״החטא ועונשו(?)״: תערוכה חדשה בגלריה ק׳

גלריה ק׳ (Q Gallery) ניצבת בחזית השדה האמנותי בישראל כמרחב פלורליסטי המעניק במה לקולות מגוונים ורב־שכבתיים בתרבות המקומית. בתערוכה החדשה הגלריה צוללת אל תוך השבר הקיומי של שנת 2026, תוך שהיא בוחנת את הגבול הדק שבין הוויה אותנטית למחיקה ממסדית.

התערוכה מבקשת לערער על סימני השאלה המקיפים את המושג ״מוסר״ בעת מלחמה. האם ה״חטא״ הוא עצם ההתעקשות ליצור בלב הכאוס, או שמא ה״עונש״ הוא ההשתקה שבה נתקלת האמנות החופשית?

בלב התערוכה ניצבת חזרה אל ״האנציקלופדיה העברית״, עבודתו של אילן מויאל שהוצגה ב־2017 בתערוכה ״רדוף־הזמן״ (אוצר: שחר סריג). העבודה, שסומנה על ידי איתן בוגנים (״הארץ״) כביטוי ל״משבר בדמות הגבר״, מקבלת ב־2026 משמעות מצמררת. הניסיון לארגן את הידע העברי בתוך כרכים סגורים מתנגש חזיתית עם המציאות המפורקת של ימינו. האנציקלופדיה היא כבר לא רק מאגר מידע, אלא עדות לרדיפה אחר זמן שאבד.

לצידה, מוצגת עבודה מתוך הסדרה ״אמנות מוצפנת מטאפיסית״ של עוז עזר. בעבודתו ״יורה לכיוון הנכון״, עזר משתמש בפיסול קרמי כדי להנכיח דינמיקה של אלימות והתגוננות. הקרמיקה השבירה הופכת בידיו לכלי נשק אונטולוגי המכוון אל לב השתיקה הציבורית.

כדימוי המרכזי של ההזמנה, נבחר הפרויקט המשותף של זריש רוט והדר אמר, ״מכונת הכביסה כבר לא בבית, שלטון ׳המכבס׳״. הצילום הוא מניפסט חריף נגד מכבסת המילים הפוליטית. היצירה של רוט ואמר חושפת את התפרקות המרחב הביתי לטובת שלטון המכבס את המציאות עד דק.

הציור ״מות סרדנפלוס בשנית״ של תמי אלקון מעניק לתערוכה נופך קלאסי־טרגי וכפול. אצל אלקון, הנהנתנות האבודה והחורבן המתקרב של סרדנפלוס מתכתבים עם הדיסוננס של ״אירוויזיון באסון״ (התערוכה הבאה), הרגע שבו הזוהר והמוות נפגשים על הבמה, שוב ושוב, במעגל היסטורי של התעלמות. הגופים הנזילים בציור, החומקים מהגדרה, הם ביטוי אונטולוגי של ה״טראנסיזם״ – הוויה הנאבקת על צורתה בתוך כאוס מוחלט.

התערוכה מתגבשת סביב דמותה של טראנסיס, ה״עורבנית־החקיינית״ של העידן הנוכחי. טראנסיס היא הגשר בין העבר המחתרתי של גלריה ק׳ לבין ייצוגה הנוכחי כנושאת הדגל של ה״יש״ הישראלי החשוף. בהשראת הגותו של דלז על ה״גוף ללא איברים״, טראנסיס מייצגת זהות שאינה נכנעת למחיקה – זו שקמה מתוך האפר של דנה אינטרנשיונל כדי להזכיר לכולנו שהזכות ״להיות״ (Dasein) היא השליחות ההיסטורית של האמנות ב־2026.

---

החטא ועונשו(?)
אוצר: אילן מויאל
גלריה ק׳, לוינסקי 71 תל אביב
פתיחה: 13.1; נעילה: 31.1
משתתפים.ות: האמנית האלמונית, תמי אלקון, הדר אמר, גיא הגלר, מור לביא, אילן מויאל, יונה מייזליש, עוז עזר, עובד צרף, מרים שטרמן, זריש רוט