פסטיבל Surround: כל אחד יכול להיות בלש

אני מת על תעלומות בלשיות. איסוף נתונים קפדני, תצריף של רעיונות, ממצאים, עדויות שדרכן נספרים סיפור משכנע מהתחלה ועד הסוף, מציגים דמויות דרך ראיות, חברויות, גורל, מזל ומקריות. דמות הבלש היא לעיתים קומית, לעיתים טראגית, לפעמים בחייה יש גם משבר אישי, לפעמים הנבל מתנכל גם לה. היא הגיבור הדרמטי שלא נח – כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר לכולנו.

מבחינתי, חקירה בלשית היא שוות ערך לעבודת היוצר. הבלש מביים את הסיפור בחיבור של תצריף ראיות ומחשבות, וטווה מהכל יצירה אחת, שמסבירה את האמת, את מה שקרה. היוצר גם הוא מחבר בין סקיצות, תמונות, חלקי משפטים, רעיונות חזותיים, מנסה להבין איך לספר סיפור, ומה הסיפור שמאחורי הסיפור. אותו הדבק הדרמטי שמושיב את כל הרעיונות בקו ליניארי אחד.

שחר מרום. צילום: סיון פרג׳

בהצגה החדשה של תאטרון החנות, ״דיק טרנטון״, עולם הבילוש מתכתב עם עולם התיאטרון ויוצר את שפת ההצגה. דיק וצוות הבילוש שלו פותרים את תעלומות הפשע על ידי המחזה תיאטרלית של סיטואציות אפשריות בזירת הפשע. הם מגלמים בגופם את הנרצח ואת הרוצח, הם ממחיזים פרשיות אהבים, רומנים אסורים, תאוות בצע ופסיכופתולגיה קטלנית. הבלש, דיק, בדומה לטדאוש קנטור, מביים את הצוות על הבמה, ודרך ההמחזה שלהם – פותר את התעלומה הבלשית.

בדמויות בלש תמיד יש ניגוד בין כוחות הפוכים. מצד אחד יש לו אינטואיציה מפותחת – הוא מרגיש משהו בחלל החדר, שואב את התמונות אליו ומדמיין. מצד שני יש חקירה רציונלית ואנליטית, שם דמות הבלש היא לא פעם כזאת שלא מסוגלת לנהל מערכות יחסים עם בני אדם, אלא רק עם ראיות. דמויות בלש רבות נמצאות על הגבול שבין פשע למשטרה – מכורות לאלוכוהול או למין, לא מסוגלות לקיים חיי משפחה, ולעיתים גם המשפחה שלהם נפגעת מהנבל הראשי בסדרה.

גם אמנים חיים לפעמים על קו התפר החברתי, מסמנים את השוליים של המותר, אוספים בדלים של רשמים ומציבים בפניה מראה של השבור והנסתר, תצפית אל הנפש שלנו

גם בתהליך היצירה יש כוחות מנוגדים: דמות היוצר נמצאת בתווך בין עולם החלום לעולם המציאות, היא מתווכת בין הלא נודע לנודע, היא מנגישה לנו את האפלה, עטופה בנייר צלופן של אולם הופעות. על הבמה אנחנו יכולים לראות דברים אפלים, תשוקות, רצח, מבלי שהדבר יחדור לחיינו האמיתיים. גם אמנים חיים לפעמים על קו התפר החברתי, מסמנים את השוליים של המותר, אוספים בדלים של רשמים מהחברה ומציבים בפניה מראה של השבור והנסתר, תצפית אל הנפש שלנו.

כשלמדנו להכיר את דיק (אני ואחינועם מנדלסון – הבמאית ושותפה ליצירה ולכתיבה; וצוות השחקנים והיוצרים והיוצרות בהפקה), גילינו שדיק (טל אברהם) הוא בלש אנושי ויהיר, שחושב שכל העולם מסתובב סביב הגאונות הבלשית שלו. אבל בעצם, הצלחותיו תלויות לחלוטין ברשת האנושית של צוות הבלשים המומחים שלו – ג׳ין האץ׳ (דניאל שפירא), סילבי האמיט (דריה גלובצ׳נקו) וג׳ק ראסל (עמית גור).

