כל מה שחשוב ויפה
ZERO DAY. (L to R) Jesse Plemons as Roger Carlson and Robert De Niro in Episode 104 of Zero Day. Cr. JOJO WHILDEN/Netflix © 2024
רוברט דה נירו וג'סי פלמונס ב״יום אפס״. צילומים: נטפליקס

״יום אפס״: רוברט דה נירו מתבזבז בסדרה חסרת עלילה ואמינות

טרור סייבר, פוליטיקה, קונספירציה, נפוטיזם ומלודרמה – יותר מדי מרכיבים הפכו את הסדרה המדוברת של נטפליקס לתבשיל חסר טעם, שגם הכוכבים בקאסט לא מצילים

לא עברה יממה מאז עלתה לאוויר ו״יום אפס״, המיני סדרה המדוברת מבית נטפליקס, תפסה את המקום הראשון ברשימת 10 תוכניות הטלוויזיה המובילות בישראל. יכול להיות שזה בגלל סיפור המסגרת, העוסק בחקירת אירוע טרור שגבה אלפי נפשות, מה שמזכיר בצורה מורבידית את האקטואליה המקומית. אולי זה הקאסט המשובח, ובראשו רוברט דה נירו בבכורה טלוויזיונית. ואולי אין משהו טוב יותר לראות? כי התוצר הטלוויזיוני הזה צריך לצאת מרשימת הסדרות הנצפות בישראל ובכלל, לרשימת הסדרות הגרועות של השנים האחרונות.

״יום אפס״ הוא הכינוי שניתן למתקפת טרור סייבר, שגבתה את חייהם יותר מ־3,000 אנשים בדקה. הממשל והרשויות אובדי עצות לגבי איך ומי גרם למתקפה הקטלנית, ולכן מקימים תוך 10 דקות בערך ועדת חקירה מהסוג שרק הפנטזיה ההוליוודית מסוגלת לספק: המוחות המבריקים והמומחים הגדולים ביותר כבר נמצאים באותו בניין וחוקרים את האירוע. מי שאמור לנהל את הוועדה המדע בדיונית הזו הוא הנשיא בדימוס ג׳ורג׳ מאלן. וכאן נכנס דה נירו.

בדומה לוועדת החקירה, גם הנשיא הוא תופעה על טבעית שלא נראתה בשום מערכת פוליטית במציאות הידועה לנו. הוא חוקר עצורים, יוצא לשטח, מדבר עם אנשי ביון מארצות אחרות (גם ישראל על המפה) ולמעשה מהווה גרסה גריאטרית וצולעת לבלש ג׳ק באור מ״24״ (למי שזוכרים) עם קצת יותר שלדים בארון.

החקירה, כצפוי, מסתבכת ומתבלגנת. לא ידוע מי אשם במתקפה. זו עלולה להיות קלישאה מספר אחת (רוסיה) או קלישאה מספר 2 (קבוצה מסתורית שמייצגת איזה אויב מבפנים) ואולי זו בכלל קלישאה מספר 3 (טכנולוגיה מתקדמת לשטיפת מוח). מה שכן ידוע זה שיוצרי הסדרה מגדירים מחדש את המילה טרחנות והשתמשו לשם כך בכל טכניקה זולה ומכניקה מטופשת, עד שהצליחו להרוג שתי ציפורים במכה אחת: גם לבלבל את הצופים לגבי מה לעזאזל קורה שם לאורך שישה פרקים וגם להסיח את דעתם מזה שלמעשה לא קורה כלום ושום דבר.

בין הטכניקות ניתן למנות: חיתוך דיאלוגים חשובים בחדרים סגורים אחרי חצי משפט, כדי לטשטש קונטקסט; קליף האנגרים שמגלים כי הדמות התמימה היא לא תמימה (הפתעה!); נקודת מבט פסיכולוגית המטילה ספק במהימנות המספר שממילא כבר לא אמין מאמצע הפרק הראשון; גילויים רומנטיים צהובוניים מרעישים על קשר עבר בין שתי דמויות, כדי לייצר יש מאין מתח דרמטי שתרומתו לקו העלילה מקרי אם בכלל.

ולא חסר גם ״אה שכחנו לספר לכם אבל קרה עוד משהו שלא הראנו לכם מקודם כי זה היה מסיים את העלילה בפרק השני״.

לאורך החקירה, לצד הדילמות והמשוכות הפוליטיות שכובלות את ידיו של מאלן/דה נירו, נערמות תאוריות קונספירציה בשקל. הן רק קצת פחות מופרכות מ״הנשיא הוא זיקית״ או ״מי שמנהל את הבית הלבן זה ג׳ון לנון שהושתלה בו תודעתו של סטלין״.

מה שמעניק משנה תוקף לכל מיני תאוריות כאלו ואחרות שצפות כמו חרא במים, הוא אסמכתא תקשורתית מהרשתות החברתיות, שמציפות פייק ניוז למרבה השוק וההלם, או ערוצי חדשות שיש להם, לא תאמינו, אג׳נדה פוליטית! בדומה לכך, אפשר למצוא זיקה לנושאים אקטואליים כמו דיפ־פייק, שימוש בבינה מלאכותית או שחיתות חוצת־אומות. כל מה שמעסיק את הפוליטיקה והתקשורת בחיים האמיתיים – אפשר לסמן וי.

birds

מאחר שהעלילה לא עובדת והרעיונות שנזרקים לכל עבר לא נדבקים, יש גם שפע של מלודרמה ונפוטיזם ולא פחות חשוב – מלודרמה נפוטיסטית. למרבה הפלא, אלו דווקא החלקים הכי אמינים ב״יום אפס״ מתוך תמהיל הבולשיט שמתרחש שם. כך לדוגמה מתברר שבתו של הנשיא לשעבר היא חברת קונגרס ואשתו היא שופטת עם שאיפות פדרליות.

בנוסף מתגלות מערכות יחסים מפוקפקות, רומנטיות או אחרות, שהתקיימו בין הנפשות הפועלות; יש פוליטיקה מפלגתית, ואנשים רעים שמנסים להרוויח מן הטרגדיה רווח פוליטי או כסף: פוליטיקאים, אנשי ביון, אילי הון, יזמי הייטק, ענקי תקשורת. כולם. לכל דמות שנראית מוכרת ממסך החדשות יש בסדרה כפיל לא אמין: יש אילון מאסקים ואובאמות וקלינטונים וטראמפים לכל דורש.

מערכות יחסים מפוקפקות, פוליטיקאים, אנשי ביון, אילי הון, יזמי הייטק, ענקי תקשורת. כולם כאן. לכל דמות שנראית מוכרת ממסך החדשות יש בסדרה כפיל לא אמין: יש אילון מאסקים ואובאמות וקלינטונים וטראמפים לכל דורש

לסדרה קשורים שמות רבים ונוצצים: יוצריה הם אריק ניומן, נואה אופנהיים ומייקל שמידט ומככבים בה שחקנים נפלאים. לצד דה נירו אפשר למצוא את ליז קפלן, ג׳סי פלמונס, ג׳ואי אלן, מת׳יו מודין, דן סטיבנס, קוני בריטון ואפילו אנג׳לה באסט, כנשיאה המכהנת. למרות הליהוק המרשים המשחק נותר בינוני. קשה להאשים את השחקנים, לא היה להם תסריט אמיתי לעבוד איתו.

ובסוף, כש״יום אפס״ נגמרת, לא ברור אם זו הייתה דרמה פוליטית שמתחפשת למותחן פסיכולוגי או טלנובלה קונספירטיבית שמתאמצת להיות דרמת איכות שעיסוקה בפיתוח דמויות.

לסיכום, אם קאסט מרשים אך מבוזבז לא עושה לכם את זה, יש אפס סיבות לצפות ב״יום אפס״.


יום אפס
יצרו: אריק ניומן, נואה אופנהיים ומייקל שמידט
ארה״ב, 2024. נטפליקס, שישה פרקים
כוכב 1

מעבר לתוכן מרכזי, for shortcut key, press ALT + zמעבר לסגיר, for shortcut key, press ALT + x
Silence is Golden