משאיר חותם: קובי גולן מגלה עולם חדש

״אני לא מעצב קולקציות, אני מעצב פיסים – פריטים בודדים״, אומר מעצב האופנה קובי גולן, שבשנים האחרונות ביסס שפה עיצובית אישית ומזוהה, הנעה בין אופנה עילית לעבודת יד מסורתית. קרושה, רקמות, משי, עור וצבעי אדמה הפכו לחלק בלתי נפרד מהדי.אן.איי שלו, וכיום, מתוך הסטודיו שלו בתל אביב, הוא ממשיך לחדד את כתב היד הייחודי שלו, לצד פעילותו החדשה.

בימים אלה הצטרף גולן למיזם החברתי ״חותם״ כמנהל הקריאייטיבי ומוביל הפיתוח העיצובי של קולקציית התיקים המיוצרת בידי נשים בתהליכי שיקום. ״חותם״ הוקם על ידי דלית לביא, ועוסק בקידום תעסוקה מכבדת ובהעצמה כלכלית לנשים המתמודדות עם מצבי חיים מורכבים. אל המיזם מגיעות נשים באמצעות עמותת ״הופכות את היוצרות״, שמעניקה להן ליווי מקצועי ואישי כחלק מתהליך השיקום.

במסגרת עבודתן מייצרות הנשים תיקים העשויים מפריטי ג׳ינס ממוחזרים, שעליהם הן מטביעות את חותמן האישי באמצעות עבודות קראפט כמו סריגה, רקמה והדפס. ההכנסות מהמכירה משמשות למימון שכרן, וכך הופכת היצירה למקור פרנסה של ממש, שמאפשר להן לרכוש עצמאות כלכלית, ניסיון מקצועי ותחושת מסוגלות, לצד השתלבות מחודשת בעולם העבודה.

כמנהל הקריאייטיבי של המיזם, אחראי גולן על כל ההבטים העיצוביים – מפיתוח השפה החזותית והקולקציות ועד לליווי המקצועי והטכני של תהליכי העבודה. ״הייתה לי פעם מורה שאמרה לי שמעצב טוב צריך לדעת לעצב הכל – בגדי ילדים, גברים, נשים וגם תיקים״, אומר גולן.

הייתה לי פעם מורה שאמרה לי שמעצב טוב צריך לדעת לעצב הכל. היום אני מבין עד כמה היא צדקה. העבודה על התיקים אפשרה לי לקחת את החומרים והטכניקות שאני אוהב ומשתמש בהן בעבודת עיצוב האופנה שלי, ולהעביר אותן לעולם חדש

״היום אני מבין עד כמה היא צדקה. העבודה על התיקים אפשרה לי לקחת את החומרים והטכניקות שאני אוהב ומשתמש בהן בעבודת עיצוב האופנה שלי, ולהעביר אותן לעולם חדש״. לדבריו, מטרת המיזם היא בראש ובראשונה ליצור מקום עבודה אמיתי: ״זו לא רק סדנה או פעילות חברתית, אלא מקום שבו נשים יוצרות, מרוויחות ומתפתחות מקצועית״.

במסגרת שיתוף הפעולה עיצב גולן ארבעה דגמי תיקים המשלבים קרושה, רקמה, עור ובדים ממוחזרים. ״רציתי לקחת את החומרים שאני עובד איתם באופנה ולתת להם פרשנות חדשה. נשארתי נאמן לריבועים, שהם חלק מהשפה העיצובית של חותם, אבל הכנסתי לתוכם את כל האהבות שלי – עבודות יד, טקסטורות וחיבורים בין חומרים״. כל תיק מיוצר בעבודת יד ובהזמנה אישית, וטווח המחירים נע בין 1,200 ל־1,800 שקלים.

״גם בעבודה האישית שלי אני ממשיך לפתח את אותה שפה חומרית. אם בעבר עיצבתי קולקציות רחבות יותר שכללו אוברולים, מכנסיים וקימונוס, היום אני מתמקד בפריטים בודדים ומדויקים. הבנתי שאני לא מעצב קולקציות במובן הקלאסי. אני אוהב ליצור פריטים בודדים. כל פעם לחשוב על הפריט הבא, על הרעיון הבא – ולדייק אותו״.

