רונן תנחום // בפריחה
הפרטים הטכניים
״בפריחה״ (IN BLOOM), מיצב בינה מלאכותית של רונן תנחום, שמגיב בזמן אמת לנתוני אנרגיה ירוקה ומדמה פריחה דיגיטלית. המיצב מוצג במוזיאון תל אביב (אוצרת: טל לניר; עד אוגוסט 2025).
מי אני
רונן תנחום, אמן גנרטיבי וטכנולוג הפועל במפגש שבין אמנות, קוד וטבע. עבודותיי עוסקות באינטראקציה בין אדם, מכונה וסביבה, דרך מערכות אלגוריתמיות חיות, מיצבי ריל־טיים ועולמות סינתטיים מתהווים. אני המייסד והמנהל הקריאטיבי של Phenomena Labs – סטודיו בינלאומי לאמנות חישובית וחוויות טכנולוגיות. בסטודיו אנחנו מפתחים מיצבים אינטראקטיביים, סביבות גנרטיביות ועבודות חישוביות בקנה מידה גדול.







בעברי עבדתי כבמאי אפקטים חזותיים בתעשיית הקולנוע ההוליוודית, ולקחתי חלק בהפקות של סרטים כמו דדפול, ספיידרמן 2, טרנספורמרס, וולברין ואחרים, בסטודיואים כמו ILM, Sony Imageworks, Rhythm & Hues ועוד.
אני לוקח חלק בתכנית האמנים של OpenAI מאז תחילת 2025, ובמסגרתה אני חוקר את יחסי הגומלין בין בינה מלאכותית, טבע ודמיון אנושי דרך פרויקטים מבוססי מערכות למידה.
העבודה
״בפריחה״ היא מיצב בינה מלאכותית שמגיב בזמן אמת לנתוני אנרגיה ירוקה ומדמה פריחה דיגיטלית – פרחים שמופיעים, נובלים או מתחדשים לפי זרימת החשמל המתחדשת בזמן אמת. העבודה חוקרת את הקשר בין יופי, דעיכה וההשפעה הסביבתית של טכנולוגיה חישובית. בעידן שבו למחשוב יש טביעת רגל אקולוגית, ״בפריחה״ מנסה לחשוף את הסתירה: מערכות חישוביות שמייצרות טבע מדומה, בזמן שהן צורכות משאבים טבעיים.
המערכת מקבלת בזמן אמת נתונים על היקף צריכת אנרגיה ירוקה – ובאופן ישיר, הפרחים שבמיצב מגיבים לכך. כשהזרימה של אנרגיה מתחדשת גבוהה, מתרחשת ״פריחה״ עשירה וצבעונית. כשנרשמת ירידה בצריכה הירוקה, התנועה מואטת, הצבעים דוהים והפריחה נובלת ומתייבשת. מחזור חיים שלם, שמגיב ישירות למציאות הסביבתית שלנו.
מבחינתי זה ניסוי חזותי ורגשי: איך מגיבים אנחנו, הצופים, כשאנחנו רואים טבע דיגיטלי נובל לנגד עינינו? לא בגלל חישוב שרירותי, אלא כתוצאה ישירה ממערכת גלובלית שאנחנו חלק ממנה. זו מטאפורה חיה לדיאלוג שבין אחריות סביבתית לבין יופי שנמצא בסכנה.
העבודה ממשיכה קו ביצירה שלי שמתעסק במערכות סינתטיות, טבע אלגוריתמי ונרטיבים אינטראקטיביים כמו בפרויקטים הקודמים Rococo ו־Artificial Wild Dream.

צילומים: דניאל חנוך



תעבירו את זה הלאה
הייתי שמח לראות את העבודה מוצגת באירועים בינלאומיים שעוסקים באמנות אקולוגית, מדיה חדשה וחדשנות טכנולוגית – כמו ארס אלקטרוניקה, LUMA Arles או הברביקן. המקומות האלה יודעים להפעיל דיאלוג משמעותי בין קהל, סביבה וטכנולוגיה – וזה בדיוק המרחב שבו העבודה הזו מתקיימת.
פלוס אחד
עבודה נוספת שקרובה לליבי היא Artificial Wild Dream – סרט ניסיוני שנוצר יחד עם בינה מלאכותית, ומציע חוויה טיפולית־חזותית דרך ייצוגים של מינים נכחדים וטבע בדעיכה. זו שיחה עם זיכרון מכונה על מה שנעלם – והאם אפשר לזכור את זה אחרת.


