במהלך ההצגה, מערכת היחסים בין דיק לצוות מגיעה לשיא דרמטי, שבו דיק מבין שבלי הצוות שלו לא יהיה משרד בילוש. גם בשפת הבימוי – עבודת האנסמבל תלויה בכל אחד מהשותפים בה – היא דורשת דיוק תנועתי, הנפשה של בובות, שירה משותפת. השחקנים נמצאים כל הזמן על הבמה, תלויים אחד בשני בשביל להציג את העלילה הבלשית.

סיור תעלומה. צילומים: טל גלאון

עלילת שרוך ומזוודה

אני לא בטוח איך התגלגלנו לשם (אני במהותי הרבה יותר מזדהה עם הבלשים הבודדים), אבל אני חושב שהדבר טמון בהלך הרוח החברתי בישראל היום. אחרי שלוש שנים כל כך קשות של מלחמה, החוסן של החברה שלנו תלוי ברשת האנושית של עזרה הדדית, תמיכה ועבודה משותפת. הרוח הזאת, של השותפות – נכנסה אל הבמה, שיעשעה אותנו, יצרה חיבורים וגילויים אמנותיים וטוותה את העלילה של ההצגה.

לרגל היצירה הבלשית שלנו ובכלל, בסוף השבוע הקרוב נקיים בפעם השלישית את פסטיבל Surround, פסטיבל רב־תחומי בבניין של תיאטרון החנות בבית טפר. בית טפר הוא מבנה שמתרחשות בו תעלומות – מבוך של בטון, פיתולים וחללים נסתרים. כשהחלטנו לקיים את הפסטיבל בפעם הראשונה, חשבנו שהבניין הוא כמו קופסת הפתעות, שיכולה להפתיע את הצופים בהתרחשות בכל מקום. בפסטיבל השנה, החלטנו לתת לפסטיבל את זרקור ה״תעלומה״ ולארח עבודות עם הקשר בלשי ומיסתורי.

בסיור ״תעלומה״ הקהל יעקוב אחר שלוש תעלומות קטנות, דמויות מגיחות ונעלמות, אפורות, ורודות ולבנות, משאירות רמזים של תנועה וצליל, מוליכות בתוך מבוך הבניין את הקהל. על הגג יוצגו Sound X Cinema, שתי עבודות מוזיקליות שמקיימות דיאלוג אמנותי עם אסמבלז׳ של קטעי מתח ומיסתורין.

״עלילות שרוך & מזוודה״ תציג שתי עבודות קרקס שעוסקות בתעלומה דרך הנפשה של גוף וחפץ. בערב המסיים של הפסטיבל ״קצה חוט״, יועלו שבעה סיפורי תעלומה מקוריים שישוחקו על ידי שחקנים על הבמה בליווי מוזיקה חיה. יהיה אפילו בלש אחד לילדים – ״יונתן בלש ממש״ – כי אפשר להפוך לבלשים כילדים, הכל תלוי בדרך שבה אתה מסתכל על העולם.

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

אני מזמין אתכם, עד תחילת הפסטיבל – להיות בלשים לרגע. לקחת איתכם.ן פנקס קטן בכיס, עפרון ומחדד. על הפנקס להיות בנגישות תמיד כי אתם בלשים ובלשיות עכשיו. הביטו בעולם, אולי ראיתם משהו שלא נמצא במקומו, אולי לרגע תפס את עינכם אדם בלבוש לא שגרתי; שמעתם קטע מרתק משיחה; הצצתם שלא ביודעין להודעה של מישהו בנייד.

רישמו את פיסות הראיות האלה לצד תאריך ואולי גם סקיצה קטנה. זהו פנקס הבילוש שלכם. בעוד כשבוע, הסתכלו לאחור ודלו את כל הראיות שכתבתם. זוהי מפה מנטלית, חושית, גיאוגרפית – של השבוע האחרון בחייכם. מה היא מספרת על דמות הגיבור.ה שלכן.ם? האם יש בה מהלך? האם הכל מקרי? האם אפשר לברוא ממנה תעלומה? כך אנחנו יוצרים יצירות בתיאטרון: עם מבט פקוח לעולם, מנסים להבין ולבדות עלילות ממה שנקרה בדרכנו. כל מה שנשאר הוא לפנות יומיים ביומן, ולקפוץ לבית טפר, ליומיים של מיסתורין.

*
שחר מרום הוא המנהל האמנותי של תיאטרון החנות ופסטיבל Surround

פסטיבל Surround
30-31.10
תיאטרון החנות, בית טפר, תל גיבורים 5, תל אביב