אופוריה חוזרת, וכבר לא יכולה להסתתר מאחורי האליבי של גיל ההתבגרות

אחרי כמעט ארבע שנים של הפוגה, ״אופוריה״ של HBO שמבוססת על הסדרה הישראלית באותו השם (שיצרו רון לשם ודפנה לוין), חוזרת לעונה שלישית וכנראה גם אחרונה. מאז עלייתה הפכה הסדרה של סאם לוינסון לאחת היצירות הבולטות והנועזות בטלוויזיה האמריקאית, כזו שצללה אל חייהם של בני דור ה־Z דרך מסכים, תסביכים, סמים ושפה חזותית וקולית מהפנטת. כעת היא חוזרת אל הדמויות שלה, אחרי קפיצת זמן של חמש שנים, וזו הזדמנות טובה להיזכר במה שהיה, ולשאול מה צפוי עכשיו.

אופוריה עקבה לאורך שתי עונותיה (וגם בשני פרקי המעבר שיצאו בתקופת הקורונה) אחרי חבורת נערים ונערות בפרבר אמריקאי, ונעה בין המשברים האישיים שלהם לבין מערכות היחסים הסבוכות שנרקמו ביניהם.

במרכז ניצבת רו בנט, בגילומה של זנדאיה – נערה המתמודדת עם הפרעת שימוש בסמים, שחוזרת ממרכז גמילה אל חייה המדכדכים. שם היא פוגשת את ג׳ולס (האנטר שייפר), תלמידה חדשה וטרנסג׳נדרית, והקשר ביניהן הופך עד מהרה לאחד הצירים הרגשיים והדרמטיים המרכזיים של הסדרה. זהו רק אחד משורה ארוכה של קשרים מורכבים, לא רק בין אנשים, אלא גם בין אדם לעצמו ובין אדם לתרבות המבלבלת והעודפת־חושית שלתוכה גדל.

סביב השתיים נפרשת גלריה של דמויות נוספות, שלכל אחת מהן משבר משלה. מאדי (אלכסה דמי), חברתה הטובה של קאסי (סידני סוויני) ובת זוגו לסירוגין של נייט (ג׳ייקוב אלורדי), כוכב הפוטבול האלים והמניפולטיבי, שלקרוא לו רעיל זו מחמאה; קאסי, שמבקשת אהבה ואישור כמעט בכל מחיר; לקסי (מוד אפאטאו), אחותה השקטה יותר של קאסי, שנראית תחילה כדמות שולית אבל תופסת בהדרגה מקום מרכזי; וקאט (ברבי פריירה), שמנהלת מערכת יחסים סבוכה עם הגוף שלה ועם האופן שבו אחרים מביטים בו. ברקע נמצא גם פז (אנגוס קלאוד), סוחר הסמים הצעיר שנהפך לאחת הדמויות האמפתיות, העדינות והמפתיעות ביותר בסדרה.

במקום הפרברים והחדרים הצפופים ומלאי ההורמונים, נכנסים לתמונה מרחבים פתוחים, עיר גדולה יותר. חיים שנראים לכאורה בוגרים יותר, אבל לא בהכרח יציבים, עם שדים ישנים וחדשים, והרבה – אבל הרבה מאוד – דרמה

בזמן הקורונה ההפקה נדחתה, והצופים הנלהבים של ״אופוריה״ נאלצו להסתפק בשני פרקי מעבר שצולמו בתנאים מגבילים. האחד התמקד ברו והשני בג׳ולס. הראשון נשען על דיאלוג ארוך בין רו לבין עלי (קולמן דומינגו), הספונסר שלה בקבוצות התמיכה. דרך השיחה הזאת נחשפו היבטים של מערכת היחסים ההרסנית (אבל האינטימית) שרו מקיימת עם הסמים.

השני צלל אל תוך תודעתה של ג׳ולס, דרך חלומות, זיכרונות והזיות, ובחן את זהותה כטרנסג׳נדרית מול עולם שמביט בה דרך דימויים מוכתבים מראש. בתוך חדר הטיפולים הוא נגע באופן שבו נשיות, תשוקה וזהות עוצבו אצלה, גם מתוך מה שגברים רוצים לראות. הפרק הפך את ג׳ולס מדמות שנתפסה בעיקר דרך מבט חיצוני – לסוביקט שמתחיל לפרק אותו מבפנים.

מערכות יחסים רעילות ובוגדניות יותר

ואז הגיעה, סוף סוף, העונה השנייה. מצד אחד, היא הייתה פחות חדה ופחות רעננה מקודמתה. מצד שני, המארג העלילתי ששורטט כבר בעונה הראשונה העמיק, והסדרה דחפה את הדמויות שלה עמוק יותר אל אזורי האובססיה ואובדן השליטה. מערכות היחסים נעשו רעילות ובוגדניות אפילו יותר, למשל ברומן הסודי בין קאסי לנייט.

במקביל, גם קו העלילה של פז הלך והסתבך – הן מול עולם הפשע והן מול המשטרה, וכמובן גם מול נייט, שאותו הכה באכזריות לאחר שזה הלשין עליו למשטרה. בד בבד נרקם בינו לבין לקסי קשר עדין ומפתיע, שהעניק לרגע אחד תחושה שאולי יש לו מוצא אחר.

זנדאיה בתפקיד רו, העונה השנייה של אופוריה. צילומים: HOT ו־NEXT TV

סידני סוויני

אבל במרכז ניצבה שוב רו, שהולכת ומידרדרת אל שפל חדש, עד לשיא הדרמטי של הפרק החמישי, פרק של מופת, שצולם כמרדף מורט עצבים. בפרק הזה אליוט וג׳ולס חושפים בפני לסלי, אמה של רו, שהיא חזרה להשתמש. השתיים מגלות את המזוודה המלאה בסמים שהוסתרה בחדר ומשליכות את תכולתה לאסלה, ומה שנראה תחילה כמו ניסיון התערבות ביתי לטובת רו – קורס לטרללת רצינית.

