מה קורה // אליה בלוך

מי?

אליה בלוך, אמנית (מקווה שאני בדרך לשם), עובדת בעיקר עם זכוכית, וידאו ובשילוב חומרים מן המוכן (רדי מייד). בת 30, גרה בירושלים, ובניגוד לחברי התל אביביים, אוהבת אותה מאוד!

סטטוס זוגי?

בזוגיות עם עמר כבר שלוש שנים, שמתוכן אנחנו גרות יחד – שלוש שנים. עוד לא התחתנו, אבל זה כנראה יקרה בקרוב, למרות שאני אף פעם לא ממש בטוחה מה ההבדל בין להיות נשואות לבין מה שאנחנו עכשיו.

מה בצלחת?

אוהבת אוכל ואוכלת הכל חוץ מטחינה, עגביות טריות, גזר, ברוקולי, חריף, חמאת בוטנים, כל סוגי האגוזים, אבוקדו, שוקולד מנטה (סליחה, מי כן אוכל את זה?!) איברים פנימיים, שזיפים, אפרסקים, נקטרינות וקיווי. אבל חוץ מזה ממש הכל.

איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן לפני שאנחנו רצים לשם?

אני מציגה ביריד ״צבע טרי״ גם כאמנית בחממת האמנים וגם כמעצבת בעיצוב טרי, שם אני מוכרת גופי תאורה. כל העבודות הן חדשות שיצרתי במיוחד לקראת היריד. במקביל, אני מציגה בימים אלה תערוכת יחיד בגלריה לאמנות עכשווית ברמת השרון (אוצרת: רחל ששפורטה), וגם שם אני מציגה עבודות חדשות, ומתרגשת מאוד להציג בגלריה לצד אמנים מבוגרים ומנוסים ממני – נעה רז מלמד, נועה בן נון מלמד ורן סלוין.

באמנות שלי אני עוסקת בנושאים של זרות ואיום, דווקא במרחב האינטימי והמוכר – הבית; ובתחושות של סכנה ופחד, לצד אסתטיקה והומור. המושג אל־ביתי של פרויד מלווה אותי בפרקטיקה האמנותית שלי ואני עוסקת בו הרבה.

הזכוכית היא חומר מרתק בעיני: היא חמה, קרה, מסוכנת ומהפנטת. יש בה המון ניגודים, ובגלל השקיפות שלה אני מרגישה שאפשר לדבר באמצעותה על נושאים כמו היעלמות, שקיפות, חוסר והעדר. לעומת זאת, כשאני יוצרת את גופי התאורה שלי אני פשוט נהנית להשתולל בסדנה ולשחק עם הצבעים של הזכוכית שאין להם סוף.

בנוסף, אני מציגה את פרויקט הגמר שלי במוזאון המזגגה שבקיבוץ נחשולים. אני בוגרת של המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל ואני עובדת בה היום כאסיסטנטית. זאת עבודה נהדרת כי אני לומדת כל הזמן מהמרצים והצוות הנפלא של המחלקה, וגם פתאום יש לי מה ללמד ואיך לעזור לסטודנטית צעירים ממני. אני קמה כל בוקר ונהנית להגיע לאקדמיה.

איזה אמן מפורסם פגשת ואיך היה?

אני פוגשת כמעט כל בוקר את יעל עצמוני – קרמיקאית, אמנית רב תחומית וראש המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל. אני לומדת ממנה המון, מעריכה אותה מאוד ונהנית לעבוד איתה. בקיצור, זכיתי.

מהו פרויקט החלומות שלך וכמה כסף צריך כדי לממן אותו?

הייתי רוצה לגדול בקנה המידה. זכוכית היא חומר שלא קל לעבוד איתו, ומצריך המון מיומנות ולפעמים כמה אנשי צוות שעובדים יחד. אני מדמיינת שיום אחד אוכל לעשות פרויקט גדול ולעבוד בו עם הרבה אנשים, כמו הפקה כזו. אני אוהבת לעבוד עם אנשים, להרגיש שהעשייה שלי הופכת לעשייה משותפת. אני משערת שזה מצריך הרבה כסף.

מה פריט הלבוש האחרון שקנית?

עמר, בת הזוג שלי, לומדת בשנה ד׳ במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל. השיטה שלי היא לעודד אותה לקנות בגדים ואז ללבוש אותם בעצמי. אנחנו באותן מידות וגם בנעליים.

היא לימדה אותי שכשאוהבים משהו – מותר להוציא עליו כסף. באופן כללי הארון שלנו מורכב מבגדים שעלו מאות שקלים, לצד בגדים שמצאנו ליד הפח ברחוב. וגם הרבה וינטג׳ ויד שנייה. בגדול, אם ניפרד – לא יהיה לי מה ללבוש.