קדחת הטניס של סופר מריו

מערכת היחסים של האחים מריו עם ענף הטניס התחילה אי שם בתחילת שנות ה־2000. המשחק, שנקרא בפשטות Mario Tennis, יצא לקונסולת נינטנדו 64 והראה שגם משחק ארוך ומייגע כמו הספורט הלבן יכול להיות תזזיתי, כיפי ומלא בתנועות וחבטות בלתי אפשריות. הוא היה הצלחה כבירה וסלל את הדרך לשלל משחקי טניס (וספורט בכלל) בכיכובם של מריו, לואיג׳י ושאר החבורה.

ב־2018 יצא Mario Tennis Aces לראשונה לקונסולת נינטנדו סוויץ׳, ועכשיו מגיעה קדחת הטניס לדור השני של הקונסולה עם Mario Tennis Fever שמבטיח – לפחות על פי שמו – לא להיות עוד משחק טניס סטנדרטי. ההבטחה הזו מקבלת משנה תוקף עם שלל התכונות והמצבים שלו, כולל מצב Adventure. עכשיו תשאלו – איזו הרפתקה יכולה להתרחש במשחק שסובב סביב טניס? התשובה פשוטה ודי מפתיעה.

במצב ה־Adventure אנחנו מגלמים את (כמה מפתיע) מריו. אחרי תקרית שגרתית ביקום אחר וחוסר יכולת לחבוט במה שנראה כמו יצורים מוזרים דמויי אלוהים יודע מה – מריו, לואיג׳י, פיץ׳ וחברים נוספים חוזרים למראה התינוקי שלהם.

הפתרון, כמו ברוב הסיפורים של משחקי מריו, די טיפשי: להתאמן, לשפר את יכולות החבטה, לחזור לזירת האירוע ולהפוך את הקללה על פיה. כדי לעשות זאת, מריו ולואיג׳י מתקבלים לאקדמיית הטניס בממלכת הפטריות, משפרים יכולות והופכים למקצועני טניס – בדרך למאבק חוזר באותם תפלצים מוזרים.

מחבט האש ייצור מכתשים בוערים על המגרש, ומחבט הצל יפיק צללית בדמותכם וייתן לכם יתרון מספרי. אופציית המחבטים היא האקס פקטור של המשחק ומה שנותן לו יתרון בקטגוריית הפאן, וכמשחק שכיף לשחק עם חברים או בני משפחה

אנחנו, כאמור, מגלמים את מריו במצב הזה, ויחד איתו עוברים שלל אימונים לא מפרכים שעוזרים לשפר יכולות. בדרך מריו לומד מגוון חבטות, מנצח משחקי אימון – זוגות או יחידים – וגם את רזי המחבטים המיוחדים, שיקבלו פסקה בהמשך. בסיום הלימודים, מריו יוצא להרפתקה האמיתית בדרך להפוך את הקללה, ובדומה למשחקים אחרים הוא מגיע לאזורים מסוימים ועובר משוכות מאתגרות, כל זה בעזרת האימונים שצבר.

מצב ה־Adventure מיועד לשחקן יחיד בלבד, ואם הוא נשמע קצת מתיש – הוא לא. הוא כיפי, קליל, ויש בו לא מעט אתגרים נחמדים שמנצלים היטב את יכולות החבטה שמריו רוכש. לא מתוחכם מדי, אבל כיאה לנינטנדו – מצב ההרפתקה יודע לנצל היטב את המיטב מהספורט הלבן.

מעבר למצב ההרפתקה, יש ב־Mario Tennis Fever מצבים נוספים שמכניסים קצת יותר פלפל ועניין למשחק: בתפריט הראשי מחכה מצב Tournament שבו אפשר לפצוח בטורניר ליחידים או לזוגות. בוחרים דמות ומחבט עם יכולת מיוחדת, ובפנים מחכים שלושה טורנירים ברמות קושי שונות, כולם על פי החוקים והניקוד של הטניס המסורתי.

