רוטשילד 104 // נגה סירוטה

פורטפוליו בשיתוף מרכז אדמונד דה רוטשילד

---

מי?

נגה סירוטה, בת 32. גדלתי בגבעת אלה וכיום מתגוררת בתל אביב.
אינסטגרם

התערוכה

התערוכה ״בדקות הקרובות״, שאצרה של יעל יעקבס, היא חלק מסדרת תערוכות יחיד העוסקות באיבוד ועיבוד במסגרת חלל ״יחיד.ה ברוטשילד״. בתערוכה מוצגת עבודת וידאו־אנימציה תלת־ממדית שאורכה 3:50 דקות, המתנגנת בלופ, ותמונה שגם היא נוצרה בתוכנה תלת־ממד.

שתי העבודות הורכבו מסריקות תלת־ממדיות של ״חפצי חירום״, שנאגרו בפינות חדרי הבתים לאורך השנתיים האחרונות. חוסר הביטחון הקיומי הזה שצץ עלינו לרעה, הוליד קומפוזיציות מגוחכות, המורכבות מניירות טואלט ובקבוקי מים, שהזכירו לי ציורי טבע דומם ובפרט את סוגת הוואניטאס מהאמנות הקלאסית.

הוואניטאס (vanitas) הוא הממנטו מורי של הטבע הדומם. תפקידו להזכיר לנו שהמוות הוא חלק ודאי מהחיים, לא בכדי להפחיד אותנו אלא דווקא כדי שנמצא נחמה והשלמה עם סופנו הידוע מראש. ברגעים שבהם הקומפוזיציות האלו לא הזכירו לי איום קיומי, הן נראו לי כמלגלגות עלי ועל ההיגיון העקום שלפיו הם אלה שיושיעו אותי ברגע האמת.

המהות של אותם חפצים יומיומיים ונוסטלגיים השתנתה לאורך התקופה הלוך ושוב – פעם מצילי חיים ופעם חסרי תועלת. עצם פעולת האיסוף החזירה אותנו לאיזו בסיסיות ולרגרסיה טכנולוגית. היה לי חשוב שהעיבוד הדיגיטלי יקרה בדרך הפשוטה ביותר שיש למחשב להציע לי, כזו שמעניקה להם נראות עלובה, גולמית ושבורה.

כדי לסרוק בתלת־ממד היה עליי להסתובב סביב החפץ ולנסות לתפוס אותו במצלמה מכל זווית אפשרית. את הסריקות הצבתי בסביבות ביתיות (מטבח, שירותים, חדר שינה), גם הן סרוקות בתלת־ממד וצבועות בלבן. ככה נוצר מרחב סטרילי, מנותק מהמציאות, שלא משויך לאדם ספציפי. את המוזיקה לעבודה יצר ליאור סולץ.

לימודים

סיימתי לימודי אנימציה במחלקה לאמנויות המסך בבצלאל (2021), בהתמחות סטופ־מושן ואנימציה ניסיונית. הלימודים בבצלאל עיצבו את הדרך שבה שאני יוצרת. למדתי להסתכל על מדיום האנימציה כתחום הרבה יותר ורסטילי ורחב, כזה שהפוטנציאל היצירתי שלו הוא אינסופי.

קילומטראז׳

סרט הגמר שלי ושל אסא ריקין (שגם הוא חבר הרשת), Animal Locomotion (תנועת החיות), עסק בסוף העולם וביצר חייתי מודחק. לשמחתנו הוא זכה להיות מוקרן במספר פסטיבלים בארץ ובעולם ובמקבץ אנימציה ניסיוני בתערוכה ״24 תמונות לשנייה״ במוזיאון תל אביב שאצרה טל לניר ב־2021.

אחרי הלימודים זכיתי להשתתף בתכנית לפיתוח מקצועי של מרכז אדמונד דה רוטשילד. אסא ואני הצגנו בתערוכה קבוצתית של המרכז -״שכבות קדושות״ בגלריה טדי בירושלים (2022), שאצרו גלית גאון ורעות קרמר סגל. יצרנו מיצב וידאו כפול, ״להעלות את ירושלים״, שנעשה במיוחד לתערוכה. בחצי שנה האחרונה עבדתי על תערוכת היחיד שלי במרכז.

שיתוף הפעולה עם אסא המשיך: בשלוש השנים האחרונות עבדנו יחד על סרט אנימציה ניסיוני קצר, אבן מעמסה, גם הוא עוסק בעיר ירושלים. את הסרט יצרנו ממפות ארכיונית, סריקות תלת־ממד ותמונות שצילמנו בשיטוטים בעיר.

חלקים מהסרט הוצגו בשבוע העיצוב בירושלים ב־2023, בפרויקט ״השדכן״ שאצרו יוחאי אלוש ונועה רייך. את הסרט השלם, שאת הפסקול שלו יצר יהוא ירון, הצגנו בבכורה בפסטיבל חיפה האחרון. לאחרונה הוא הוקרן בפסטיבל אנימיקס ובקרוב יוקרן גם בפסטיבל סרטי הסטודנטים בתל אביב.

עתידות

כיאה לתקופה הכאוטית שאנחנו נמצאים בה, אני לא יודעת איפה אהיה מחר ומהו הפרויקט הבא שלי. אני בעיקר שמחה שמצאתי את הדחיפה והכוח ליצור. אני מייחלת שנראה כבר את הסוף לימים הנוראים האלו.

---

נגה סירוטה | בימים הקרובים
אוצרת: יעל יעקבס
מרכז אדמונד דה רוטשילד, שדרות רוטשילד 104, תל אביב
נעילה: 12.9