״יוצאים לאור: אופנה״ // בוגרי עיצוב אופנה בתערוכה חדשה בבית קלנג באשדוד
התערוכה ״יוצאים לאור: אופנה״ – שתיפתח בבית אריה קלנג, בית האמנים באשדוד, ביום חמישי 8.1 – היא הזדמנות נדירה לפגוש בקולקציות הראשונות של כשרונות מבטיחים, מקרב בוגרות ובוגרי האקדמיות במחלקות לעיצוב אופנה בישראל, בזמן אמת – חודשים ספורים אחרי שסיימו את לימודיהם. הדגמים המרשימים, רבי ההבעה, משקפים את היכולת הטכנית והעיצובית הגבוהה של המעצבות הצעירות, כמו גם את הסיפור האישי שמניע אותן ומבטא את עולמן: שילוב של מחקר, חשיבה מקורית, דמיון, הומור, זיכרון ותרבות.
עיצוב אופנה הוא ענף יצירתי שלוכד ומאפיין את רוח התקופה. אופנה היא מענפי היצירה הנגישים ביותר, הנוגעים בגוף ובנשמה ומובנים לכל אדם. אופנה משמשת כלי מרכזי בהגדרה עצמית. היא שלובה בסגנון החיים ובתרבות – כשפה משותפת. כך הבוגרות והבוגרים, שסיימו את לימודיהם האקדמיים בשנקר, בצלאל ואוניברסיטת חיפה, מצליחים לא רק להציג את עצמם בעבודותיהם, אלא גם להדהד את עולמנו.

נטע קרפ, אוניברסיטת חיפה. צילום גל בומנדיל

עינב בן דוד, בצלאל. צילום: גיא רשקובן

מרים שקריאט, בצלאל. צילום: שלו אריאל
התערוכה מתקיימת באשדוד, עיר האופנה הישראלית, בשיתוף מגזין פורטפוליו, ומצטרפת לעשייה תרבותית רחבה ומתמשכת שממקמת את העיר כמרחב משמעותי ליצירה, עיצוב ואופנה בישראל. הבחירה לארח את הדור הבא של מעצבות ומעצבי האופנה דווקא בגלריה העירונית בבית קלנג, בית האמנים אשדוד, מדגישה את תפקידה של העיר כבית להתחדשות, לאומץ יצירתי ולשיח עכשווי המחבר בין תרבות, זהות וחברה.
בימים אלה מוצגת בגלריית קופסאות האור ביפו העתיקה המהדורה התשיעית של התערוכה ״יוצאים לאור״, שמביאה מדי שנה את עבודותיהם של מיטב הבוגרות והבוגרים בתחומי הצילום, אמנות ואיור לחשיפה במרחב הציבורי. התערוכה ״יוצאים לאור: אופנה״ מצטרפת לפסיפס ומשלימה את התמונה, עם פוקוס על בוגרי השנה האחרונה במחלקות האופנה.
עמית סנדיק, עורכת האופנה של פורטפוליו, תארח בערב פתיחת התערוכה למפגש לייב את מוטי רייף, מהדמויות המשפיעות והבולטות בתעשיית האופנה והתרבות בישראל, מי שעומד מאחורי שבוע האופנה תל אביב. הכניסה חופשית.
סיבא אבו עילא | קו.תפר.קו –
המחלקה לצורפות ואופנה, בצלאל
הקולקציה שעיצבה סיבא אבו עילא שואבת השראה מסיפורו של כפר מגוריה, בית צפאפא שבדרום ירושלים. הקו של גדר ההפרדה חילק את הכפר לשניים, חצה רחובות, משפחות ושכנים, שמצאו עצמם בשני צידי הגדר – כמו סבא וסבתא שלה, שלמרות הכל התחתנו והקימו משפחה.
בקולקציה היא מבקשת לבטא זרימה, המשכיות וחיבור לטבע ולנוף, באמצעות טקסטיל שעליו עיצבה סימנים – מעל ומתחת לפני השטח. בכל דגם היא יצרה מרחב טקסטילי ייחודי, תוך שילוב טכניקות מסורתיות בעבודת יד: קליעה, רקמה וצביעת חוטים, לצד תפיסות עכשוויות.

