העיר של המחר: פתרונות מבוססי טבע

איך תראה העיר של המחר? שינויי אקלים, אתגרים חברתיים, טכנולוגיות חדשות ותפיסות חיים משתנות – כולם מחייבים את שדה האדריכלות לחשוב אחרת: לשאול שאלות חדשות, לגבש כלים עדכניים, ולדמיין מחדש את יחסי הגומלין בין אדם, טבע וטכנולוגיה. איך מתכננים עיר שלא רק שורדת את משבר האקלים – אלא גם פורחת בעקבותיו?

בין גגות ירוקים, יערות עירוניים, שיקום נחלים ופרקטיקות בנות קיימא, עולה בעשור האחרון גישה תכנונית עמוקה, שמחזירה את המבט אל הטבע – ״פתרונות מבוססי טבע״. לא מדובר בסיסמה אקולוגית אלא בתפיסה מקיפה, שדורשת מאיתנו לשנות את האופן שבו אנחנו מבינים עיר, סביבה, ותכנון.

״פתרונות מבוססי טבע הם בדי.אן.איי האנושי״, אומר עמיר בלבן, מרצה בבית הספר לארכיטקטורה בבצלאל: ״לפעול ולהעזר בטבע כדי לא רק להתקיים אלא גם לשגשג. חקלאות, בניה, תכנון – כולם הם תחומים המתבססים על יכולתנו כמין, משחר ההיסטוריה האנושית, להתבונן, ללמוד ולשחזר או לחקות תהליכים טבעיים לטובתנו.

״עם השנים שכחנו את התהליך המקורי שמבוסס על תצפית בטבע ואיבדנו את היכולת שפיתחנו בעמל רב. כמתכננים אנחנו נוטים לגשת מיד לפתרונות טכנולוגיים, מהירים, יקרים ולעיתים הרסניים.

״העידן שבו אנחנו חיים מכונה האנתרופוקן, השפעתנו כמין על כדור הארץ והסביבה שמקיימת אותנו עצומה ומהווה סכנה ממשית להמשך קיומנו. השימוש בפתרונות מבוססי טבע בתכנון אומר שקודם כל מבינים את המערכת והמרחב הטבעי שבו אנחנו פועלים ומגייסים אותו לתהליך.

השפעתנו כמין על כדור הארץ והסביבה שמקיימת אותנו עצומה ומהווה סכנה ממשית להמשך קיומנו. השימוש בפתרונות מבוססי טבע בתכנון אומר שקודם כל מבינים את המערכת והמרחב הטבעי שבו אנחנו פועלים ומגייסים אותו לתהליך

״בקורס שאני מעביר אני משתף את הסטודנטים והסטודנטיות בכלים מעשיים לנתח מרחב ולהכיר את המנגנונים הטבעיים כדי שכל פעולת התערבות תעבוד עם המערכת הטבעית ולא תתנגש בו. השאיפה היא לא רק לא לפגוע במערכות הטבעיות שמקיימות אותנו אלא שהליך התכנון וההתערבות גם יתגבר ויחזק את המערכות הטבעיות שמעניקות לנו חוסן סביבתי, אקלימי, תזונתי וגם חברתי״.

מה גורם לשיח הזה לבלוט דווקא עכשיו? האם זו תגובה לשינויי אקלים? למשבר במערכות תשתית? או אולי מדובר במהפכה עמוקה יותר באופן שבו אנחנו חושבים על יחסי אדם־טבע?

״גם, גם וגם. הצורך לעסוק בבצלאל בתחום הוא בראש ובראשונה של דור חדש שמודע לאתגרים שעומדים בפנינו. אין מצב להמשיך לתכנן, לבנות ולפתח כאילו אין מחר. יש סטודנטים.ות שמגיעים עם רקע ורצון לעשות שינוי.

