אנוק יוסבשוילי // INSULAR TERRITORY

שמי אנוק יוסבשוילי, מעצבת אופנה ומייסדת המותג VAGUE. העבודה שלי נעה על הגבול שבין לבוש לפיסול, בין פונקציה לרגש. אני חוקרת איך בגד יכול לשנות את האופן שבו אנחנו חווים את הגוף ואת המרחב שמקיף אותו. עבורי, בגד הוא לא רק כיסוי או אמירה אסתטית – הוא מרחב פעולה, ממשק בין הפנים לחוץ.

גדלתי במשפחה גאורגית מסורתית והיגרתי לישראל בגיל צעיר. מאז, אני חיה בתוך מתח מתמשך בין שייכות לבין צורך בחופש, בין מורשת לבין הגדרה עצמית. לימודים וניסיון עבודה בינלאומיים הרחיבו את נקודת המבט שלי, אבל גם חידדו את השאלות. המתח הזה – בין מסורת, תנועה והתחדשות – הפך למנוע היצירתי המרכזי שלי. מתוכו נולד VAGUE.

הקמתי את המותג ב־2016, ומאז אני עסוקה בשאלות על המרחב שבין הגוף לבגד, האזור שבו נגמר האחד ומתחיל השני. השם VAGUE, עמום ולא מוגדר, נבחר במכוון. הוא מייצג את האזורים האפורים שמושכים אותי: אלה שלא כפופים למגדר, למבנה גוף נוקשה או לטרנד חולף. ב־VAGUE אני מחפשת את החירות שבחוסר ההגדרה, את היכולת של בגד להיות בו־זמנית נוכח ובלתי נראה.

קולקציית INSULAR TERRITORY מסמנת שלב חדש במחקר הזה: היא לוקחת את העמימות שעומדת בלב המותג והופכת אותה לכלי הגנה פעיל. הקולקציה נולדה מתוך צורך אישי. בתקופה שבה המציאות הרגישה רועשת מדי, חשופה מדי ואינטנסיבית מדי מבחינה חברתית, פוליטית ורגשית, מצאתי את עצמי מחפשת דרך לייצר מרחק. לא מרחק של בריחה, אלא מרחק שמאפשר נשימה, שליטה ובחירה.

רציתי ליצור בגדים שמאפשרים להישאר נוכחת בתוך המציאות, אבל בתנאים אישיים יותר; בגדים שמציעים התכנסות פנימית מבלי להיעלם, שמגדירים טריטוריה גם במרחב צפוף או רווי גירויים

בתוך החיפוש הזה התחלתי לחשוב על בגדים כעל מרחב הגנה, לא שכבה אסתטית בלבד, אלא מערכת שלמה שמאפשרת לאדם לקבוע את מידת החשיפה שלו לעולם. הרעיון לעצב גבול ברור סביב הגוף הפך לנקודת מוצא. רציתי ליצור בגדים שמאפשרים להישאר נוכחת בתוך המציאות, אבל בתנאים אישיים יותר; בגדים שמציעים התכנסות פנימית מבלי להיעלם, שמגדירים טריטוריה גם במרחב צפוף או רווי גירויים. כדי לתרגם את הרעיון הזה לשפה עיצובית, פניתי לחקור פריטי לבוש היסטוריים שמילאו תפקיד דומה.

המחקר הוביל אותי לגלימת ה־Capote e Capello מהאיים האזוריים שבפורטוגל, פריט לבוש היסטורי בעל קפוצ׳ון גדול ומבנה פיסולי. הגלימה שימשה נשים להגנה מפני רוחות וגשם, אבל גם יצרה עבורן אנונימיות במרחב הציבורי. הדימוי של גלימה כמקלט נייד, כמעטפת שנעה עם הגוף ושומרת עליו, הפך עבורי למפתח לחשיבה מחודשת על הגנה ובידוד בהקשר עכשווי. מתוך הרעיון הזה צמח המבנה של הקולקציה.

הקולקציה בנויה כסדרה של איים. כל פריט נקרא על שם אי אחר ומציע מערכת מקלט שונה, דרך נפחים מודגשים, קפוצ׳ונים גדולים, שכבות וריפוד. האי משמש כמטאפורה קיומית: יחידה עצמאית שמתקיימת בתוך מערכת רחבה יותר, מופרדת ובו־זמנית מחוברת. דרך הבגדים ביקשתי לבחון איך אפשר לבנות תחושת ביטחון באמצעות צורה וחומר, ואיך לבוש יכול להשפיע על האופן שבו אדם תופס מקום במרחב.

בתהליך העבודה התייחסתי לכל בגד כאל מבנה אדריכלי קטן שנע יחד עם הגוף. סילואטות אוברסייז וקונסטרוקציות מודולריות מאפשרות לבגד להשתנות בהתאם למצב רגשי או פיזי, וכך הוא הופך ממעטפת סטטית למרחב דינמי, כזה שמגיב למציאות ולא רק מתפקד ככיסוי. כדי להעצים את הרעיונות האלה חזותית, חיפשתי סביבה שתשקף את המתח שבין חשיפה להגנה.

הקולקציה צולמה בפארק תמנע – מקום עם נוף קיצוני ופתוח שבו האדם נדמה קטן מול המרחב האינסופי. בתוך הסביבה הזו הבגד מקבל משמעות כפולה: מערכת הגנה וסמן של נוכחות. הניגוד בין החשיפה המוחלטת של המדבר לבין האפשרות ליצור מקלט אישי הפך לחלק בלתי נפרד מהשפה החזותית של הפרויקט.

כל השלבים האלה – הצורך האישי, המחקר ההיסטורי, מטאפורת האיים והנוף הקיצוני, מתחברים יחד ב־INSULAR TERRITORY. הקולקציה ממשיכה את קו המחקר המתמשך שלי במסגרת VAGUE, חקירה של היחסים בין גוף, לבוש וסביבה. עבורי, הקולקציה מסמנת הבנה עמוקה יותר: בגד יכול להיות הרבה יותר מאובייקט אופנתי. הוא יכול להפוך למרחב פעולה, למנגנון הסתגלות, ואפילו לכלי שמאפשר לאדם להגדיר מחדש את גבולותיו.

בעולם שדורש מאיתנו להיות חשופים תמיד, INSULAR TERRITORY היא הדרך שלי להעניק לנו את הזכות להיות אי.

–
צילומים: אלכס פרגמנט; דוגמנית: קרינה פרגמנט; קריאייטיב: אנוק יוסבשוילי; סטיילינג: ארז מחלב; אביזרים: ירון שמקרין

---

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו