מרינה פוזנר // מפגשים

בדיוק לפני שנה, קהילת bite, מיזם של יוצרות הפועלות בשדה האמנות והתרבות בישראל, נחשפה לראשונה לציבור. Quilt of Love, היצירה המשותפת שחיברה יחד למעלה מ־250 אמניות מרחבי הארץ, סימנה את הולדתה של קהילה המבקשת לקדם אנרגיה של אהבה. זה היה רגע קוסמי: כל הכוכבים הסתדרו, ובחודש האישה הבינלאומי זכינו להציג את האנרגיה שיצרנו וביקשנו להפיץ ורשמית יכולנו לכנות את עצמנו ״קהילה״.

עם הולדת bite (אירוני שדווקא מתוך השבר והקושי), הצבתי לעצמי מטרה – ליצור מרחב שיהיה זמין למי שצריכה אותו, מתי שצריכה אותו. לכן, כשהרגשתי את חודש האישה (מרץ), מתקרב, לא יכולתי לדמיין שכקהילת נשים יוצרות לא נהיה חלק ממנו.

פעלתי באופן טבעי – יזמתי מפגש. זו בעיני תמצית הקהילתיות: החיבור, השיתוף וההקשבה ההדדית. מפגש הוא המנוע של כל מערכת יחסים משמעותית ונקודת השקה המאפשרת לחשוב על שינוי. כי הרי איך יתקיים דיאלוג בלי שיפגשו תחילה שני הצדדים?

מתחילת החודש קפה קיוסקו בפלורנטין מארח את ״מפגשים״, תערוכה ואירועי תוכן של 24 יוצרות מתוך קהילת bite לרגל חודש האישה הבינלאומי. היצירות והאירועים מהווים הזמנה לקשב, לנוכחות מלאה – הן של הגוף (דרך הקפה והמזון) והן של הנפש (דרך הרגשות והמחשבות).

מהלכים אמנותיים או בכלל, תלויי מקום כמו הפרויקטים שאני נוהגת ליצור, תמיד מציבים אתגר – איך לגרום למקום לקחת ״סיכון״ על פרויקט שעדיין לא נולד ועל סמך החזון בלבד? במשך חודש פעלתי מול כמה מוקדים, אבל לאף אחד מהם לא יכולתי לומר מה יהיה, כי לתפיסתי התוצאה היא פועל יוצא של חלל והקשר. כיוון שלא מדובר בפרויקט עם משאבים או זמן, הוא כלל רגעים של תסכול. איך להרים פרויקט בלי גב מוסדי או תקציב משמעותי?

הגעתי למסקנה שכרגע העיקר לעשות ולצידי קבוצת יוצרות שרק חיכתה לסימן דרך. כך בערב אחד על כוס יין ב״ידידיה״ – האח הבליין של ה״קיוסקו״, בשיחה עם יותם כהן הבעלים, קלטתי שהבית של bite נמצא ממש פה. היכרות ושיחה על שיתוף פעולה כבר דוברה וגם נעשתה בעבר, והמסגרת הקטנה והאינטימית הפכה לקרקע פוריה לפעולה אמנותית וחברתית.

מהלכים אמנותיים או בכלל, תלויי מקום כמו הפרויקטים שאני נוהגת ליצור, תמיד מציבים אתגר – איך לגרום למקום לקחת ״סיכון״ על פרויקט שעדיין לא נולד ועל סמך החזון בלבד? איך להרים פרויקט בלי גב מוסדי או תקציב משמעותי?

בתהליך, ראיתי איך האמונה באמנות כמנוע של שינוי עוברת גם דרך מפגשים בבית הקפה, והופכת למרחב המאפשר לבחון, להקשיב, לשתף, לשאול ולהתבונן. מחקרים רבים מצביעים על כך שמוטיבציה לפעולה נוצרת כשאנשים חולקים מרחב משותף שבו הם מעורבים בגוף ובנפש. על פי הגדרה זו, בית קפה הוא זירה אידיאלית להשפיע, לעורר דיון או ללכוד את תשומת הלב.

התוכנית כוללת כמה אירועים מרכזיים ב־11.3 בשעה 18:30 אגיש Aperitivo וניוקי – ״מזון אהבה״ שאכין ואגיש מתוך המטבח של קיוסקו. בחלל הפנימי תמר ארזי בפרפורמנס משך תזמין להשתתף בניסוי יצירה של בינה אנושית. ב־28.3 נחגוג את נעילת התערוכה עם קוקטייל צהריים ומכירת יד שנייה מארונן של אמניות קהילת bite.

משתתפות ומציגות יוצרות הפועלות במגוון מדיומים: אילנה שרה קלייר, איריס פרוסקי, ג׳ניפר בלוך, גאי ספרן לולאי, הילה כדי, ורד אלמוג ששון, טלי גל, יובל זיקוט, יפעת לאב גנוז, ירדן אמיר, ליאור רז, מאור פייט, נופר לואיז, צליל בנדריהם, קטי ברמן, רוקסי מונטאנו, שחר לבוביץ׳, תמר פסו אביב, תמר ארזי ותמר תורג׳מן. לצידן יופיעו מוזיקאיות ומשוררות – Lara Snow, רוני ודנאי, רוני בהט ודניאל וייל.

היצירה שלי בתערוכה היא ״מחברת וידויים״. אני מזמינה את אורחי הקיוסקו והתערוכה לספר חוויה של מפגש בבית קפה. חלק מהווידויים הללו ישולבו במופע עתידי – וכך יווצר מעגל מתמשך של מפגש, תיעוד וביטוי אמנותי.

במציאות העמוסה והמורכבת שלנו, רגע של התכנסות סביב כוס קפה הוא גם הזדמנות לבחון איזו גרסה של עצמנו אנחנו מבקשים להיות. אמנם אין ביכולתי להחזיר את החטופים, אך בכוחי לבחור לפעול במרחב שאני מכירה – לייצר מפגשים, לשמוע, להקשיב ולחבר.

קהילת bite שמונה היום מעל 400 יוצרות רב־תחומיות נוצרה לפני כשנה וחצי מתוך תפיסה זו בדיוק. לאחר תקופת ההפגנות בבלפור, הבנתי שדרכי להשפיע ולהביע סולידריות עוברת באמנות. הקמת הקהילה והפעילות במסגרתה הפכו לפעולה החברתית שלי.

״מפגשים״ מבטא את כוחה של רשת נשית כסוכנת שינוי. הפרויקט מציע מרחב שבו האמנות היא הזמנה להשתתפות – אם דרך רגע של נשימה ושהייה, אם דרך שיחה על כוס קפה. האמניות מציעות התבוננות רעננה על המרחב היומיומי של בית הקפה כמחולל מפגשים – רגעים של גילוי המאפשרים הן חיבור והן הכרה בשונות בינינו.

---

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו