כל מה שחשוב ויפה

תערוכות בוגרים 2008

בהתחלה חשבתי לייחד פוסט לכל בית ספר, אבל מיד הבנתי שיהיה יותר נוח פשוט לתת לינק לכל סקירה שהופיעה כבר בעיתון. כשהכל יגמר נראה לי שאכתוב איזשהו סיכום. בכל פעם שתפורסם ביקורת חדשה, אעדכן את הפוסט.

להלן הרשימות לפי סדר פרסומן:

  1. מי ישמור על השומרים – מכון טכנולוגי חולון
  2. המתנחלת שקילפה את הבית – בצלאל
  3. בין משיכה להירתעות – מנשר
  4. שרי אריסון סטייל – מכון אבני
  5. מימוש סיפוקים – שנקר
  6. חסר יומרה ואיכותי – סמינר הקיבוצים
  7. תערוכת בוגרים כמו שצריך – ויצו חיפה
  8. בלי טכנולוגיה הם אבודים – חשיפה
  9. תערוכת הבוגרים שהצחיקה אותי – גורן
  10. כל אשה צריכה סט פיוזים לרכב – תילתן

וכאן אפשר למצוא את הסיכום.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

10 תגובות על הכתבה

  1. yes

    עיצוב קרמי וזכוכית היא המחלקה היחידה בבצלאל שראויה לאזכור? אה, סליחה, וגם המחלקה לצורפות ואופנה?
    הלו???
    לא יכול להיות שאלו שתי המחלקות היחידות שראויות לציון בתערוכת הסיום… אמנם קצרה היריעה מלפרט את מגרעות ו/או יתרונות שאר המחלקות, אבל זה פשוט לא הגיוני… יותר מכל, נוצרת התחושה שביקרת בשתי המחלקות האלו ובכך סיימת את הסיור בתערוכה.

    מה עם המחלקה לתקשורת חזותית? המחלקה לעיצוב תעשייתי? (שלא לדבר על צילום, וידאו ואמנות, אבל אלו בוודאי יקבלו סקירה נפרדת ע"י עיתונאים מהתחום כמו סמדר שפי, דנה גילרמן וכו').

    בשורה התחתונה –
    מאכזב ביותר

  2. יובל

    לפני שאתייחס למהות אגיד כמה דברים על ההבטים הטכניים

    כל ביקורת מוגבלת במספר המילים ולכן צריך להחליט על מה לכתוב
    צילום, וידאו ואמנות הם אכן נושאים שלא תחת תחום הכיסוי שלי
    ובמשך כמה שעות טובות ביקרתי ביום חמישי האחרון והייתי גם בתקשורת חזותית וגם בעיצוב תעשייתי

    אחרי שגמרנו את הפרטים הטכניים נפנה למהות. מה לעשות שהתערוכה של תקשורת חזותית חלשה יחסית, וזו של עיצוב תעשייתי מעניינת פחות לטעמי, ולכן לא התייחסתי אליהן. מה לעשות שאי אפשר לכסות בכמה מאות מילים תערוכה כל כך גדולה ולכן צריך להתמקד במה שטוב וראוי בעיניך. אפשר כמובן להתווכח על זה אבל זה כבר משהו אחר

  3. יוני

    הייתי בתערוכה,
    הספקתי לראות בינתיים רק את קומה 8
    רק שם היו דברים מאוד מעניינים
    הציורים והמספרה 8 היו שווים אזכור
    וכן עבודות מולטימדיה חזקות שנעשו בפלאש
    (יכול להיות שהכותב לא מבין את התחום)

    חבל שהכותב התעלם בגסות מהמחלקות לעיצוב החזקות בארץ שבוגריה הם מניעי התעשיה
    יכול להיות קנאה….???

