״שלושה לפרידה״: טובה לוטן בקוביה 6

בתערוכה ״שלושה לפרידה״, שאצר אורי דרומר, עוסקת טובה לוטן בפרידה – בקורותיה, צורותיה, חומריה ומופעיה השונים. לוטן, אמנית בינתחומית, נפרדה בשנה האחרונה משלושה חללים שבהם חיה ופעלה: ביתה, חלל הסטודיו וחלל התצוגה קוביה 6 שבו פעלה כשותפה.

היא מציגה מיצב סייט ספסיפיק שכולל עבודות רישום, מיקס מדיה, צילום ואובייקטים שונים מעור ומעץ. המיצב קורא לאינטימיות וקירבה, לפעילות אינטלקטואלית ודמיונית, ולמפגש עם מקורות פנטזיה, תכנונים, תשוקות ורצונות אודות אופני כסות ומעטפת לגופים עתידים.

בעבודותיה היא ממשיכה לעסוק בגוף, בבגד ובבית, ובקשרים המורכבים ביניהם. היא מהדהדת פרקטיקות של בעלי מלאכה מסורתיים: רפדות, חייטות, סנדלרות וגם אדריכלות, במובן היותם יצרנים של חומרי כסות ומעטפת,  ״מבנים״ עבור הגוף.

העבודה המרכזית במיצב היא מגזרת המורכבת מחומר שנותר משתי כורסאות עור ורודות, שהיו בסלון ביתה של לוטן. מגזרת זו הוסרה/הופשטה מהסלון שעזבה, והיא לדבריה ״ככתמים ורודים ואדומים ממרכז הסלון שלי״. העור הוורוד נושא את סימני השנים וההיסטוריה המשפחתית, מעין טביעות גוף של  גופים שישבו עליהם, סימני התיישנות, שפשוף, שחיקה, חתכים, כמו גם סימניו השונים של הרפד.

זיכרונות, רגשות ותחושות גופניות ממשיות הפכו לצורות, ומהוות בסיס, משטח לעבודה, שעל גביו הוסיפה לוטן כמעטפת שכבת נייר מיילר שקופה, שעליה רישומים וחריטות: רישומי נגזרות, נופים ספק פנימיים ספק חיצונים, צמחים שונים מהגינה מחוץ לביתה, בעלי חיים, צללים, היטלים, רשמים ורסיסי זיכרונות נוספים.

לצד העבודה המרכזית, מופיעים בחלל התצוגה/הפרידה, כמו מתוך מגזרת העור המופשט – ציורים ורישומים, עבודות מיקס מדיה, צילומים, עקבות תפירה ונגזרות שונות. אפשר להתעכב על רישום טקסטורת בד שמלה וכפות ידים מתוך צילום משפחתי ישן משנת 1934 – שנת העליה לארץ, או על אובייקטים מטופלים – קובית עץ צבועה משולבת במבנה בדים דחוסים וקווי רישום המזכירים כנף ונעל עקב פלטפורמה משולבת במניפות, הנדמות כשברי כנף פרפר.

המיצב מורכב מאובייקטים ודימויים אינטימיים, שחלקם עשויים מחומרים האוצרים זיכרונות טקטיליים וממשיים. חלקם שימשו בעבר כמשטחי מגע עם חלקי גוף שונים: משטחי ישיבה, אחיזה לכפות ידים או מצע שעליו נחו כפות רגלים. חומרי מעטפת מעור ובד, ששימשו בעבר ככסות, משען או אביזרי עיצוב ומקורם בבגדים, שמיכות ושטיחים. כך גם מצילומי משפחה ישנים שנרשמו בעמלנות על גבי ניירות עגולים. רוב החומרים באו בעבר במגע עם גוף האמנית ובני משפחתה.

החפצים ש ״טופלו״ במהלך הפרידות מהווים עדות חיה לאחיזה ולהיאחזות בממשות הזיכרון המגולם ואצור בחומר. העבודות נוגעות בזיכרון גופני אישי ואינטימי, לצד דימויים של חיות מחמד, ציפורים מבקרות, פרפרי גינה, צמחים אהובים, עלים ושאר דמיונות.

העבודות בתערוכה הן מגזרות למה שהיה ולמה שיהיה, לאחרון ולראשון; סימני הרפד, שהתגלו עם הסרת כיסויי העור מהכורסאות, חושפים את זיכרון התכנון המקדים של מיקום המגזרות על מבנה רהיטי הישיבה, ומשמשים עתה כחלק מעולם הרישומים, הצורות והדימויים בעבודותיה של לוטן, כמו גם  פרטי המניפות, או החריצים שנחשפו בעץ נעלי הפלטפורמה הישנות.

סימנים אלו נחשפים כחלק מתהליך פענוח וחקירה של העבודות, שקוראות לאינטימיות וקירבה. החומריות שנוצרות בתוכה רגשות, תחושות וזיכרונות אינטימיים של גוף מהעבר, מזמינה לפעילות אינטלקטואלית ודמיונית, ולמפגש עם מקורות פנטזיה עתידים, תכנונים, תשוקות, רצונות ודמיונות אודות אופני כסות ומעטפת לגופים עתידים.

---

טובה לוטן | שלושה לפרידה
אוצר: אורי דרומר
קוביה 6, שביל המרץ 6 תל אביב
נעילה: 12.4