זה המקום לדבר על המחבטים המיוחדים, שהם גולת הכותרת של המשחק והאלמנט שעשוי להכריע בין ניצחון להפסד מוחץ. לכל דמות במשחק יש יכולת אישית משלה: הגנתית, מהירה, התקפית וכו׳. אבל ככל שתתקדמו ותנצחו במשחקים שונים, תחשפו ליותר ויותר מחבטים, שהופכים את המשחק לסוג של Mario Kart על המגרש.

בין סוגי המחבטים: בוץ, אש, ספייקים, דיו, צלליות ואפילו קליפות בננה. אם תבחרו במחבט הבוץ, במכה מיוחדת (Power Up) של הדמות שלכם – יושלך בוץ על המגרש, מה שיקשה על היריב להחזיר את הכדור. מחבט האש ייצור מכתשים בוערים על המגרש, ומחבט הצל יפיק צללית בדמותכם וייתן לכם יתרון מספרי. אופציית המחבטים היא האקס פקטור של המשחק ומה שנותן לו יתרון בקטגוריית הפאן, וכמשחק שכיף לשחק עם חברים או בני משפחה.

מצב בולט נוסף במשחק הוא Trial Towers. בכל מגדל יש משחקים ואתגרים ברמות שונות. הקושי מתגבר ממגדל למגדל, ולפעמים הם קצת מייאשים. אבל זה כל הכיף בעצם, לא?

מצבים נוספים הם המצב החופשי, שבו אפשר לבחור מה ואיך ועם מי לשחק בלי תנאים, ומצב Mix It Up שמאפשר בחירה בין משחקים שונים: בין אם אתגרים מסוימים או צבירת ניקוד. גם כאן אפשר לשחק במצב יחיד או זוגי.

אחד האלמנטים המנצחים ב־Mario Tennis Fever הוא מצב ה־Swing, שמאפשר לנתק את הג׳ויקונים מהקונסולה ולשחק כמו שחקנים מקצוענים. טוב, לא באמת, אבל כמעט. במקום ללחוץ על כפתורים, המשחק מאפשר להניף את הג׳ויקון כמו מחבט אמיתי ולמקסם את חוויית המשחק. זה מוסיף נדבך מעט יותר ריאליסטי לחוויה וכמובן מעלה משמעותית את רמת הכיף. רק שימו לב שבזמן ההנפה אין אף אחד (נגיד, ראש של ילד) בסביבה הקרובה. אל תשאלו מאיפה אני יודע.

כמובן שגם כאן יש אופציה למשחק אונליין עם חברים ברשת או זרים מוחלטים. המוד המנצח בקטגוריית המולטי־פלייר הוא דווקא האפשרות לשתף את המשחק עם מי שאין לו אותו על המכשיר כלל, ולשחק יחד באופן מקוון.

Mario Tennis Fever אולי לא יהיה משחק השנה, אבל הוא בהחלט מהווה יתרון עבור נינטנדו בקטגוריית משחקי הספורט הקלילים והבלתי מחייבים. כל סיום של טורניר או מצב מסוים מביא איתו הפתעות מהנות במיוחד, כמו דמויות חדשות וכמובן מחבטים כיפיים (יש 30 כאלה בסך הכל).

הגרפיקה המשופרת של הסוויץ׳ 2 מוסיפה צבעוניות לחוויה, שמרגישה מלוטשת יותר ומציעה היכרות כמעט מושלמת עבור הדור הצעיר עם מריו, וספציפית עם משחקי הספורט שלו. המשחק מתאים למשפחות, ילדים ולמבוגרים מוגדלים, אפילו כאלה שאינם חובבי טניס מושבעים.

בשורה התחתונה, Mario Tennis Fever ממשיך בצורה נפלאה ומהנה את המורשת שפתח Mario Tennis בשנת 2000 – וזה כיף בדיוק כמו שזה נשמע.

---

Mario Tennis Fever
4.5 כוכבים