זהו כאוס של ממש, אפילו בקנה מידה של אופוריה. רו מגלה לכולם על הרומן בין קאסי לנייט ומשתמשת בהמולה כדי לברוח. לאחר מכן היא נסחפת למסע כאוטי שכולל גניבה, בריחה מהמשטרה, פריצה לבית זר ומפגש מסוכן עם לורי, סוחרת סמים מבוגרת שנראית מתוקה וחומלת, אבל לא כדאי להתעסק איתה. שם הסכנה כבר מקבלת ממד אחר לגמרי: לורי מזריקה לרו מורפיום כדי לעזור עם הקריז, נועלת אותה בדירה, והסדרה רומזת באופן ברור למדי שהיא עלולה להתדרדר לזנות אם לא תחזיר את הכסף.

עוד שיא של התפרקות וגילוי מתרחש במחזה הבית ספרי של לקסי, ״החיים שלנו״, שמבוסס באופן שקוף למדי על חייה ועל חיי הסובבים אותה. דרך ההצגה נחשפים היחסים הרעילים בין קאסי, מאדי ונייט, עד שקאסי מאבדת שליטה, עולה לבמה ומנסה לחבל בפומבי במחזה של אחותה. הדבר מוביל לעימות פיזי. אחד הקטעים הבולטים בהצגה מציג נאמבר מוסיקלי הומו־ארוטי שבמרכזו דמות המייצגת את נייט. מושפל וזועם, האדם שהטיל אימה על כולם מוצא את עצמו הפעם כמושא למבט.

בהמשך, נייט מאיים על מאדי עם אקדח כדי להשיב קלטת מינית של אביו, שבה נראית גם ג׳ולס כשהיא קטינה, ומעביר אותה לג׳ולס, ככפרה על כל מה שעשה. הוא נפרד מקאסי, מסגיר את אביו למשטרה, ומשלים מסלול קצת מאולץ של גאולה. מי שהכיסא שלו בהצגה נשאר ריק הוא פז. במהלך פשיטה משטרתית על ביתו, אחיו המאומץ אשטריי פותח באש, הורג סוכן ונהרג בעצמו בחילופי הירי. פז עצמו נורה בבטנו ונעצר.

בסוף, רו, מבינה לכאורה שהיא הסתבכה מעל הראש, ונגמלת שוב. היא סולחת לאליוט, נפרדת מג׳ולס, ומבשרת בקול הרקע שלה שהצליחה לסיים את שנת הלימודים נקייה. לפחות היא ״מנסה״. אם לשפוט לפי קפיצת הזמן המתוכננת של חמש שנים, היא עדיין ״מנסה״. רק שלא ממש בהצלחה. אם כבר אז להפך.

בהתבסס על החומרים הזמינים – הטריילר, המידע הרשמי והפוסטר (שספג לא מעט השמצות) – זו לא הולכת להיות אותה אופוריה. מבחינת החומר האנושי הבסיס נשאר די דומה, למעט היעדרות בולטת של שתי דמויות: פז (אנגוס קלאוד, שהלך לעולמו בשנת 2023 ממנת יתר) וקאט (ברבי פריירה, שפרשה בעקבות חילוקי דעות עם היוצרים). לצד הדמויות הוותיקות, נראה שיש כמה תוספות מסקרנות במיוחד בעונה הבאה, אחת מהן היא לא אחרת משרון סטון.

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

חלק ניכר מהקאסט הספיקו לצמוח משחקני אנסמבל בסדרת דרמה לכמה מהשמות הבולטים בהוליווד, כמו זנדאיה, סידני סוויני וג׳ייקוב אלורדי. לצידם בולט גם קולמן דומינגו, שמגלם את עלי, ולפי החומרים שפורסמו עד כה נראה שתפקידו בעונה החדשה אפילו הורחב. מאז שהופיע בסדרה הוא גם הספיק לצבור שתי מועמדויות רצופות לאוסקר. כדאי להזכיר גם את דמותו של קאל, אביו של נייט, שגילם אריק דיין – שהספיק לצלם את הסצנות שלו לעונה השלישית לפני שהלך לעולמו בפברואר האחרון.

המראה והאווירה שעולים מהטריילר מעידים על תפנית סגנונית חדה ופער, לא רק בשנים. העונה החדשה כבר לא נראית כמו עוד סיבוב במסדרונות התיכון. במקום הפרברים והחדרים הצפופים ומלאי ההורמונים, נכנסים לתמונה מרחבים פתוחים, עיר גדולה יותר. חיים שנראים לכאורה בוגרים יותר, אבל לא בהכרח יציבים יותר, עם שדים ישנים וחדשים, והרבה – אבל הרבה מאוד – דרמה. חזותית נראה שיש משהו נוארי, אולי אפילו מערבוני, בעונה הצפויה.

מעניין יהיה לראות מה ״אופוריה״ עשתה עם המגבלות והטרגדיות שליוו אותה בשנים האחרונות. האם היא תצליח לשחזר את החדות ואת היצר הביקורתי שלה? האם תהיה טובה מקודמתה? האם היא עוד מסוגלת לגלות משהו חדש על תשוקה, התמכרות ובדידות? ובעיקר, האם ״אופוריה״ חוזרת רק כדי להיות שערורייתית ומסוגננת שוב, או כדי לומר משהו חדש על הדמויות שלה, כשהן כבר לא יכולות להסתתר מאחורי האליבי של גיל ההתבגרות?

אופוריה, עונה 3 | HBO
יוצר: סאם לוינסון
מועד עלייה: 12.4