״המניעים מגוונים – אהבת טבע, מודעות סביבתית, רצון ליצור מציאות חדשה והבנה שלא נוכל להמשיך כמו שאנחנו פועלים בלי לשלם מחיר כבד. השיח הזה גם עולה יחד עם עמיתיי למחלקה, שמרגישים שאי אפשר להמשיך כרגיל וחייבים לתכלל את הסביבה, הטבע ושמירה על תפקודם. זה שיח פורה ומפרה״.

איך פתרונות כאלה נראים בפועל במרחב העירוני? תוכל לתאר דוגמאות מוחשיות – גגות ירוקים, שיקום של נחלים, הצללה טבעית – שימחישו איך טבע הופך לחלק ממערכת התכנון?

״החשיבה הרבה יותר רחבה מגג חי או אתר טבע עירוני. העיסוק בתחום מקנה ידע בסיסי על המבנה של כדור הארץ, גיאולוגיה, אטמוספירה, מחזור המים, קרקע כמערכת חיים, צומח וחי, היסודות שמעניקים לנו קיום.

״אנחנו מתמקדים ביציבות האקלימית שאפשרה לנו כמין להגיע לשגשוג שהגענו אליו וגם אל המשברים שאנחנו עדים להם במציאות העכשווית. את ההבנה הבסיסית מתרגמים לסביבה העירונית ובאמצעותה אנחנו מזהים את הכשלים וזירות ההתערבות. הבחירה באחוזי כיסוי של בינוי פתוח היא קריטית. איכות השטח הבנוי והפתוח ותפקודם יכריעו אם הם יהיו טובים רק לבני אדם או לכלל המערכת. פיתוח ההבנה המרחבית מוביל לפתרונות שמשתלבים בבינוי או בפיתוח.

״זה יכול להיות גג חי עם מערכת צמחי בר משולבת מערכת של תאים פוטווולטאית או גן ציבורי שבמרכזו נקז עירוני עובר תהליך שנקרא ׳הארת נחל׳, הפיכתו לאפיק נחל עירוני בעל מגוון מופעי מים עונתיים. גולת הכותרת היא תמיד הקמה או שימור ושילוב של שטחים טבעיים במרחב העירוני המתחדש״.

לתרגם את הידע לשפת התכנון

נרד לרגע לפרקטיקה – איך הלמידה בכיתה הופכת להתנסות אמיתית במרחב העירוני?

״בתכנית לתואר ראשון באדריכלות נוף של בצלאל והאוניברסיטה העברית לוקחים את החשיבה עוד כמה צעדים קדימה. צוללים לעומקן של המערכות, ולהבנה ששדרה עירונית היא בפועל יער עירוני, ולעובדה שלסוג העץ שניטע יש תפקיד הרבה יותר משמעותי ממתן צל לבני אדם. בתכנית לתואר שני בעיצוב אורבני, שני מסלולים: מסלול עיר ונוף ומסלול שימור ומורשת.

״ירושלים היא גם עיר מדהימה ללימוד התחום. זאת עיר שמתקיימת ברצף כבר מעל 3,000 שנים. היא מלמדת אותנו מה עובד ומה נכשל, וגם מאפשרת לנו לשחזר את מה שהאבות הקדמונים שלנו ידעו, יישמו ואנחנו הספקנו לשכוח. אנחנו מבלים הרבה בשטח, בעיר העתיקה ובאתרי הטבע בעיר.

״אחד האתגרים הגדולים – וכאן לרב־שיח יש חשיבות רבה – הוא איך מתרגמים את הידע לשפת התכנון, האדריכלות ואדריכלות הנוף. יש בהחלט תחושה שאנחנו עושים משהו חדש שישפיע על השיח והעשייה העתידית״.

בישראל נדמה שהאתגרים ייחודיים: חום כבד, צפיפות, משאבים מוגבלים. איך פתרונות מבוססי טבע משתלבים במרחב המקומי? יש להם פוטנציאל אמיתי לשנות את המרחב העירוני כאן?

״האתגרים בישראל לא יחודיים. זכינו למנה הגונה של אתגרים, וזאת גם הזדמנות. אירועי אקלים קיצוניים הם אוניברסליים. צפיפות ומאבק על משאבים הם כלל עולמיים. האתגר הייחודי הוא קנה המידה – יש לנו מעט מכל דבר. טעות אחת והלכה מערכת ימית ייחודית במפרץ אילת או אגם המים המתוקים היחיד שיש לנו בישראל.

״לכן מתעורר הצורך לפעול בזהירות, בקשב ובתבונה, קל וחומר בסביבה העירונית. נחל שנחנק גובה חיי אדם בדרום תל אביב או בנהריה; חום כבד שמגביר סכנת דליקה בסתיו מאיים על ערים בחבל הים־תיכוני כמו חיפה וירושלים. התפיסה שהטבע מחוץ לעיר ובתוך העיר מנותקים היא אשליה. בין העיר והשטחים הפתוחים יש סינרגיה שלמה שכדאי שתהיה חיובית והדדית.

״בשני העשורים האחרונים התבצע מיפוי של כלל התשתיות הטבעיות ברוב ערי ישראל. מדיניות טבע עירוני ארצית מקודמת על ידי המשרד להגנת הסביבה, וההתייחסות לנושא היא בעלייה משמעותית. אם הכל יעבוד כמתוכנן, לכל עיר בישראל תהיה תשתית, רשת של אתרי טבע עירוניים קהילתיים שיספקו את כל התפקודים הסביבתיים והחברתיים הנדרשים לעיר מודרנית. זאת בין השאר, אחת המשימות של הסטודנטים והסטודנטיות בבית הספר לארכיטקטורה בבצלאל״.

אחד האתגרים הגדולים – וכאן לרב־שיח יש חשיבות רבה – הוא איך מתרגמים את הידע לשפת התכנון, האדריכלות ואדריכלות הנוף. יש בהחלט תחושה שאנחנו עושים משהו חדש שישפיע על השיח והעשייה העתידית

אילו חסמים אתה פוגש בשטח? עד כמה מוסדות, עיריות, או יזמים פתוחים לאמץ את השפה הזו? והאם הציבור מבין את הערך של פתרונות מהסוג הזה?

״החסמים העיקריים הם התחרות על שטח. טבע מגיע לרוב אחרי צרכי בינוי ופיתוח תשתיות כבדות. לכן עשינו בשנים האחרונות שינוי תפיסתי – טבע שווה תשתית. זה נשמע מוזר בהתחלה, אבל ברגע שמבינים מהם שירותי הסביבה שהטבע מעניק, אנחנו מצליחים לשכנע.

״זאת הסיבה שעיריות ויזמים מתחילים להקשיב ולפעמים גם ליישם. הציבור, בגדול, מאחורינו. אנחנו רואים איך ירושלים מובילה את תחום שימור הסביבה בארץ, בזכות תושבים עירניים ופעילים. הציבור הוא קריטי להצלחת המהלך״.

איפה אתה רואה שינוי? האם תוכל לציין פרויקטים, שכונות או יוזמות בישראל שכבר מתקדמות בכיוון הזה ומעידות מה אפשרי?

״יש הרבה יוזמות והצלחות, בראש ובראשונה ברמת התכנון הארצי. מנהל התכנון הוציא הנחיות לשילוב טבע בערי ישראל. תוכניות כוללניות רבות משלבות תשריטים והוראות בדבר טבע עירוני. הדוגמאות המוחשיות הן הקמה של אתרי טבע עירוניים כמו עמק הצבאים, התחנה לחקר ציפורי ירושלים.

״בקרוב גם פארק נחל זימרי והר חומה ייכנסו לרשימת אתרי הטבע העירוניים של הבירה. פארק המצודה באשדוד, וראש ציפור בתל אביב הם דוגמאות לאתרי טבע שהוקמו לרווחת הציבור והם עובדים יפה. ובקרוב גם נחל עין זהב בקרית שמונה״.

איך פתרונות מבוססי טבע דורשים שינוי גם בתפיסת התפקיד של האדריכל.ית או המתכנן.ת?

״ההצלחות הגדולות ביותר בתחום פתרונות מבוססי הטבע הם בזכות אדריכלים.ות, אדריכלי.ות נוף ומעצבים.ות אורבניים מחויבים וקשובים. בזכותם אנחנו מצליחים לצמצם פגיעה בבתי גידול ובתפקוד מערכות אקולוגיות במהלך תהליכי הפיתוח הנדרשים. שיתוף פעולה עם אדריכלים.ות ואדריכלי.ות נוף מביא לתוצאות מרשימות של בניינים עם גגות חיים בעלי מראה ייחודי, וגם מגנט לחיות בר.

״פארקים חדשים שמשלבים את התכונות הטבעיות של המרחב צצים בכל רחבי הארץ וזה בזכות קאדר הולך וגדל של בעלי.ות מקצוע מודעים, שמגייסים לצוותי העבודה אקולוגים ואקו־הידרולוגים והופכים את הפרויקטים למלאכת מחשבת מרשימה״.

איך התכנית מתמודדת עם שאלות של טבע בעיר, שינויי אקלים, ומרחבים שדורשים חשיבה אחרת? אילו כלים התכנית מעניקה לסטודנטים.ות?

״תחום הטבע העירוני ׳התפרץ׳ לעולם התכנון הבצלאלי בשלוש השנים האחרונות. הוא הופך לחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים ומשולב בשלוש התכניות. יש שאיפה לחשוף את הסטודנטים.ות לנושאי הבסיס כבר בשנים הראשונות. המתווה האקדמי מבוסס על הכרה והבנה כללית של טבע וחשיבותו בעולם התכנון.

״בשנים מתקדמות יש לסטודנטים.ות המעוניינים להעמיק בתחום אפשרות להשתתף בקורסים ייעודיים, שמטרתם לפתח כלים מעשיים במסגרת המעבדות ועבודות הגמר. המניע לקידום התחום בבצלאל ובבית ספר לאדריכלות הוא להטמיע כבר בשלבי ההכשרה הבסיסיים שטבע הוא המרכיב הראשוני והבסיסי בכל התערבות אנושית. נהיה טובים לטבע – הטבע יהיה טוב אלינו״.

אם תוכל לדמיין את העיר הישראלית בעוד 20 שנה: איך היא תיראה עם פתרונות מבוססי טבע? מה אתה מקווה לראות? ומה כבר אפשר להתחיל לעשות מחר בבוקר?

״אני מקווה לראות מערכות טבעיות משולבות בכל חלקי העיר, מהאזורים הבנויים ועד השטחים הפתוחים. אני רואה אנשים נהנים מכל מה שהטבע יכול להעניק, וטבע שמתפקד בצורה מיטבית במקביל. על פי משל הקיפוד – מסלול שקיפוד עושה בלילה בביטחה משמש ילדים בני חמש במהלך היום ללא חשש לביטחונם.

״והכי חשוב, לכל עיר בישראל יהיה אקולוג.ית שמשולב באגפי הנדסה ושיפור פני העיר, מנהלי רשתות של אתרי טבע עירוניים. מחר בבוקר, אם זה חשוב לכם.ן – לכו ללמוד גיאוגרפיה ותכנון ערים. ואם אתם יצירתיים אז בואו לבצלאל!״.

---

יום פתוח לתואר ראשון (התכנית לתואר ראשון באדריכלות נוף)
13.5, קמפוס ג׳ק, ג׳וזף מורטון מנדל, זמורה 1, מרכז העיר ירושלים
יום פתוח לתואר שני (התכנית לתואר שני בעיצוב אורבני)
19.5, הרצל 119, תל אביב