מעדיף לעבוד לאט

למרות שגולן מזוהה גם עם עולם הכלות, פעילותו מתמקדת היום בשמלות ערב ובפריטי לבוש לאירועים. שמלות הכלה עדיין נוכחות בסטודיו, אבל הן מהוות חלק מתוך מכלול רחב יותר של עשייה. לצד עבודות בהזמנה אישית, הוא יוצר את הפריטים הבודדים וגם פריטי רדי־טו־וור, כל זאת מתוך רצון להציע אלטרנטיבה לייצור סדרתי ולשמור על אופיו הייחודי של כל בגד.

הקו העכשווי שלו כולל שמלות ערב, חצאיות אלכסון ממשי, חולצות מכופתרות, עליוניות קרושה ופריטי שכבות המשלבים טקסטורות וחומרים שונים. חלק מהפריטים נמכרים מהקולב, אחרים מוצעים להשכרה, וחלקם נתפרים במיוחד עבור הלקוחה. ״אני אוהב את הרעיון שאין עשרות עותקים מאותו בגד. יש משהו אינטימי בדרך העבודה הזאת. כל פריט מקבל את הזמן שלו, את תשומת הלב שלו, ובסופו של דבר גם את האישה הנכונה עבורו.

״אני מעדיף לעבוד לאט. אני אוהב לחשוב על כל פריט, לתת לו את הזמן שלו ואת תשומת הלב שלו. אני לא מחפש לייצר כמויות או לרדוף אחרי קולקציות. מבחינתי, העניין הוא להמשיך לדייק את השפה שלי. כל פעם לחשוב על הפריט הבא, על הדבר הבא שירגש אותי, ומשם להמשיך״.

גם פלטת הצבעים שלו התגבשה עם השנים לכדי חלק בלתי נפרד משפתו העיצובית. ״הבנתי שאני איש של צבעי אדמה. חום, חול, שמנת וגוונים חמים שעובדים טוב עם הקרושה, התחרות והטקסטורות שאני כל כך אוהב. יש בהם שקט, רכות ונינוחות, והם מתאימים לנשים שמגיעות אליי, שלא צריכות לצעוק כדי להיות נוכחות״.

מי הן הלקוחות שלך?

״נשים שיודעות בדיוק מה הן מחפשות. הן מכירות את עצמן ואת הגוף שלהן. הן לא מחפשות טרנד חולף, אלא בגד עם אופי. מרבית הלקוחות הן נשים בנות 38 ומעלה. לעיתים זו אם הכלה, אחותה או חברותיה, ולעיתים נשים שמחפשות שמלת ערב לאירוע משפחתי, פרמיירה או הופעה. לצידן מגיעות גם לקוחות צעירות יותר, אבל המכנה המשותף לכולן הוא הרצון להרגיש מיוחדות מבלי להתחפש למישהי אחרת.

״אני פוגש נשים שכבר עברו דרך. נשים עם ביטחון עצמי, כאלה שיודעות מה עובד עבורן ולא מרגישות צורך להרשים אף אחד. הן מחפשות להרגיש טוב עם עצמן. הן מחפשות בגד עם נוכחות, כזה שיישאר איתן״.

לדבריו, הבחירה לעבוד בצורה הזאת נובעת לא רק מהצד היצירתי, אלא גם מהרצון להעניק לכל לקוחה יחס אישי. ״אני אוהב שלכל בגד יש סיפור, ושכל אישה מרגישה שהוא נוצר עבורה״.

כשאני שואלת איפה הוא רואה את עצמו בעוד חמש שנים, גולן לא מדבר על אימפריה מסחרית או על מעבר לחו״ל. ״אני רוצה להישאר בארץ, עם סטודיו גדול יותר. אבל בעיקר אני רוצה להמשיך לחדד את מה שאני עושה, להבין עוד יותר מה נכון לי ומה פחות״.

בסופו של דבר, נדמה שזו גם תמצית העבודה של גולן: לא לרדוף אחר טרנדים או אחר שינוי מתמיד, אלא להמשיך ולזקק, שכבה אחר שכבה, את הקול הייחודי שכבר הפך לסימן ההיכר שלו – קול שנע בין אופנה, עבודת יד ויצירה איטית, ומבקש לייצר בגדים שיש בהם לא רק יופי, אלא גם אופי, נוכחות וסיפור.