  4. יובל

    ושוב, קנאה? במי בדיוק, או במה? לא כל כך ברור לי
    ולעניין התערוכה – זה לא שלא היו דברים טובים, אבל בהשוואה למחלקות אחרות בבצלאל ובהשוואה למחלקות מקבילות בבתי ספר אחרים, אני חושב שמצופה מהבוגרים של בצלאל, ש"מניעים את התעשייה", לעבודות הרבה יותר טובות
    לגבי מולטימדיה ופלאש, אני מבין דבר או שניים על התחום, אבל מה לעשות שזה לא כל כך התחום שאני כותב עליו, אבל זו כבר בעייה אחרת

  5. yes

    ברור לי שקיימת הגבלה בכמות הטקסט שמתפרסמת לבסוף בעיתון, כמו גם היות הביקורת מושפעת מ-מה לעשות, לכולם יש את זה – טעם אישי.

    אני רק אומרת שההתעלמות הגורפת מהמחלקות האחרות בבצלאל, ואולי בכלל, גם הפוסטים האחרונים שכתבת הנוגעים בבתי הספר לעיצוב בארץ, מובילים לתחושה שאתה נוטה לזלזל במוסד הזה. גם אם בצלאל הוא ארכאי, מיושן או סתם משעמם, זה לא משנה. עדיין מדובר במוסד הגדול והותיק ביותר בארץ, שראוי ליותר מפסקה על המחלקה לעיצוב קרמי
    (ועם הסטודנטים בעיצוב קרמי הסליחה).

    ולטעמי האישי, העבודות במחלקות לעיצוב תעשייתי ולתקשורת חזותית אכן ראויות להתייחסות.

  6. יובל

    אין מה לעשות, אי אפשר ב-600 מילים לכתוב על כל המחלקות, כך שצריך לעשות סדר עדיפויות. זה לא קשור למה שאני חושב על המוסדות, זה לא רלבנטי. לגופו של עניין – לא ברורה לי מאין באה התחושה שאני מזלזל במוסד, ממש לא. ביליתי שם לסרוגין במשך 4 שנים ונהניתי (כמעט) מכל רגע. קראתי שוב את מה שכתבתי ואני עומד מאחורי כל מילה. אני עדיין חושב שמה שהיה בעיצוב קרמי וזכוכית ובתכשיטים היה גם מעניין יותר וגם מוצלח יותר. אני חושב, ואת מוזמנת לא להסכים איתי, שעדיף לכתוב על הדברים שאני חושב שהם טובים בהרחבה ולא לייחד פסקה לכל מחלקה. כך או כך לזלזול אין שום חלק בזה

  7. אהד

    אני קורא את הבלוג הזה באדיקות רבה וזאת פעם ראשונה שאני משאיר תגובה דווקא בגלל שהדיון פה צורם לי. נראה לי מאוד הגיוני שבביקורת שמוגבלת במספר מלים לא ניתן לכסות את כל המחלקות ואדם אחד לא מתיימר להבין בכל תחומי המחלקות כדי לכתוב ביקורתֿ/דעה.
    ביקרתי בתערוכה בצלאל בשישי האחרון ושוב יצאתי בתחושה שהמקום לא מוביל את התעשיה אלא נהנה מיח"צ של שנים עברו.
    העבודות לא חידשו/רגשו בשום דבר ורבות העבודות שרמת הגימור בהן היתה עילגת.
    הערה ליוני שהתייחס לעבודות המולטמדיה והאינטראקטיב, העבודות היו חובבניות עד כאב לב ברמת סידור המידע, הנויגציה, הבנת UI וחויית משתמש.
    העבודה היחידה שאני מתלבט לגבי הצלחתה היא משחק הרטרו עם הג'יסטיק. האם המשחק עצמו היה טוב או הפלטפורמה שעליה הוא ישב.
    ביקורת היא דבר חשוב להשתכללות והשתפרות וצריך לקבל אותה בהתאם, שיהיה שבוע טוב!

  8. ירונימוס

    יובל, תודה רבה על הכתבה והמילים המפרגנות.
    המון תודות.

    ירונימוס

  9. יובל

    ואהד – תודה על התגובה, ובמיוחד על האדיקות

  10. עודד חי

    ניסיתי, וואללה ניסיתי. אפילו מבקר עיתונות אחד לא הגיע לתערוכה טובה מאוד של בוגרות קרמיקה תל-חי . מאות מבקרים, חלקם מהברנז'ה וחלקם לא, עבודה בחומר עם הרחוב, פירגונים מפה עד מאה – אבל אפילו לא עיתונאי אחד. חבל.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden