנהלת עסק, ספקים, לקוחות. התגעגעתי ללעצב והרגיש לי שאני צריכה להפעיל יותר את הראש ולאתגר את עצמי״.

ב־2017 החלה לעבוד בוויקס כמעצבת מוצר. במשך חמש שנים עבדה בכמה קבוצות שונות, ובשנתיים האחרונות בחברה עבדה כמובילת עיצוב. ״ליוויתי מעצבים בתהליכים שונים במוצרים. זה הרגיש כמו כמה סטארט־אפים שונים ולימד אותי עולמות שונים בחברה אחת״.

ב־2021 קיבלה פנייה מגארדיו. ״לא הסכמתי לשמוע על חברת סייבר, הרגיש לי שזה הכי לא בשבילי, מה יש לעצב שם, זה בטח משעמם והם בטח לא מבינים עיצוב. לקח כמה חודשים עד שהסכמתי להתראיין כשהמנכ״ל כתב לי בלינקדאין. נפגשתי איתם ומהרגע שהתראיינתי הבנתי שזה המקום שאני צריכה להיות בו״.

למה?

״אני מאוד מאמינה בפאונדרים והתחברתי אליהם ברמה האישית. זה פחות מה שהגדרתי לעצמי לפני, אלא אם המוצר עושה טוב למשתמשים והאם אני רוצה לעבוד עם האנשים האלו כל יום. רציתי לקחת את האתגר הזה, לצאת מאיזור הנוחות ולהכנס לתחום שלא ידעתי עליו כלום. להכניס צבע בעולמות שנתפסים כאפורים״.

לפעמים אני אומרת למנכ״ל, ברגע שאני אפסיק להציק לך תבין שאתה בבעיה; אתה תמיד תהיה הטכנולוגיה והביזנס ואני אמשוך לעיצוב

מה את עושה?

״נמצאת המון בצוותי חשיבה, גם בעולמות הפרודקט וגם ב־R&D, בקשר צמוד עם ההנהלה, מדברים על הפיצ׳רים קדימה, תכניות, מה אפשר לשפר. אני נוגעת בכל האזורים במוצר, יושבת גם עם צוותים אחרים וגם עם הצוות שלי. עכשיו אנחנו עובדות על דיזיין סיסטמס, זה תופס המון נפח בלו״ז. תמיד יש מה לעשות בכל קבוצה בחברה.

״כשהגעתי לפני שלוש שנים היינו צוות קטן שעסק בעיקר בתחזוקה וביוזר אקווזישן, עוד לא הייתה אפליקציית מובייל. היום יש ארבע מעצבות ואותי – שתיים בברנד מרקטינג ושתיים בפרודקט – ופשוט התחלנו לקחת על עצמנו עוד ועוד דברים והכל גדל בהתאמה. כשיש יותר ידיים עובדות שמגדילות ראש, התוצאה היא ששאר הצוותים צמאים יותר לעיצוב: אנחנו חלק מצוות שחושב על פיצ׳רים חדשים, מאיירות את כל החוויות במוצר, פוסטים לערוצי הסושיאל, מצגות למיט־אפים, סוואג לעובדים, הכל. מאוד מחוברות ל־kpi, מעודכנות בדאטה מדי יום״.

איך השתלבת בכל זה? 

״לקח לי רגע לתפוס את המקום שלי בחברה מאוד טכנולוגית ׳דאטה דריבן׳. לך תוכיח שהעיצוב הטוב הוא מה שעשה את העבודה ושצריך עוד זמן למשימה. ברגע שהוכחנו שהעיצוב חשוב לחוויה ולאיכות של המוצר, אי אפשר לחזור אחורה, אף אחד כבר לא מוכן להתפשר, כולם רוצים את הזמן איתנו. כולם נעזרים בנו בעולמות התוכן שלנו. אין דבר שיוצא החוצה בלי שעיצוב נגע בו״.

איזו פרספקטיבה את יודעת לתת היום על עיצוב מוצר? 

״היום, כשאני בתוך סטארט־אפ ונוגעת בכל האזורים, אני מאוד רואה את הביזנס במקביל לדיזיין. אם פעם היה לי חשוב רק מה יפה, היום אני רואה איך לרוץ קדימה, איך להגיד שאנחנו לא יודעת הכל, מוציאות איי־בי טסטינג ומגלות שלא תמיד אנחנו צודקות. היום אנחנו יותר פתוחות לטעויות ובגלל הקצב המהיר זה בסדר לשחרר ולראות מה קורה. יש בזה משהו נורא משחרר.

״כשהקמתי את פודיש גם הייתי קצת ככה: האם זה הפאטרן המושלם? בוא נצא, נדפיס, נראה אם קונים. לפעמים מחפשים לגדול ולא מתאבססים על הדברים שלא תמיד חשובים. היוזרים לא תמיד שמים לב למה שאנחנו רואים, ומצד שני איך משהו שאני כן מתאבססת עליו, האם בחברה יבינו בסוף שלא חוזרים אחורה.

״לפעמים אני אומרת למנכ״ל, ברגע שאני אפסיק להציק לך תבין שאתה בבעיה; אתה תמיד תהיה הטכנולוגיה והביזנס ואני אמשוך לעיצוב. ברגע שיש שקיפות מלאה ואנחנו יודעות מה אנחנו מנסות להשיג יש לנו נצחונות ביחד. זו אבולוציה שלקח לה זמן להגיע למקום כזה״.