כל מה שחשוב ויפה

חצי עולם ורוד, חצי כחול

pink_blue_1.jpg

(כל פעם זה מדהים אותי מחדש, פעם ראשונה) אני נתקל במשהו שמוצא חן בעיני באינטרנט. אני מחליט שאני רוצה לכתוב עליו. אני שולח מייל. אני מקבל תשובה. מחליפים קצת מיילים, אני מקבל תמונות, ואם צריך גם מדברים בטלפון. והנה, יש כתבה. בכל פעם ממקום אחר בעולם, הפעם אמנית מקוריאה. קוריאה… משהו האינטרנט הזה.

(כל פעם זה מדהים אותי, פעם שנייה) כל הענין הזה של הכחול והורוד. אני מסתכל על הצילומים של JeongMee Yoon שעשתה משהו מאד פשוט – ביקשה מהורים להוציא את כל הדברים הוורודים שיש לילדה שלהם, או את כל הכחולים שיש לילד, פרסה אותם מסביבם בחדר וצילמה. התוצאה גרוטסקית, מטרידה, מפחידה ומעוררת הרבה שאלות על קפיטליזם, שיווק, צרכנות ומגדר אבל בו בזמן מהממת מבחינה ויזואלית, כזו שאי אפשר להפסיק להסתכל עליה ולהתפעל. ואז מכה בי המחשבה שאני קצת מקנא גם בילדים וגם בילדות שמופיעים בצילומים, ואני חושב שגם אני רוצה. הכל כל כך פשוט שאתה אוהב רק צבע אחד, הכל מתאים להכל, מה רע בחיים. אבל במה לבחור? כחול או ורוד? בלי להתבלבל אני יכול לדמיין את עצמי בכל אחד מהחדרים האלו. לא פשוט בכלל.

(כל פעם זה מדהים אותי, פעם שלישית) נסו להיזכר בגברים שראיתם לבושים בורוד. עכשיו תנסו עוד קצת. סביר להניח שלא ממש נתקלתם בכאלו, ולא – חג פורים לא ממש נחשב. ואם כבר פגשתם, מה חשבתם. העניין הזה, שחס וחלילה הגבריות המתפרצת שלהם לא תפגע אם הם ילבשו צבע שקצת חורג מהקונבנציה. שלא יחשבו חס וחלילה שהם הומואים. אצל נשים לעומת זאת תמצאו כחול בשפע, ואף אחד לא חושד במיניות של אישה שלובשת כחול. הרבה מחשבות יש לי מכל הסיפור הזה, אבל בינתיים תהנו מהתמונות. מומלץ ללחוץ על הלינקים ולראות אותן בגדול, אלא אם אתם בניו יורק שם הן מוצגות עד 26.4 ב־Jenkins Johnson gallery.

הנה העמוד הראשון בגודל נורמלי שאפשר גם לקרוא, הנה השני, והנה השלישי. פורסם במוסף שמנת של עיתון הארץ, גליון מרץ שיצא לאור היום.

pink_blue_02.jpg

pink_blue_03.jpg

*כוכבית מייצגת שדות חובה

17 תגובות על הכתבה

  1. שרון רז

    כמו שכתבת בדיוק – גרוטסקי, מטריד, מפחיד, מהמם
    כל הקפיטליזם הזה מתבטא בעיקר בתחום הזה של שיווק לילדים ולהוריהם
    וקבעונות הורוד והכחול- כבר חשבתי שזה הרבה פחות כך אך יש עדיין דרך ארוכה לעשות

  2. ניר ל NLGD

    להבדיל אלף אלפי הבדלות, אך עדיין בנושא הויזואלי – זה הזכיר לי מצגת שקיבלתי פעם, מדהימה אף יותר מזו, שהציגה משפחות ומה כל משפחה אוכלת בחודש אחד. כשמדובר על מספרים זה דבר אחד. כשאתה ממש רואה כל פריט ופריט, כמו כאן, זה דבר אחר, חזק בעוצמתו פי כמה וכמה ממספרים "יבשים".

  3. יובל

    ואכן היא היתה אפקטיבית
    ושרון – אני קצת סקפטי לגבי הדרך, לא יודע עד כמה באמת אפשר להתנגד לכוחות האלו

  4. דפנה לוי

    שאם תחזור אל הילדים האלה בגיל ארבעים ותבקש מהם לפרוש את כל תכולת הבית שלהם (או נניח הסלון) תגלה שהרוב שחור, חום, חום בהיר, דמוי עץ, ולכל היותר הרקע נע בין שמנת ללבן מלוכלך או גוון נועז במיוחד של מגנוליה.

