כל מה שחשוב ויפה
זיו ברק במוזיאון וילפריד ישראל
זיו ברק במוזיאון וילפריד ישראל

הרשימה המשותפת // 21.8.25

קווים בזמן במוזיאון וילפריד; מיכל אלפרן בלובי מקום לאמנות; שירה קמרד בבית האמנים ירושלים; יניב שיינפלד בגלריה מזו; אלי זפרן בסדנאות האמנים תל אביב; תרזה חורין קרגולה ומילים מאוגרפות בבית האמנים תל אביב

קווים בזמן במוזיאון וילפריד

״קווים בזמן״, תערוכה קבוצתית המציינת 80 שנות יצירה במועצה האזורית מגידו, מוצגת במוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע (אוצרת: שולמית וינשטיין ישראל). התערוכה מאגדת 25 אמנים ואמניות תושבי המועצה; ומבקשת לבחון את רצף היצירה במרחב הגיאוגרפי והתרבותי ולקשור בין העשייה האמנותית של ימינו לבין שכבות הזמן הארכיאולוגיות וההיסטוריות של האזור ולבין הסיפור האנושי.

התערוכה חוגגת את אמנות המקום, דרך מבט אל העבר, התבוננות בהווה ומחשבות על העתיד ומחברת בין הקהילה המקומית היוצרת, לקהל הרחב.

הילה סלעי. צילום: ורהפטיג ונציאן

הילה סלעי. צילום: ורהפטיג ונציאן

אסף רודריגז. צילום: מ״ל

אסף רודריגז. צילום: מ״ל

מאי לויטה. צילום מווידאו

מאי לויטה. צילום: מ״ל


מיכל אלפרן בלובי מקום לאמנות

״סליחות״, תערוכת יחיד למיכל אלפרן, מוצגת בלובי מקום לאמנות (אוצרת: אורית מור). התערוכה היא פעולה תלוית מקום שהוכנה עבור חלל הלובי וכוללת פיסול המדמה ריהוט, אלמנטים המשחזרים קירות ורצפה וציורים על נייר בעקבות ציורי נוף. התערוכה נובעת מבחינה של היחסים בין המקום הפרטי והציבורי המתקיימים בחלל. המבנה האדריכלי מייצר היררכיה והמבקר בו נתון לקודים.

אלפרן מנסה להפנות את תשומת הלב של הצופה אל החוויה הגופנית הנובעת מאותה היררכיה ולמסגר את התנועה בין הזר למוכר. תנועה המלווה בהשהיה המפעילה את הזיכרון ממקומות דומים ובה בעת משבשת אותו.

מיכל אלפרן. צילום: מ״ל

מיכל אלפרן. צילומים: מ״ל


שירה קמרד בבית האמנים ירושלים

״הצפה זמנית״, תערוכת יחיד לשירה קמרד, תפתח בשבת (23.8) בבית האמנים ירושלים (אוצרת: רווית הררי), ובה עבודות חדשות המתארות סצנות ליליות אפלוליות, זרועות אורות מנצנצים ככוכבים מלאכותיים. עבודות אלו ממשיכות את עיסוקה העקבי במופעי האור בציור. גם כשהיא מציירת מקורות אור חיצוניים, נראה שהאור מבליח מתוך הציור עצמו, משקף יחסים מורכבים, אולי אף רגשיים, בין חושך, אור וצל.

קמרד מתארת מרחבים עירוניים, אזורי שוליים המאפיינים את החיים בעיר הגדולה, ומפנה מבט אל האגבי והחולף. היא לוכדת רגעים יומיומיים, מקריים, שבהרף עין יתפוגגו ויחלפו, מאתרת בהם יופי וכאב. הדמויות נראות בודדות, שקועות בעצמן, מהורהרות. גם כאשר מתקיימת ביניהן אינטראקציה אנושית – בין במציאות ובין בסצנה קולנועית – אין בה לא קִרבה ולא רכות.

שירה קמרד. צילום: טל ניסים

שירה קמרד. צילום: טל ניסים


יניב שיינפלד בגלריה מזו

״על היתרונות והחסרונות של לחיות ולמות עם לב שבור״, תערוכת יחיד ליניב שיינפלד, תפתח הערב (21.8) בגלריה מזו בחיפה (אוצרת: יעל סעדי). התערוכה מתרחשת בתוך הקיבה של קרונוס. בלב ליבו של תהליך העיכול, לאחר אכילת ילדיו ולפני הקאתם – נוצר ואקום בו הזמן נבלע ונעצר. כשאין זמן, העיכול הופך מתיש; אין קלט ואין פלט, רק מצב ביניים מוקף חומצות קיבה.

בתוך החומצה הזו, שיינפלד מוצא את הסמלים הדתיים, המיתוסים והמאסטרים הגדולים של האומנות שהטמיעו בו את האהבה לפעולה האסתטית. בתערוכה, הוא משתמש בכל אלו כדי ללעוס ולפלוט את חווית הקיום העצמית שלו. דרך האובייקט והאמנות אפשר לרגע להיפרד מהישן ולפנות מקום לחדש. הדימויים בתערוכה נוצרו על ידי מערכת בינה מלאכותית ביתית שאומנה על מידע אישי, פנים וגוף.

יניב שיינפלד. צילומים: מ״ל

יניב שיינפלד. צילומים: מ״ל


birds

אלי זפרן בסדנאות האמנים תל אביב

״אדמה חרוכה״, תערוכת יחיד לאלי זפרן, מוצגת בסטודיו אמן אורח בסדנאות האמנים תל אביב, וכוללת שתי סדרות של עבודות הדפס בתצריב וסייאנוטייפ ושני רישומי קיר גדולי ממדים שנעשו בחלל הסטודיו.

הסדרה ״קצוות הארץ״ כוללת ארבעה רישומי מגדלורים, במבט מהים, שבוצעו בציאנוטייפ. הסדרה ״החורף הארוך״ כוללת תצריבים של עצים לפי תצלומים לאחר חורף, בעודם שרויים במצב ביניים בין נבילה לאפשרות הלא מובטחת של לבלוב מחודש. עוד מוצגים ״מעבר לשם״ – רישום קיר בקו בפחם אדום של המרכז הקהילתי של כרם שלום ממוסגר בין שני עצים ו״מסך״ רישום קיר באמצעות פחם המכונה ״אדמה חרוכה״, שמבוסס על עץ אלון שצולם במטע סוכר בלואיזיאנה.

אלי זפרן. צילומים: מ״ל


תרזה חורין קרגולה ומילים מאוגרפות בבית האמנים תל אביב

תערוכות חדשות ייפתחו הערב (21.8) בבית האמנים תל אביב: ״שורש הבנה״, תערוכת יחיד לתרזה חורין קרגולה (אוצרת: ורה פלפול), שבה היא מציגה סדרת רישומים מונוכרומטיים, שבהם עולם סוריאליסטי־היברידי, המאוכלס בדימויים המעלים על הדעת חלקים צמחיים ואיברים אורגניים גם יחד, הנשזרים זה בזה לכדי גוף בעל פוטנציאל של תנועה, צמיחה ומעוף.

בתערוכה הקבוצתית ״מילים מאוגרפות״ (אוצרת: ענת גורל רורברגר) מוצגות עבודות שבהם מקיפה אותנו השפה, בשצף קצף בלתי נגמר של מידע, אפשרויות, בשורות ותובנות. אומרים שצילום שווה אלף מילים. וכמה שווה הציור. השרבוט. השילוב בין השניים? קל להגיד שהכל תלוי המצב. המצב המייאש והנורא להפליא שאנו נתונים בתוכו כמו בסד מאז ה־7 באוקטובר ואין לנו דרך לבטאו. כך נדרשו אמנים שוב לעזרת המילים המקיפות סביב סביב. מהתנ״ך, מהמשנה, משירת הייקו וממאמרי עיתונות פסימיים ונשכניים.

תרזה חורין קרגולה. צילומים: רמי זרנגר

תרזה חורין קרגולה. צילומים: רמי זרנגר

עומרי דנינו. צילום: דניאל חנוך

עומרי דנינו. צילום: דניאל חנוך

נורית דוד. צילום: מ״ל

נורית דוד. צילום: מ״ל

מעבר לתוכן מרכזי, for shortcut key, press ALT + zמעבר לסגיר, for shortcut key, press ALT + x
Silence is Golden