כל מה שחשוב ויפה
אווה אבידר. צילום: ליאוניד פדרול

הביאנלה השישית לקרמיקה ישראלית – עיצוב קרמי: כלים טכנו.לוגיים

פורטפוליו News: מוזיאון ארץ ישראל יציג את הביאנלה השישית לקרמיקה החל מ־15 בפברואר 2010 עד 15 ביוני 2011. התערוכה מתקיימת בשיתוף עם אמני קרמיקה בישראל. אוצרת התערוכה: שלומית באומן

בתערוכה הדו־שנתית לוקחים חלק 110 אמנים ומעצבים המציגים את מיטב יצירתם העכשווית. ההקשר הרחב של ביאנלה זו יהיה היחסים בין אדם לטכנולוגיה כפי שהם באים לידי ביטוי בעיצוב קרמי עכשווי. המכנה המשותף בין יוצרי קרמיקה שונים מתחומי הקדרות, העיצוב והפיסול, הוא בדרך כלל דרכי העבודה והעיבוד בחומר. בשנים האחרונות התפתחו טכנולוגיות חדשות ומעניינות בקרב יוצרים מכל תחומי העיצוב. המהפכות הטכנולוגיות,יוצרות שפה עיצובית ותכנונית חדשה הנובעת מכֵּלים חדשים המתפתחים בהן. שפה זו עומדת במרכז התערוכה.

האמנים הפועלים היום הינם תוצרי המהפכה התעשייתית והדיגיטלית, שהפנימו ערכים של שינוי וחידוש. החיפוש אחר כלים טכנולוגיים וחומריים ואחר תובנות חדשות בא לידי ביטוי בתערוכה. התייחסותם של היוצרים מרובדת ומורכבת ולפיכך התערוכה מציעה מסע אל ההיבטים הרבים והמגוונים של יחסי הגומלין בין החפץ הקרמי, התרבות והטכנולוגיה דרך עשר תמות עיקריות, כפי שהן מיוצגת בעבודות השונות:

תבניות ותובנות: שיטות עיבוד החומר, כלי עבודה, תהליכי ייצור

מציגים : סטודיו אוממי, גלינה ארבלי, נועם דובר ונעמה צדרבאום, איריס זוהר, ורד טנדלר דיין, שגב מואיסה, זמר פלד, מרסל קליין, לאה שבס.

קדרוּת: מתעשייה לשפה אישית

מציגים: עירית אבא, שרי (אשר) ארנון, אתי גורן, אורן גמשי, אבנר זינגר, פליסטי (ברנשטיין) יעקבי, שולמית טייבלום מילר, ששי מזור, רועי מעין, אמנון עמוס, יעל נובק, חורחה קרליק.

ממשי ומדומה

מציגים: אילה בוגאי, שרה בן יוסף, איה בן יצחק מרגוליס ורעות שטרן, רובי גל, אורן גמשי, מלי דולינגר, עינת כהן.

טכנולוגיה בחיי היום־יום

מציגים: אפרת אייל, אורה אילון, שאול ארזי, כוכבית בן-עזרא גולדנברג, שמואל בן שלום, רונית ברנגה, גל גאון, גיא ג׳אנה, ארי טלברג, יובל יונתן, דור כרמון, אורלי מונטג, אורלי נזר, אמנון עמוס, מיכל קלסובסקי, יובל שאול, שלי שביט, רעיה שטרן, יפעת שמעיה.

תעשייה: געגוע למפעלים נעמן, פורצלן וחרסה

מציגים: מוריה אדר, טל גור, רועי מעין, יניב ועדי שריג, שירי שמיר ואודי קרמנסקי.

מפגש בין מסורתי לעכשווי

מציגים: סהר בצרי, אסתר בק, חמי מנשרוב, כבי בן ברק, סטודיו קאהן, נועם בר יוחאי, Reddish – נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן.

מרחב מקומי

מציגים: איתמר בגליקטר, תמרה בן ארצי, ענת בראל, דיויד גוס, טל גור, אלון גיל, עמי דרך ודב גנשרוא, זהרה הראל, מגדלנה חפץ, עזרי טרזי, עינת לידר, רוית לצר, תמר משולם, שירה סילברסטון, מירוואת עיסא, עפרה עמיקם, יעל עצמוני, זמר פלד, מירי פליישר.

מגדר

מציגים: איתן גרוס, לנה דובינסקי, יהונתן הופ, יעל וונס ירזין, עופר זיק, דניאל זליג אילון ערמון.

סיפור אישי, סיפור קולקטיבי

מציגים: אווה אבידר, שמחה אבן חן, איגור אוזקין, מאירה אונא, אליאונורה אורלי אדלביץ׳, גילה בן דוד, ברק דאלי, נעמה זוסמן, מור חיימוביץ׳, טליה טוקטלי, ורדה יתום, עידית ימיני, בועז לוי, ארז מולאי, בתיה מלכא, שלומית מנדלקרן, רחל מנשה דור, הדס רוזנברג ניר, דורי שכטל זנגר.

‏High Tech, Low Tech

מציגים: ג'נט גינו, עמי דרך ודב גנשרוא, רחל ויגאל צמיר, מארק צצולה.

– – –

כחלק מן הביאנלה לקרמיקה תוצג גם התערוכה ״קרמיקה טכנית״ שאצרה אפרת פרידלנד.

תערוכה זו חושפת צוהר לעולם המרתק והנחבא אל הכלים של קרמיקה טכנית. לרוב, הרכיבים הקרמיים המתקדמים אינם נמצאים בחזית המוצר ולכן נעלמים מהעין והתודעה. הכוונה היא למקום שבו הקרמיקה מנוצלת למגוון מטרות בתעשיות שונות כמו אלקטרוניקה, תחבורה, חלל, רפואה, טקסטיל ותעשיות רבות אחרות: ״מי היה מאמין, ולו לפני מאה שנה, שאותן חרסיות ותחמוצות יופיעו בחזית הטכנולוגיה ויהוו תחליף לעצמות ושיניים, יגנו על לוחמים, יסננו מים, יוליכו אלקטרונים בודדים, יטוו סיבים לטקסטיל מבודד ויעמדו בתחרות מול המתכות הכי חזקות והזכוכית הכי שקופה. ועדיין, עוד רחוקה הדרך ממיצוי החומר עד לקצה גבול יכולותיו״, אומרת האוצרת אפרת פרידלנד.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

3 תגובות על הכתבה

  1. לי

    ביקרנו השבוע בביאנלה.
    כבר כשהנחו אותנו לבניין אחד, הרגשתי שזה קצת תמוהה, מאחר ובביאנלות הקודמות העבודות היו מפוזרות בחצרות המוזיאון, והייתה תחושה חזקה של "הפנינג". של חדוות עבודה.. היה אז גם מבחר ומגוון מאוד חזק של עבודות.

    הגענו אחר הצהרים, ונכנסנו אל תוך בניין רוטשילד.
    כשנכנסתי לקומת התערוכה לראשונה – חשכו עייני, תרתי משמע.
    היה חשוך, למעט ספוטים שהאירו על העבודות, והייתה תחושה של דלות בכמות ובאייכות העבודות שלא התיישבה יפה בזכונות הטובים מהארועים הדומים הקודמים שהיו.

    היו שם משחקים בעיקר..,פחדניים, הססניים,אם יורשה לי להגיד. לא ראיתי עבודה שטיפלה באומץ ובחדשנות בנושא הביאנלה, אלא בעיקר גישושים.

    הפתיע אותי השילוב של חברות / תאגידים (נגב קרמיקה למשל) במציגים.. האם לא היו בנמצא מספיק יוצרים עצמאיים? ומילא, אם כבר חברות גדולות – שיש ברשותן משאבים כספיים, אז למה לא להציג פרוייקטים שאפתניים יותר שקשורים בטכנולוגיה וחומר?

    מאכזב מאוד..

  2. יובל

    אני לא לגמרי מסכים, שני דברים קטנים בכל זאת:
    1. גם הביאנלה הקודמת התקיימה באותו אולם עם לדעתי פחות או יותר אותו מספר מוצגים, והעבודות לא היו מפוזרות בחצרות המוזיאון
    2. לגבי שילוב של חברות – אני דווקא חושב שיש בזה טעם כל עוד זה נעשה בפרופורציות הנכונות. בכל זאת המטרה הייתה להראות שקרמיקה משתלבת גם בתעשייה ושלא מדובר רק באמנות או אומנות

  3. לי

    היי יובל, תודה על התגובה.

    לא הייתי בביאנלה הקודמת, וייתכן מאוד שמה שנחרט בזיכרוני לקוח ממרחק השנים. כנראה שהיה שם משהו ממש ממש טוב – והחוויה ניצרבה לי, וייתכן גם שהעלתה בעקבות כך את רף הציפיות שלי.

    לגבי החברות, אני רוצה לדייק : חלק ממה שאיכזב אותי היה שחברות בעלות משאבים כלכליים לא הציגו חידוש מרעיש, או חידשו משהו. הם פשוט עשו עבודה עבור הביאנלה.
    לו הייתי קרמיקאית צעירה שמחפשת עבודה, או בוגרת מסלול לקרמיקה זה או אחר, הייתי מסתכלת על החברות האלה ,באם היו מחדשות משהו, כמקום עבודה אופציונאלי חדשני ומתפתח – שיש היכן לגדול ולחדש בו.
    אבל, וזה עם יד על הלב, "התעשייה" כפי שהשתקפה שם, הייתה צפוייה, בינונית, ו"עוד עבודה" בתערוכה.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden