סיפורי סופרנובה: אורית מגיע שולב מאיירת חלל

עמית: הי אורית. מה שלומך?

אורית: אני בסדר. סוג של

עמית: סוג של… כמו אצל כולנו, חיים בדיסוננס. ספרי מה מתרחש אצלך מעבר לעניינים הלאומיים והחברתיים של כולנו

אורית: אני חיה בסוג של פיצול בין שני תחומים (אבל שניהם מבחינתי באותו עולם). מצד אחד – עבודה בסטודיו (עיצוב תעשייתי ועיצוב גרפי) ומצד שני – באיור, בעיצוב וגם בכתיבה של ספרות ילדים

עמית: מסקרן. בואי נתחיל מהרקע שלך, זה שמביא אותך לכל העיסוקים האלו

אורית: תמיד הייתי ילדה מציירת. למדתי עיצוב תעשייתי בבצלאל, שם פגשתי את כפיר, בן זוגי, ויחד הקמנו סטודיו משותף – Shulab Studio. הנטייה שלי לאיור, לדו־ממד ולעיצוב גרפי תמיד קראה לי לחזור, וכך יצא שבמקביל לעבודות התלת ממדיות שלנו, תמיד עסקתי בעיצוב גרפי. לעיתים גם שילבנו בין השניים. בשנים האחרונות החלטתי להתמקד באיור

עמית: מה הן עבודות התלת־ממד?

אורית: אנחנו מעצבים בעיקר גופי תאורה, ריהוט ואקססוריז לבית. אנחנו עובדים מול חברות עיצוב שמייצרות ומפיצות את המוצרים ברחבי העולם

עמית: נשמע מעניין. ספרי על איור ספרי הילדים

אורית: לפני כחמש שנים אזרתי סופסוף אומץ והוצאתי ספר ילדים שאותו גם כתבתי. מהר מאוד נפתח לי התיאבון והרגשתי הכי בבית. מאז אני מאיירת, מעצבת ומדי פעם גם כותבת ספרי ילדים. שני הספרים שכתבתי וגם איירתי עד כה הם ״מה שנסיכה צריכה״ ו״שנינו״, שניהם בהוצאת טל מאי הנהדרים. בנוסף איירתי ועיצבתי כעשרה ספרים לסופרים שונים בהוצאות שונות

עמית: וואו. הרבה. במה עוסקים הספרים שכתבת?

הפתרון הוויזואלי שהולך כחוט השני לאורך כל הסיפור הוא העובדה שהשתמשתי בחלונות שהם הפתח, הצוהר לעולם הגדול. זה מוטיב שעזר לי גם בהמשך כשהייתי צריכה לתאר תרבויות או מקומות שונים

אורית: ״מה שנסיכה צריכה״ הוא סיפור שמתחיל ללא מילים, על ילדה שמתבוננת בראי ומדמיינת שהיא נסיכה. היא נעה בין להיות מאוד מרוצה מעצמה לבין להיות מאוד מאוכזבת מעצמה, כשהיא מבינה בכל פעם מחדש שאין לה את מה ש״נסיכה צריכה״. בסוף היא מוצאת נחמה, אבל אז שוב מתחיל הכל מחדש…

״שנינו״ הוא סיפור על אח ואחות, שמתחיל מנקודת ראותה ומקולה של האחות הגדולה הדומיננטית והסוחפת. האח נאלץ להיגרר אחריה. היא חושבת שהם מתאימים בול, אבל האיורים מלמדים אחרת: האח לא מצליח להדביק את הקצב שלה והוא לא מאוד מרוצה. רק כשהוא הופך להיות אקטיבי, הוא מצליח לשקף לה את העובדה שהיא לא ראתה אותו בכלל.

וואו קשה לי לסכם סיפור בכמה מילים 🙂

עמית: אבל אני מצליחה להבין את עולמות התוכן. ספרי על הספר האחרון שאיירת ובגינו התכנסנו

אורית: ״לא מהעולם הזה – סיפורי סופרנובה״ הוא ספר ראשון מבין שלושה מסדרה שעוסקת בחלל ובכוכבים שנקראת ״לא מהעולם הזה״. את הסדרה כתב פרופ׳ יוסי ניר, פיזיקאי ממכון ויצמן.

הספר מספר את סיפורן של שתי אחיות שנמצאות עם סבא וסבתא שלהן כשההורים שלהן בחו״ל. הסבתא היא ידענית ומספרת לבנות כל פעם, מזווית אחרת, עובדות מרתקות על החלל, על חייהם של הכוכבים ועל סופרנובות. זה ספר מיוחד. הוא מכיל צילומים אמיתיים מהחלל שמשתלבים עם האיור, והטקסט והעיצוב. וזה בנוסף להיותו ספר עם עלילה מקבילה מאויירת

עמית: מה המשמעות של סופרנובה?

אורית: סופרנובה הוא פיצוץ יפהפה שנוצר בחלל כשכוכב מסיים את חייו ומתפוצץ

עמית: מהיכן הצילומים שמופיעים בו?

אורית: אלה צילומים מקוריים שצולמו בעיקר על ידי נאס״א

עמית: ואיך הגיעו דווקא אליך לטובת האיורים?

אורית: מי שפנו אליי היו העורכות תמי הראל ויעל מולצ׳דסקי. אני איירתי וגם עיצבתי את הספר. הייתי צריכה למצוא איזושהי נוסחה ויזואלית שתכיל את כל מה שיש בספר הזה. יש בו גם את סיפור שמתרחש בתוך הבית והוא מקביל למשהו שמתרחש בחלל, כך שהאיור מכין את הקרקע לעובדות המדעיות ומתכתב איתן.

מלבד זה, היה צריך להבין איך לחבר בין כל המרכיבים – הטקסט, האיור, האימג׳ והלטרינג – כך שיתפקדו כמוצר שלם ומזוהה. הפתרון הוויזואלי שהולך כחוט השני לאורך כל הסיפור הוא העובדה שהשתמשתי בחלונות שהם הפתח, הצוהר לעולם הגדול. זה מוטיב שעזר לי גם בהמשך כשהייתי צריכה לתאר תרבויות או מקומות שונים.

החלונות סייעו לי להפגיש בין הסיטואציות בפנים ובחוץ, והם משמשים כרמז לסקרנות, להצצה אל העולם הגדול שמעבר (עד שלפעמים הם כבר לא נחוצים)

עמית: עולם התוכן הזה מוכר לך? עולם הכוכבים והאסטרונומיה?

אורית: האמת שממש לא. אם יש שני עולמות שתמיד קצת הפחידו אותי, עוד כשהייתי ילדה, זה העולם שמעל (החלל) והעולם שמתחת (המים). אבל הפרויקט הזה נפל עלי מהשמיים בתקופה שהפחד והשליטה קיבלו מבחינתי הגדרה מחדש ופרופורציות אחרות לחלוטין

עמית: כמה איורים עשית לספר?

אורית: אני צריכה לספור… כ־48 איורים. חלקם כפולות וחלקם בודדים

עמית: נייס. את כבר בדבר הבא?

אורית: כן, תמיד כן. בימים אלו יורד לדפוס עוד ספר על חלל, אבל חלל אחר לחלוטין – מסע דמיוני של ילד לחלל. הוא נקרא ״אבינעם וזיגי בירח הקרח״, כתבה אותו תמר הוכשטטר והוא ייצא בהוצאת עם עובד. וממש עכשיו אני עובדת על הספר השני בסדרת ״לא מהעולם הזה״ המדוברת. הוא יעסוק בכוכבי שביט 💫

עמית: את תאיירי גם את הספרים הנוספים בסדרה?

אורית: כן, כן. שני הספרים הבאים כתובים וערוכים וממתינים לי על השולחן. על השני, שעוסק בשביטים אני כבר עובדת. השלישי יעסוק בחורים שחורים

עמית: עולם מרתק. כמה זמן לוקח לך לאייר ספר כזה?

אורית: הו, לא מעט. על הספר הזה עבדתי כשמונה חודשים

עמית: וואו. אני לא יכולה שלא לשאול מה את אוהבת יותר – את הכתיבה והאיור או את האיור. בטח קשה לענות על זה

אורית: דווקא קל לי לענות: אני קודם כל מאיירת. צורת החשיבה שלי היא קודם כל ויזואלית. מצד שני, תמיד אהבתי סיפורים טובים ובכל עבודה שלי, בין אם יש או אם אין בה מלל, בין היא דו או תלת־ממד – תמיד הסיפור הוא העיקר. בנוסף, כשמגיע לידיי טקסט טוב, אני ממש מתקשה לעמוד בפניו 🙂

עמית: רוצה להגיד לנו עוד משהו?

אורית: אמממ, הייתי רוצה להפציר בציבור שקונה ספרי ילדים בארץ לרכוש לא רק קלאסיקות מוכרות, שכבודן במקומן מונח, אלא גם ספרי ילדים איכותיים שחושפים את הילדים לא רק לרעיונות חדשים ובני זמננו, אלא גם לעולמות ויזואליים שהם פתח לאמנות ולחקירה חזותית.

עמית: ואני מוסיפה ואומרת: תקנו ספרי ילדים, תמיד