  5. יובל

    לא חשבתי על זה, כמה שזה נכון

  6. gyuval

    יש תופעה מטרידה עוד יותר, בנים שכן לובשים ורוד!

    בתקופה האחרונה כן נשבר סוג של מחסום ותוכל היום למצוא בקלות בנים שכן לובשים ורוד, אפילו בקבוצות כדורגל מעוז הגבריות האחרון (?).

    פלרמו בחו"ל היא הנציגה העיקרית
    http://img256.imageshack.us/img256/9639/palermokitcs4.jpg

    אבל גם בארץ יש ניצנים ראשונים:

    אז האם הקיבעון הצבעי הזה נשבר סוף סוף?
    http://img256.imageshack.us/img256/4779/4021805up6.jpg

  7. יובל

    תודה יעל על הלינק

    ו-gyuval – לא כל כך מהר הייתי אומר שיהיה אפשר למצוא בקלות

  8. כנרת

    קודם כל, יובל, אתה מוצא דברים מוצלחים וכותב עליהם יפה. ובאמת מדהים אותי העניין הזה של האינטרנט. האמת שיותר בעניין של הרשתות החברתיות (כמו למשל להתכתב פתאום ככה עם מישהו שהיה שנה מעלי בבית ספר), אבל גם בנגישות הזאת הדי פסיכית.

    שנית, בתור אמא לשתי בנות, הגעתי למסקנה הזמנית שזה די גנטי העניין הזה של הורוד. את בכורתנו הלבשנו, ממש אידאולוגית במעט מאוד ורוד, פחות מחלקו היחסי באוכלוסית הצבעים. היא קיבלה הרבה בגדים שעברו אלינו מבנים של חברים, הקפדתי להלביש אותה בשלל צבעים וורוד עשה לי ממש אברסיה. מרגע שעמדה על דעתה – הילדה משוגעת על ורוד. עכשיו בגרסה משוכללת (טוב, היא כבר בת שלוש וחצי) – סגול. וירוק.

    ואגב, כאן בצרפת, ילדות בקושי לובשות ורוד (טוב, הן בקושי ילדות). הן לובשות הרבה אפור וחום, וכשרואים את זה, נראה שאולי כבר עדיף ורוד.

  9. דבי סער

    ומה זה אומר על היכולת של האמנית עצמה לצאת מהתדמית שיש לה על מקומה של האשה, ואפילו היא אשה בזעיר אנפין?
    בעיניי, אם כבר לצלם במיטה, טבעי יותר לצלם בתוכה את התינוק.
    דבי

  10. יובל

    תודה על הלינק יותם, אבדוק מאוחר יותר, כרגע משום מה הוא לנפתח לי
    דבי – חשבתי קצת ואני לא משוכנע אבל זו נקודת השקפה מעניינת, צריך לבדוק בכל התמונות שלה האם כל הבנות במיטה וכל הבנים לא
    וכנרת – קודם כל תודה. רשתות חברתיות זה באמת פסיכי, ובית ספר? נראה לי בכלל הזוי שהייתי שם פעם, שלא לדבר על זה שעוד מישהו היה שם חוץ ממני. לגבי הצבעים – אני מבין שלפוסט הבא שלי יקראו שסגול (וירוק) זה הורוד החדש… וצודקת בענין הורוד זעדיף על אפור וחום. קצת מדכא

  11. דנה

    דווקא באיטליה אפשר למצוא גברים בוורוד ובשפע.
    והם דווקא נראים מאוד בטוחים בגבריות ההטרוסקסואלית שלהם.

  12. חגית

    ראיתי את הגליון אתמול, ונדהמתי מהצילומים האלה. זה אמנם לא מפתיע, אבל זה פשוט מצויין לראות את זה ככה.

  13. יובל

    אני רק יכול לדמיין איך הצילומים האלו נראים בגדול
    ודנה – בטוח שיש שם יותר גברים בורוד אבל בשפע? משום מה נראה לי שעדין לא כל כך הרבה, וגם אם כן זה סדרך כלל ורוד בהיר בהיר

  14. דנה

    בשפע יחסי כמובן. לא התכוונתי שכולם לובשים ורוד אבל גם ורוד כהה הוא אחד מהצבעים הלגיטימיים לגברים.
    נראה לי שהחלוקה החדה הזאת לצבעים נשיים וגבריים קיימת הרבה יותר בארה"ב ובמקומות שמושפעים ממנה יותר.
    בכל מקרה, שכחתי לציין שמאוד נהניתי לקרוא ומאוד מאוד אהבתי את הצילומים. מקסים.

  15. Lucy

    ! I absolutely enjoyed every little bit of it.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden