כל מה שחשוב ויפה

מרוב תיאוריות כמעט שוכחים להסתכל על העבודה

ביום רביעי בשבוע הבא יקיים המעצב ההולנדי הצעיר מרטן באס, אחד המעצבים הצעירים המעניינים שפועלים היום, הרצאה בתל אביב במסגרת תערוכת העיצוב CASA09, שאליה יגיע כאורח לצד המעצב האיטלקי הוותיק גטניו פשה. בראיון שהתפרסם היום בגלריה מספר באס, בן 31 בלבד, על ״זמן אמיתי״, הפרויקט שהציג בשבוע העיצוב האחרון במילאנו. הרחק ממרכז העיר ומשלל פריטי הריהוט, הטקסטיל והתאורה הססגוניים, הוא בחר במבנה תעשייתי בשכונה מרוחקת כדי להציג סדרה של סרטי וידיאו בני 24 שעות כל אחד, המתפקדים למעשה כשעון.

בשעון אחד נפקד מקומו של לוח המחוגים המוכר לטובת מסך ובו דמות מטושטשת של אדם, המוחקת את המחוגים מדי דקה ומציירת אותם שוב במקומם החדש; שעון נוסף מציג שתי ערמות אשפה המסודרות כמחוגים, שאותם מטאטאים שני מנקי רחוב מדי דקה; השעון השלישי מורכב ממה שנדמה במבט ראשון כלוח דיגיטלי רגיל, אולם מבעד לספרות ניתן לראות יד אנושית שאחראית על מחיקת חלקי הספרות המיותרים והוספת החלקים הנדרשים.

לדבריו, הבחירה בשעון כנושא נבעה מכך ש״הזמן הוא הדבר היחיד שאי אפשר לשחק אתו. הוא מתקדם באותו קצב, לא משנה מה תעשה. אני אוהב את הרעיון הזה. ככל שאדם עשיר יותר, כך הוא מתרגל לרעיון שהכול קורה בדיוק כפי שהוא רוצה. אפשר לתמרן הרבה דברים עם כסף, אבל הזמן תמיד מנצח״.

– – –

לדבריו, בתחילת דרכו כסטודנט היה ״ילד טוב״ והתייחס למוריו ברצינות רבה. ״חשבתי שהם אומרים לי את האמת האחת והיחידה. אבל זה היה מאוד בלתי מספק, כי היה בתוכי קול פנימי שאמר את ההיפך, אבל הוא לא היה חזק מספיק כדי להיות משכנע. היו לי ציונים די גרועים, אף שאני – ואחרים – הרגשנו שיש עוד דברים שאפשר לחקור, שעוד לא יצאו החוצה.

״יצאתי לחילופי סטודנטים וכשחזרתי כבר היה לי ביטחון גדול יותר באמת שלי. נחשבתי לעקשן, הייתי הילד הנורא של הכיתה, אבל הדבר היחיד שעשיתי היה ליצור מה שהאמנתי בו. לא התנגדתי לשום דבר, לא בעטתי לשם הבעיטה, אלא פשוט הלכתי בדרך משלי. זה עורר הרבה התנגדות, אבל הרגשתי שאני חזק יותר ויותר. בפרויקט הגמר שלי הלכתי על זה במאה אחוז, ומזה נוצרה קולקציית Smoke״.

כסא מסדרת smoke

מדבריו של באס עולה משהו מרענן, אמיתי, פחות מזויף, שמנסה להתרחק מקלישאות, עד כמה שהדבר אפשרי. למשל, כשהוא עונה על השאלה הבאה.

רבים חשבו – ויש שחושבים עדיין – שרהיטי Smoke היו גימיק, או אולי קרובים יותר לאמנות ולא לעיצוב. מה דעתך על התגיות האלה?

״עצם השאלה ׳זה אמנות או עיצוב׳ היא בעיני גימיק. אנשים יכולים לדבר על זה שעות, אבל במקרים רבים אין להם תשובה לשאלה ׳למה הם רוצים לדעת׳. מבחינתי בכלל לא חשוב לאיזו קטגוריה העבודה שלי מתאימה – אמנות, עיצוב, גימיק. מרוב תיאוריות כמעט שוכחים להסתכל על העבודה ולראות אם אוהבים אותה או לא.

לא רק מתוויות הוא מנסה לברוח; גם מקלישאות. על השאלה כיצד היה מתאר את סצינת העיצוב ההולנדית כיום הוא עונה ״פשוט לא הייתי מתאר אותה בכלל״. על שאלה נוספת, לגבי מקורות ההשראה שלו, הוא עונה: ״אני לא שואב השראה משום דבר״, גם אם לבסוף הוא מתרצה ומספק הסבר למה שמניע אותו.

וגם על עיצוב ״ירוק״ יש לו מה להגיד. ״עיצוב ׳ירוק׳, כפי שהוא נקרא, הוא ברוב המקרים מכשיר שיווק מלא צביעות. הדבר הכי ירוק שמעצב יכול לעשות הוא להפסיק לעצב, במקום לייצר עוד כיסא; כי גם אם הכיסא ממוחזר וגם אם לא, הרי צריך להוביל אותו ממקום למקום, לפרסם אותו ולהשקיע את כל שאר סוגי האנרגיה כדי לייצר אותו. אני לא מאמין בדברים האלה. מובן שיש לכולנו אחריות, ואני מנסה להתנהג באחריות בעצמי, בכך שאני מייצר רהיטים טובים ככל האפשר, באיכות הטובה ביותר. אין שום רע בשימוש בחומרים, כל עוד משתמשים בהם בדרך אמיתית. אבל זה שונה מאשר להעמיד פנים שאתה עוזר ליערות הגשם בכך שאתה בונה כיסא מנייר ממוחזר״.

– – –

הראיון המלא התפרסם היום בגלריה

*כוכבית מייצגת שדות חובה

3 תגובות על הכתבה

  1. ענת

    איזה מעניין הוא,
    כמה כייף לך ולנו שכתבת עליו

  2. יובל

    ועוד ממך… תמיד מחמאה
    ככלל נראה לי שכדאי לבוא ולשמוע אותו מדבר בשבוע הבא

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden