עדי שפרן וגליה הילי פסטרנק // Peace Offer

אנחנו גליה הילי ועדי, אמניות וחברות קרובות הרבה שנים. עדי בת 45 וגליה בת 47, גרות בגבעתיים ורמת גן עם המשפחות שלנו, מגדלות ילדים, בעלי חיים ויוצרות אמנות.

מזה שנים שאנחנו מפגינות ברחובות, מציירות שלטים ועומדות בצמתים ובכבישים. בשנה הראשונה למלחמה, עת הלב שלנו היה מרוסק לרסיסים, המשכנו בכל מזג אוויר לצאת לרחוב ולזעוק להשבת החטופים והפסקת המלחמה.

שנה לתוך המלחמה, בצורה הכי ספונטנית, החלטנו לעשות מעשה ולהתחיל לייצר שלום באמצעות חומר. כמו שתי ילדות שנתקעו באי בודד ומחפשות דרך למצוא משמעות ולהציל את עצמן – ככה ממש התחלנו. זה היה נראה מצד אחד כמו מעשה קטן ואולי כמעט בלתי נראה בעולם הגס והאכזר, בימים קשים של בשורות איוב שנוחתות חדשות לבקרים. הלב כאב לנו כל כך.

מצד שני, היה נראה שהנה – אנחנו לא רק עומדות עם שלט, כותבות ומשתפות פוסטים. אנחנו מייצרות דבר מה בעולם שיהיה לו מקום, משמעות, ערך, משתפי פעולה ותומכים. ראינו מבעד למציאות המסוייטת את החזון האמיתי שאליו ראוי לחתור כל העת: עשיית שלום. המושג החבוט, המעונה, הרדוף והמושמץ. המילה שמפחדים לומר כי היא כה רחוקה מהעין, אבל עבורנו ועבור רבים, כה קרובה ללב.

התחלנו לרדד משטחים, ליצור מהם צלחות, כוסות, אובייקטים שאפשר לתלות על הקיר. עליהם ציירנו דימויים מתוך עולמנו הוויזואלי, שמתכתבים ישירות עם אסתטיקה ופולקלור מקומי של דו קיום, של מכנה משותף רחב ומכיל, של שורות תחתונות ברורות

הפשלנו שרוולים והתחלנו לרדד משטחים, ליצור מהם צלחות, כוסות, אובייקטים שאפשר לתלות על הקיר. עליהם ציירנו דימויים מתוך עולמנו הוויזואלי, שמתכתבים ישירות עם אסתטיקה ופולקלור מקומי של דו קיום, של מכנה משותף רחב ומכיל, של שורות תחתונות ברורות. סולידריות, אחווה, אמונה, תקווה, שותפות ושלום.

על פני הכלים הופיעו פרחים, בעלי חיים, דמעות, טיפות דם, פירות, עצי דקל, כוכבים, יונים, עלי זית, מילים בעברית, אנגלית וערבית. מצאנו את דרכנו לאט לאט דרך החומר, לייצר עוד ועוד כלים, להציג ולמכור אותם. חלק מהכנסותינו נתרמות לארגונים מקדמי שלום. עבורנו כל מי שרוכש מאיתנו כלי – תומך בשלום, מפיץ אותו יחד איתנו, מאמין בו. כך יצרנו קהילת שוחרי שלום ואוהבי אמנות, שיכולים לרכוש במחירים נגישים כלים יפים ומשמעותיים הביתה, או להעניקם במתנה.

במישור האישי, לכל אחת מאיתנו יש מטען ייחודי שהיא מביאה איתה אל העשייה, אל הבחירה הציורית והמשמעויות הנלוות והתומכות את הקריאה לשלום.

עדי היא אקטיביסטית ופעילה למען זכויות בעלי חיים מזה שנים רבות. יצורים חיים רבים מצאו מזור מרפא וסיכוי לחיים בזכותה, יצורים חיים אחרים פשוט הגיעו אליה בימיהם האחרונים וזכו לרגעי חסד מלאי אהבה עת שנפרדו מהעולם. דימויי החיות הופיעו בעבודותיה של עדי מאז ומתמיד, בדרך כלל בווריאציות יותר אפלות ומורבידיות. בסדרת הקרמיקה שלנו, הן דווקא זוכות להופיע בצורה סמלית יותר, פתוחה, חופשיה ומלאת רוך ותקווה.

גליה היא נכדתה של רחל אהרונוב, אמנית קרמיקה שפעלה בשנות ה־50-70 של המאה שעברה במפעלי קדר ובבית המלאכה שלה ביפו. בשנים אלו יצרה עבודות ייחודיות שסיפרו את סיפורה של המדינה ואויירו בשפה ייחודית לה – איקונוגרפיה שכללה את האסתטיקה הזאב רבנית, דימויים מתוך שיר השירים, הרצל, בן גוריון, נופים, עצי פרי ופולקלור ססגוני ששילב מסרים של תקומה, גאווה ושלום. גליה מביאה לסדרת הקרמיקה ציטוטים מעולמה של סבתה, ומשלבת אותם בסגנונה האישי הפיגורטיבי.

אנחנו מרגישות שהפרויקט שלנו – מיזם השלום שיצרנו – החזיר לנו נשימה, משמעות ותוקף כנשים יוצרות, המתעקשות על בריאת עולם מתוקן ושפוי, שיש בו אמת, חירות ואהבה. היו ימים שהנטל הנפשי היה כבד מנשוא, המלחמה גבתה קורבנות רבים, חפים מפשע, סיוטים שלא פסקו. ישבנו יחד, בכינו והמשכנו ללוש, לחתוך, לרדד ולאייר. כאילו זה יהיה הדבר האחרון שנעשה בעולם.

---

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו