דרך אגב // כתום זה השחור החדש

בתקופה שבה הסדר העולמי ומוסדות ישנים מתפרקים, נוצרות גם בריתות מפתיעות. ״אני חייבת להזכיר שוב לכולכם: כל מי שהוא ג׳ינג׳י, כל מי שיש לו שיער אדום, הוא אדם שחור. כל הג׳ינג׳ים הם שחורים!״ הכריזה לא מזמן דריה ממבו, יוצרת תוכן שחורה, בסרטון טיקטוק שהפך ללהיט. ״אם יש להם שיער אדום – הם שחורים. אם אתם רואים גבר לבן עם שיער ג׳ינג׳י – הוא גבר שחור. אם אתם רואים אשה לבנה עם שיער ג׳ינג׳י – היא אשה שחורה. ג׳ינג׳ים הם שחורים. כל הג׳ינג׳ים״.

מיליוני הצפיות בסרטון שלה לא הפתיעו את ממבו, שמרבה לצלם את עצמה מלמעלה כך שבעיקר רואים את המצח שלה (מה שמועיל כנראה לעסקי הוודו שהיא מנהלת). ההסבר לטענה המרעישה הגיע מעט אחר כך: ״למה ג׳ינג׳ים הם שחורים? משום שאירים עבדו לצד אנשים שחורים במטעי העבדים. הבנתם? מלבד זאת, כל הג׳ינג׳ים הם צאצאים של אלה מהאיטי ששמה בריג׳ט סמדי. זאת הסיבה שכל הג׳ינג׳ים הם שחורים״.

@scorpiostellyla1meramera

♬ original sound – Deiaratherootworker

הסרטון הפך את דריה לכוכבת, אבל את הרגעים האנושיים המרגשים שקרו אחר כך בטח גם מכשפת הוודו האמריקאית שיצרה אותם התקשתה לדמיין – כששתי הקהילות – הג׳ינג׳ים והשחורים – אימצו בחום את התזה השערורייתית ללבם. הטרנד לא נשאר רק בתחומי ההומור – וג׳ינג׳ים רבים יצאו בווידויים על אפליה והדרה שהדהדו את חוויית החיים השחורה. אלא שמה שלפני שנתיים היה מתפרש כאקט בוטה של ניכוס – הלבנים הפריבילגים לוקחים לשחורים גם את טראומת השעבוד – יצר באופן מפתיע ברית כתומה־שחורה מעצימה. הג׳ינג׳ים אפילו הוטבלו מחדש על ידי השחורים כ־GINGA.

אפשר לשאוב הרבה אופטימיות מהמהירות והטבעיות שבה הכל קרה. חלק מהקסם, כך נראה, הוא שמדובר בקונספירציה שיצאה משליטה. האם יכול להיות שסוף סוף פיתחנו את היכולת לחקור לעומק את הצד החמוד של הפייק ניוז? 

סטריפטיז מדינתי

אחרי שיגמור למדוד מול המראה את כל הגלימות המוזהבות, הכובעים, המצנפות, הערדליים המחודדות, הנעליים האדומות, החולצות הרקומות, והטבעות המופרעות שקיבל, האפיפיור האמריקאי החדש, ליאו ה־14, ייאלץ להתמודד עם אחת הבעיות הגדולות ביותר שמעיבות על עתיד הוותיקן: הם בחובות. גם את השנה שעברה המדינה הזעירה סיימה בגירעון של 83 מיליון דולר אחרי שנים של גרעונות ענק רצופים.

למרות שהכנסייה הקתולית מחזיקה בכמה מהאוצרות הכי גדולים של התרבות האנושית – בספרי החשבונות שלה, הם מוערכים ביורו אחד (כן, כולל הקפלה הסיסטינית). הם לא מתכוונים למכור אותם. גם התרומות של המאמינים הם לא פתרון למימון הפופ־מוביל – הכסף שנאסף בכנסיות נשאר בדרך כלל בקהילה, למימון הפעילות המקומית. 

אז מאיפה הכסף? אחרי שבמאה ה־16 נאלצו בכנסייה להיפרד מערוץ ההכנסה הרווחי של שטרי מחילה – המצאה גאונית שאיפשרה לאפיפיור למכור נדל״ן בעולם הבא (ושהביאה למיאוס מהכנסייה והקמת הכנסייה הפרוטסטנטית) – הוותיקן מיטלטל ללא מודל הכנסות יציב.

כיום זו המדינה היחידה בעולם שלא מטילה כלל מיסים, ומתפרנסת בעיקר מכרטיסי כניסה למוזיאונים (לצד הבנק של הוותיקן והכנסות מנדל״ן). וזה כבר קונספט שהוא בעיני ממש יפה – מדינה שחיה על סטריפטיז קבוע של עברה ואוצרותיה (מה שכמובן גם מחייב אותה לשמור דברים רבים באפלולית, כדי שיהיה מה לחשוף בעתיד).

ואם זה פחות או יותר עבד לאפיפיור עד עכשיו, אולי ננסה את זה גם כאן, בישראל?