הרשימה המשותפת // 22.10.26

מקבץ תערוכות במשכן לאמנות עין חרוד

מקבץ התערוכות החדש שייפתח מחר (23.10) במשכן לאמנות עין חרוד (אוצר: אבי לובין), מציע חמש נקודות מבט על השבר החברתי והפוליטי, בתוך מציאות של תסיסה ושינוי בחברה הישראלית. ב״תלו את כולם!״ משלב רועי רוזן אגדות ילדים עם דימויי המלחמה, בציור קיר מונומנטלי ובסדרת תצלומים של קעקועי מלחמת עזה. אורית אקטע מציגה ב״רומיות״ דיוקנאות של נשים תימניות, ומפרקת את הכינוי המזלזל שהיה נפוץ בשנותיה הראשונות של המדינה כלפי מנקות יוצאות תימן.

״יד מלאה עדשים״ של הורי יצחקי הוא מיצב רב־ערוצי העוסק בהגירה, בציונות ובמרחב הישראלי־פלסטיני. ציבי גבע מתרגם ב״צל הרים כהרים״ את החרדה הישראלית לנוף אפוקליפטי, וב״המחזה הגדול בשמיים״ בוחן יאיר גלייכר מאיזו נקודת מבט אנחנו מסתכלים על השמיים.

---

אלכס ליבק בביתן איל עופר

״קופסה שחורה״, תערוכת יחיד מוזיאלית ראשונה לאלכס ליבק, מהצלמים הבולטים והמשפיעים בישראל, תפתח ביום שלישי (27.10) בביתן איל עופר של מוזיאון תל אביב לאמנות (אוצרות: תמרה אברמוביץ׳ וסופיה בארי; אוצר שותף: גסטון צבי איצקוביץ). הרטרוספקטיבה, הראשונה בהיקפה ובסוגה, נפרשת כמסע בזמן.

התצלומים נבחרו מבין עשרות אלפי התצלומים בארכיונו של ליבק; רובם הדפסות כסף אנלוגיות שהדפיס בחדר חושך, ולצידם תצלומים בשחור־לבן ובצבע שהודפסו במיוחד לתערוכה. זו גם הפעם הראשונה שבה תצלומי קו 300 מוצגים יחד עם חומרי הארכיון, ובשנה האחרונה הצטרפו לאוסף המוזיאון 50 מעבודותיו, שנרכשו באמצעות קבוצת הרכישה ״בוחרים אמנות״.

---

חניתה אילן, אסף כהן ושני רכס במפעל

״פאלאס״, תערוכת יחיד לחניתה אילן, ו״באר״, תערוכה זוגית של אסף כהן ושני רכס, מוצגות במפעל בירושלים (אוצר: ניב גפני). נקודת המוצא של המיצב הציורי של אילן היא יחסי השכנות בין הקהילות היהודיות, המוסלמיות והנוצריות בירושלים, בתקופת התרחבות העיר אל מחוץ לחומות במאה ה־19 ובראשית המאה ה־20. מתוך עדויות, מסמכים ארכיוניים וצילומים, אילן יוצרת עולם ציורי שבו מצטברים דימויים וסיפורים, אמיתות ובדיות, זיכרונות וחלומות.

כהן ורכס, קרמיקאים ומעצבים, בונים באמצעות בוץ ללא שריפה ואור מרחב של מבנים ארכאיים בעלי איכות מונומנטלית, שצורותיהם נגזרות ממידות הגלריה ומהפרופורציות שלה. בין אור, אדמה ומים, התערוכה חוזרת אל יסודות ראשיתיים ואל האפשרות לברוא מהם עולם, ומזמינה מחשבה על ראשית התרבות והטכנולוגיה ועל היווצרותן של מיתולוגיות, אמונות וסיפורים.

---

נעמי גיגר בגלריה P8

״מצטערת״, תערוכת יחיד לנעמי גיגר, תפתח הערב (22.10) בגלריה P8 בתל אביב (אוצר: אבשלום סולימן). התערוכה מוצגת לצד ספר אמנית באותו שם, המופיע כעבודה עצמאית וּכסידור התפילה של התערוכה. נקודת המוצא של שני חלקי הפרויקט היא בחינה מחדש של המסורת שבתוכה גדלה גיגר: מערכות יחסים סבוכות בין סמלים, חפצים, חללים אדריכליים, בעלי חיים והגוף האנושי.

על ציוריה של גיגר מציע ההיגיון של החלום: דבר אחד הוא גם דבר אחר – כתר הופך לאיבר, גביע לגוף, בית לבית־גוף, רימונים הם גם גולגולות, שער הוא רחם. גיגר עובדת ישירות לתוך המחשב, בתהליך דיגיטלי של החלפה והמרה, והמטמורפוזה מתרחשת מתוך הפרת קווי המתאר המפרידים את החפץ מהגוף, את החי מהצומח ואת החייתי מהאנושי.

---

---

ישראל קבלה בגלריה רו ארט

״תכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד״ – תערוכת יחיד לישראל קבלה, תפתח הערב (22.10) בגלריה רו ארט בתל אביב. בסדרת העבודות חוזר קבלה אל דימויים שבהם עסק בעבר, מפרק אותם ונע בין ייצוג קונקרטי להפשטה. העבודות נעשו בפיגמנטים ובאמולסיה אקרילית לצד טכניקות מעורבות, ובמרכזן עומדת הפעולה הציורית, הנבנית בשכבות צבע, כתמים, התזות, נזילות וסימנים קוויים.

הציורים מתאפיינים בטווח צבעים מצומצם, ובתוך המשטחים מתגבשים דימויים חלקיים: צורות אורגניות, גופים וסימנים הנעים בין המוחשי למופשט. לעיתים הדימוי מתרכז סביב צורה מרכזית, ולעיתים הוא מתפזר על פני הבד. עקבות פעולת הציור נותרות גלויות: הן נמחקות, נשברות ונבנות מחדש, כחסרות או עודפות, מוארות או מוחשכות.

---

מיכל הלפמן בגלריה אמן

״עולם ניקודים״, תערוכת יחיד למיכל הלפמן, תפתח ביום שני (26.10) בגלריה אמן בירושלים (אוצרת: נעמה ערד), במסגרת פסטיבל אאוטליין לאיור ומילים. במרכז התערוכה עומדים סימני הניקוד – סמנים שאיבדו את אחיזתם בשפה והפכו לחורים פעורים במציאות, במערכת המפגישה חפצי סטטוס ויוקרה עם אובייקטים טעונים מתוך המציאות הישראלית ועם מחוות לספרות הפילוסופית והקבלית.

בין העבודות: שתי שידות משרדיות שהכילו את התיקיות האישיות של חברי קיבוץ ניר עוז ועלו בלהבות ב־7 באוקטובר; תיבת תצוגה שהמפתח שלה נעול בתוכה – מערכת הכלואה בתוך ההיגיון של עצמה; ומחווה ל״פנומנולוגיה של הרוח״ להגל, שבה הוחלפה המילה ״רוח״ ב״נסתר״. הלפמן תציג בתערוכה גם עבודות צורפות של רחל קריגר ועטים מאוסף אורי אורלנד.

---

שאדי טואפרה בסדנאות האמנים ירושלים

״מה שנותר מהסיפור״, תערוכת יחיד לשאדי טואפרה, מוצגת בסדנאות האמנים בירושלים (אוצר: מלחם בדר). טואפרה אוהב חיות אהבה עזה, ובכל זאת ידו נרתעת ממגע, והתערוכה נולדת דווקא מהמרחק הזה – מהרגע שלפני המגע, מהכמיהה שיודעת לעצור את עצמה ופורצת אל הבד.

ביצירותיו מופיעות דמויות שאינן שייכות לעולם אחד: בני אדם שיש בהם משהו של חיה, ובעלי חיים הנושאים בעיניהם משהו אנושי. הסוס, הציפור והצבי אינם סמלים סגורים אלא מצבים: כוח שמסתתר מאחורי פחד, חירות שיש לה מחיר, בדידות שנראית כמו בחירה. השחור הוא צבע הפנים והמאבק, הלבן פותח מרחב ומאפשר נשימה, והאדום מגיע בלי לבקש רשות.