העונה השנייה של דרדוויל - נולד מחדש: תחושה לא נעימה של דה ז׳ה וו

בעונה השנייה של ״דרדוויל: נולד מחדש״ (דיסני+) המצב ממשיך להתחמם: המלחמה בין ראש העיר קינגפין לשד משחת ממטבחי הגיהנום (הלס קיצ׳ן, שכונה בניו יורק) מסלימה, גובה קורבנות ומטשטשת גבולות מוסריים. יש בה בדיוק את מה שאפשר לצפות ואפילו קצת יותר, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיא פחות קולחת מהקודמת – ויש לזה יותר מסיבה אחת.

העונה הראשונה החזירה את האויבים המרים קינגפין/ווילסון פיסק (וינסנט ד׳אונופריו) ודרדוויל/מאט מארדוק (צ׳ארלי קוקס) אל המסך, בניסיונם הכמעט נידון לכשלון מראש לחיות חיים אחרים. פיסק ניסה לעטות על עצמו חזות לגיטימית, פוליטית, בריצה לראשות העיר, ומאט מרדוק תלה את החליפה.

אבל במהרה נפלו הדברים חזרה במקומם: פיסק, שאוהב כוח ושררה יותר מכל דבר אחר, חזר לדפוסיו הקודמים (לא במפתיע), ודרדוויל חזר לעניינים כדי להתמודד איתו ועם שלל הבעיות שנכרכות בארכי־נבל, במישרין או בעקיפין.

זו הייתה עונה שהצטיינה כמעט בכל מישור: בפיתוח הדמויות, ביצירת אווירה קודרת ואלימה, ובשימור החוזקות שהפכו את דרדוויל לאחת מסדרות גיבורי העל הטובות של עידן נטפליקס. למרות מגרעותיה (כמו הפלאף המייאש סביב מערכת היחסים של פיסק ואשתו), היא שילבה היטב קווי עלילה קלאסיים של גיבורי על עם דרמה משפטית מותחת, וגם הסתיימה בהבטחה גדולה למרד ולהחרפת העימות.

הסוגיות המוסריות שהסדרה מעלה מתכתבות היטב עם האקלים הפוליטי האמריקאי של השנים האחרונות, בין אם דרך פוליטיקאים שמדברים בשפת חוק וסדר, ובין אם דרך האופן שבו בשם ״הגנה״ ו״סדר״ מופעלת יד קשה נגד מי שסומנו כאיום

בעונה הזו המרד הזה קורם עור וגידים, הכלים ממשיכים לזוז על לוח השחמט, וקינגפין – יחד עם אשתו ונסה (בגילומה של איילת זורר) – נחוש להשתלט על העיר ולמגר את גיבורי העל תחת הטענה שהם ויג׳ילנטים פורעי חוק ורוצחים.

בעוד הוא מטפל בפוליטיקה העירונית ובפשע שפועל בחסותה, יחידת המשימה נגד ויג׳לנטים שייסד עושה את רוב העבודה המלוכלכת מול לוחמי הצדק וגם האזרחים, שממשיכים להתקומם ולרתוח. ״נולד מחדש״ מקיימת את ההבטחה להתקוממות, והופכת את העיר כולה לשדה קרב מטאפורי וממשי.

בפועל מתגבשים בה שני מחנות סביב דרדוויל וקינגפין, והעיר נאלצת לבחור מה יהיו פניה (או המסכה שתעטה). גם המאבק הפוליטי וגם המאבק הפיזי נעשים קשוחים, ברוטליים ומדממים יותר, והם גובים מחיר וקורבנות.

מתוך ההחרפה הזאת צומחים גם כמה מהרגעים הטובים ביותר: קרבות נהדרים, קונפליקטים מרובדים, ולא מעט הפתעות ופיתולים שמעוררים ציפייה וסקרנות. הסוגיות המוסריות שהסדרה מעלה מעניינות לא פחות, שכן הן מתכתבות היטב עם האקלים הפוליטי האמריקאי של השנים האחרונות, בין אם דרך פוליטיקאים שמדברים בשפת חוק וסדר, ובין אם דרך האופן שבו בשם ״הגנה״ ו״סדר״ מופעלת יד קשה נגד מי שסומנו כאיום.

גם ברמת הביצוע היא יודעת לתרגם את כל זה היטב למסך. צ׳ארלי קוקס ממשיך לעשות את תפקידו נאמנה, וכך גם שאר חבריו וחברותיו לקאסט. הסדרה, ברובה, ממשיכה להצטיין כיצירה קודרת, אלימה ועשירה במוטיבים, ואת כל אלה ״דרדוויל״ יודעת גם להפוך לדימויים חזותיים מעניינים, דרך שפה אסתטית מסוגננת.

מצד שני, הפגמים שניכרו בעונה הקודמת הופכים מסדק ניכר לקיר מתפורר. קווי העלילה המשניים מתפתלים ומסתובבים סביב עצמם; קינגפין, שהיה נבל טלוויזיוני מרתק, ממשיך להרגיש כמו תקליט שבור; וקונפליקטים והתנגשויות בין דמויות ואויבים מעוררים תחושה לא נעימה של דה ז׳ה וו. זה ניכר במיוחד באמצע, שם חווה הסדרה דשדוש רעיוני והופכת למשעממת.

עד כמה שווינסנט ד׳אונופריו אהוב על המעריצים, פיסק עצמו מתחיל להרגיש כמו אורח שמתעכב ומעיק על מארחיו. לא כי הוא חדל להיות מאיים, אלא כי הסדרה מחזירה אותו שוב ושוב לאותם דפוסים של כוח, זעם ושליטה. גם האופן שבו הוא לועס את התפאורה כבר מיצה את עצמו. דרוש נבל חדש עם קצת גיוון. ההיצע של מארוול עצום – רק תבחרו.

הדבר נכון גם לגבי שאר הדמויות שסובבות את פיסק, כמו עוזרו האישי באק (ארטי פרושאן), סגן ראש העיר דניאל בלייק (מייקל גנדולפיני), והפסיכיאטרית ד״ר הת׳ר גלן (מרגריטה לבייבה), שנותרים שטוחים למדי ולא מתפתחים הרבה מעבר לקלישאה. ולבסוף, כמו בכל סוגת גיבורי העל, יש צורך מתמשך בהשהיית ספק, אבל העונה השנייה של דרדוויל מותחת אותה יותר מדי, עם לא מעט שמאלץ לא קשור וחורים עלילתיים.

למרות כל זאת, בחצי השני של העונה היא מתאוששת, ומעניקה כמה רגעים מנצנצים שמצילים אותה מלהפוך לעונה חלשה. לוקח לה יותר מדי זמן, אבל כשהיא מגיעה – קשה לעצור. וחרף מגרעותיה, היא משאירה טעם של עוד, אבל גם מבהירה שזו כנראה הנקודה שבה דרדוויל צריכה להפסיק למחזר את עצמה, לרענן את הרוסטר ולחפש כיוונים חדשים במקום להישען על מה שכבר נשחק.

בשורה התחתונה, העונה השנייה של דרדוויל יודעת לספק את הסחורה: מתח, אלימות, פוליטיקה, אווירה שחורה, כמה הפתעות בסגנון מארוול, שפה עשירה וסצנות קרב עם כוריאוגרפיה מהפנטת. אבל בין רגעי הזוהר מתחדדת תחושה מוכרת – היינו שם, עשינו את זה. גם שטן הלס קיצ׳ן לא יכול להילחם לנצח באותם שדים.

---

דרדוויל: נולד מחדש – עונה שנייה | דיסני +
יוצרים: דריו סקארדאפיין, מאט קורמן וכריס אורד
8 פרקים; ארצות הברית, 2026
3.5 כוכבים