סיבא אבו עליא, בצלאל. צילומים: שלו אריאל
אריאל ברקה | גוף ראשון נקבה
המחלקה לעיצוב אופנה, שנקר
הקולקציה של אריאל ברקה חוקרת את השליטה של החברה הגברית בגוף הנשי. היא מתבוננת בעולם שבו תרבות ודת הגדירו באופן מסורתי (ועד ימינו) את תפקידיה של האישה, ועושה מהלך בהשראת הגות פמיניסטית, שמבקשת לפרק את הקשר שבין גוף נשי לבין זהות ומשמעות. הקולקציה עשויה עור טבעי ומשולבת באלמנטים מתכתיים שעשויים כסף 925 בעבודת יד. הקולקציה נעה על הציר שבין גבריות לנשיות, רכות לנוקשות, עם גזרות ששואבות השראה מאופנה הנשים בשנות ה–50.

אריאל ברקה, שנקר. צילום: מלאכי דוידי
רוני ארבל | בואו נשחק שוב
המחלקה לצורפות ואופנה, בצלאל)
הקולקציה של רוני ארבל שואבת השראה מגני שעשועים במרחב הציבורי, ומתרגמת אלמנטים כמו צורות וצבעוניות של מתקני משחקים לשפה עיצובית – בנעליים, תיקים וחגורה. הפריטים עשויים מחומר פלסטי בהדפסת תלת־ממד, בשילוב עם עור וחבלים. בקולקציה המפתיעה והמשחקית, ארבל שואפת להעניק תחושה חיובית ואופטימית, כתגובת נגד לתקופה הקשה של השנתיים האחרונות. הקולקציה מעלה חיוך ומעוררת זכרונות, מחזירה את המבט אל הילדות, אל ימי התום והתקווה.

רוני ארבל, בצלאל. צילום: שלו אריאל
שיר כץ | פליטים בארצנו
המחלקה לעיצוב אופנה, שנקר
בשל המלחמה נאלצה שיר כץ להתפנות עם משפחתה מביתה בצפון, ולהפוך ל״פליטים בארצנו״. הקולקציה שיצרה נולדה מתוך המציאות של אריזות חפוזות ומעבר בין דירות בתנועה מתמדת, אלתור וחוסר ודאות. כל מערכת לבוש מתארת סצנה אחרת מתוך שנת הנדודים המאתגרת, ומבטאת את המתח בין תלישות לשייכות, עקירה והתחדשות. באמצעות שילובי חומרים, פרופורציות משתנות וגם הומור שחור, היא עושה שימוש בבגדים כעדות וכאמצעי לעמידה איתנה בתוך הכאוס.

שיר כץ, שנקר. צילום: מלאכי דוידי
אנג׳לינה ברודסקי | בתוך הסבך
המחלקה לצורפות ואופנה, בצלאל
אנג׳לינה ברודסקי עיצבה ״מערכות לבוש לחיים במציאות בלתי צפויה״. הדגמים בקולקציה נוצרו כמבנים עוטפים וסגורים, שיוצרים מרחבים מוגנים, רכים אך יציבים. באמצעות סריגה ידנית בשתי מסרגות, היא פיתחה שפה טקסטילית המורכבת מקשרים ומעברים; צבעוניות הנעה בהדרגה – כמייצגת תחושות שצפות ומשתנות לאורך התהליך. התנועה החזרתית של הסריגה מאפשרת התכנסות ושקט פנימי, כמגן מפני החרדה ואובדן השליטה במציאות היומיומית.

אנג׳לינה ברודסקי, בצלאל. צילום: גיא רשקובן
עינב בן דוד | כאבי גדילה
המחלקה לצורפות ואופנה, בצלאל
הקולקציה של עינב בן דוד נובעת ממסע פנימי של קצוות פרומים וחיפוש אחר זהות, כמי שעוברת תהפוכות ושינויים, שרויה בכאבי גדילה. דרך מחקר צורני של קו, משבצת וצבע, היא יוצרת מסגרת פעולה, ובוחנת את המתח בין האלמנטים, כיצד הם משפיעים על המכלול ומה הוא הטווח שבין ילדות לבגרות.

עינב בן דוד, בצלאל. צילום: גיא רשקובן
עמר דושי | שברי צלמים
המחלקה לצורפות ואופנה, בצלאל
עמר דושי מציגה עמדה ביקורתית, חקירת זהות ומחאה אל מול מוקדי הכוח, בקולקציה שמתבססת על פרטי לבוש מהרחוב הישראלי. היא משבשת את הגזרות ומדפיסה עליהן דימויים שהוצאו מהקשרם: כיסא פלסטיק, מחסום או האריה השואג (סמל ירושלים), משנים את פניהם כשהם משולבים בבגד. בעבודות המתכת היא מטביעה סמלים שאספה מבית יציקה ירושלמי – סמלי יודאיקה ומזכרות בצורפות מסחרית – שדרכם היא שואלת האם ירושלים של זהב, של חושך או של אור?

עמר דושי, בצלאל. צילומים: גיא רשקובן

עמר דושי, בצלאל. צילום: גיא רשקובן
בר סוכריאנו | כלכלת אהבה
המחלקה לעיצוב אופנה, שנקר
הקולקציה של בר סוכריאנו עוסקת ב״כלכלת אהבה״, ביטוי שמתאר תופעה תרבותית שהפכה את האהבה למוצר צריכה, ומחוות אישיות לפומביות. הקולקציה, הפונה לנשים ולגברים כאחד, יוצרת דיאלוג בין עולמות של אופנה גבוהה ותרבות רחוב. היא שואבת דימויים מעולמות הכלכלה והרומנטיקה: כסף, קבלות, מנעולים (כמו מנעולי האהבה על גשרים), בדי קווילט, גזרות בצורת לב, צבעוניות ורודה ופרווה שמשדרת יוקרה מזוייפת. כל אלה יוצרים שפה חזותית תזזיתית, שמבקרת את האופן שבו אהבה נעטפת בזוהר, משווקת ונמכרת – ועדיין מצליחה לעורר תשוקה.

בר סוכריאנו, שנקר. צילום: עדו לביא
גיל לב־רן | sisterhood
המחלקה לעיצוב אופנה, שנקר
הקולקציה של גיל לב רן נולדה מתוך געגוע לאחותה הקטנה, שנפטרה לפני כעשור. היא חוקרת את המושג של אחוות אחיות וקשרים בין נשים, ושואבת השראה ממנהגי אבלות ויקטוריאניים ומעולם המחול. הקולקציה משלבת בין בגדי ריקוד ללבוש גברי, שעבר התאמה לבגדי נשים, ועושה שימוש בחומרים טבעיים – משי, צמר ועור, לצד גבס, קרמיקה ופורצלן – שממחישים את המתח בין רוך לנוקשות, בין שבר להמשכיות.

גיל לב רן, שנקר. צילום: שגיא מקייטן
עמית לוי | Re-Suit
המחלקה לעיצוב אופנה, שנקר
עמית לוי משלבת ביצירתה את החיבור האישי שלה לעולם גלישת הגלים, מציגה דיסוננס בתרבות הגלישה: מצד אחד – קשר חזק לטבע, ומצד שני – שימוש בחומרים סינתטיים, בלתי מתכלים ומזהמים. בקולקציה עשתה שימוש בחליפות גלישה משומשות ופגומות, שאותן היא מפרקת ובוחנת מחדש כחומר גלם בעל אסתטיקה עשירה – צבע, טקסטורה וקווי חיתוך ייחודיים. בעבודת טלאים ודיגום אינטואיטיבי היא עיצבה קולקציית בגדי נשים, שמטמיעה את סממני הגלישה באופנת רחוב.

עמית לוי, שנקר. צילום: מלאכי דוידי
ישי לייסנר | כוס קידוש
המחלקה לצורפות ואופנה, בצלאל
מקורות ההשראה של ישי לייסנר טמונים במסורת הקידוש של השבת, שהוא מתאר כ״רגע של נצח אישי״. הבגדים והאביזרים בקולקציה הם חלק מתהליך של חיפוש צורה, ועוצבו בהשראת מנהגי השבת ולבוש בית הכנסת, מעזרת הגברים והנשים.

ישי לייסנר, בצלאל. צילום: גיא רשקובן
נטע קרפ | לסבא באהבה
החוג לעיצוב אופנה, אוניברסיטת חיפה
נטע קרפ הקדישה את הקולקציה לסבה, נתן קרפ, מהדמויות הבולטות בעיצוב הגרפי הישראלי. היא פירשה מחדש את השפה החזותית הייחודית שלו והפכה אותה לאופנה גרפית–פיסולית בשחור ולבן, שמחברת בין זיכרון אישי לבין יצירה עכשווית.
באמצעות טכנולוגיות מתקדמות כמו חיתוכי לייזר, סימון לייזר ורקמה דיגיטלית, נוצרה קולקציה נקייה, מדויקת ומלאת נוכחות. האקססוריז המודפסים בתלת ממד משלימים סיפור שמחייה את המורשת הגרפית של סבה ומעניקים לה חיים חדשים על המסלול.

נטע קרפ, אוניברסיטת חיפה. צילום גל בומנדיל
מאי סונגו | Beneath the Silence
המחלקה לעיצוב אופנה, שנקר
מאי סונגו שואבת השראה מעיר הולדתה דימונה, ובעבודתה משתקף מפגש הניגודים בין הנוף המדברי השקט לאיום הסביבתי שמטילה התעשייה, כשהוא שלוב בסיפורם של תושבי העיר. בגדי הגברים בקולקציה מציגים אלמנטים המזוהים עם בגדי עבודה, בדים גולמיים ומגע של טקסטורות ידניות, ומרמזים על שאלות של שייכות, מעמד וזהות תרבותית.

מאי סונגו, שנקר. צילום: שגיא מקייטן
מרגרט שניצר | מסע הכלנית
החוג לעיצוב אופנה, אוניברסיטת חיפה
קולקציית הגברים שעיצבה מרגרט שניצר שואבת השראה מהמסע האישי שלה והעלייה מאוקראינה לישראל. צילומים משפחתיים ישנים הפכו לחומר גלם עיצובי ולבסיס לחקירה של זהות והגירה. שניצר משלבת פרטי לבוש מסורתיים מהמורשת האוקראינית עם גזרות עכשוויות מחיי היום־יום בישראל. בטקסטיל היא משלבת חריצים ודימויי הדפס כמו זיכרונות שנחרטים בגוף. מוטיב הכלנית המלווה את הקולקציה בסריגה ידנית וטקסטיל, בצבעוניות ובקו הרישום, משמש סמל לצמיחה מתוך שבר וקושי.

מרגרט שניצר, אוניברסיטת חיפה. צילום: גל בומנדיל
מרים שקיראת | מעבר לבד
המחלקה לצורפות ואופנה, בצלאל
מרים שקיראת מפרשת ומעצבת מחדש פריטים מהמורשת הפלסטינית. היא מתרגמת את השמלה המסורתית לשפה ויזואלית עכשווית, שמשלבת בין תכשיטים, טכנולוגיה ואמנות. שקיראת פירקה את התפירה, הצבעים והעיצובים ובנתה אותם מחדש בזוגות משקפיים ייחודיים: לנשים עם חיג׳אב, לנשים ללא חיג׳אב, ועיצוב מיוחד שמשקף את זהותה. העבודה משלבת יכולת דיוק ועדינות, ומציבה שאלה על מקומה המשמעותי של המורשת בחיים כיום.

מרים שקריאט, בצלאל. צילום: שלו אריאל
אור רבין | עד עמי
המחלקה לעיצוב אופנה, שנקר
הקולקציה של אור רבין נולדה בתגובה לאירועי השבעה באוקטובר. כבת הדור השלישי למשפחה חלוצית מקיבוץ ניר־עם שבעוטף עזה, היא שואפת להגדיר מחדש את דמותו של החלוץ הישראלי בעידן העכשווי. בהשראת עולמות המוזיקה והתרבות האלטרנטיבית, היא עושה שימוש בבדים טקטיים כהים, היוצרים נוכחות של מעין ״שריון רגשי״.

אור רבין, שנקר. צילום: מלאכי דוידי
יוצאים לאור אופנה
אוצרות: מגזין פורטפוליו
ניהול אמנותי: עמית סנדיק
פתיחה: 8.1 – 19:00: התכנסות / 20:00 מפגש לייב עם מוטי רייף
בית קלנג, רחוב יאיר 2, אשדוד
בהשתתפות: סיבא אבו עליא, רוני ארבל, אנג׳לינה ברודסקי, עינב בן דוד, אריאל ברקה, עמר דושי, שיר כץ, גיל לב־רן, עמית לוי, ישי לייסנר, בר סוכריאנו, נטע קרפ, מאי סונגו, מרגרט שניצר, מרים שקיראת, אור רבין
ימים ראשון-חמישי, 09:00-18:00. הכניסה חופשית
נעילה: 30.4










