DeCode: חוויות עיצוב דיגיטלי

מוזיאון העיצוב חולון מציג תערוכה חדשה: די–קוד: חוויות עיצוב דיגיטלי (Decode: Digital Design Sensations)

פתיחה: 18.11.2011 נעילה: 10.3.2012 (בתמונה: סי-אי-בי ריס טי1, 2004, באדיבות גלריה ביטפו_ר_מ_ס ניו יורק. צילום: טום בלנד)

אוצרי התערוכה: לואיז שאנון, האוצרת ומנהלת האגף העכשווי במוזיאון ויקטוריה ואלברט (V&A) ושיין וולטר, המנהל האמנותי של onedotzero פסטיבל האמנות הדיגיטלית הגדול בעולם (והנה ראיון שלי עם שאנון, שפורסם בגלריה בשנה שעברה במקביל לפתיחת התערוכה בלונדון)

התערוכה תפתח לקהל ביום שישי, 18.11.11 ותמשך עד שבת, 10.3.2012.

זהו שיתוף הפעולה הראשון בין המוזיאון לעיצוב הוותיק בעולם “ויקטוריה ואלברט” (V&A) לבין “מוזיאון העיצוב חולון“. התערוכה שהושקה לראשונה ב-V&A נדדה משם לבייג’ין ולמוסקבה וזכתה לביקורות נלהבות. בכל מקום בו הוצגה, צורפו לתערוכה עבודות חדשות של יוצרים מקומיים.

DECODE מאפשרת התבוננות בעין חדשה על העולם סביבנו, מוכיחה כיצד מידע סטטיסטי מורכב וכמעט חסר פשר יכול להפוך לאובייקט ויזואלי מעורר חושים, חוקרת את הפוטנציאל של הטכנולוגיה ואת יכולתנו לתקשר אתה ולהשפיע עליה. האובייקטים בתערוכה מאפשרים הצצה אל העתיד ומגיבים בעצמם למבקרים, משתנים וגדלים בפרק הזמן בו מתקיימת התערוכה. היצירות בתערוכה עושות שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות, במגוון רחב של סוגי עבודות: מאנימציות על גבי מסך ועד סביבות חיים אינטראקטיביות ומציאות מדומה והן עוסקות בשלושה נושאי ליבה: קוד, אינטראקציה ורשת.

קוד Code

עבודות אלה עושות שימוש בקוד מחשב כחומר גלם עיצובי. הן מרחיבות ובוחנות את היכולות היצירתיות של המחשב ויוצרות מהן אובייקטים הנמצאים בהשתנות מתמדת. בעבודה “על צמיחה וצורה” (2009) של דניאל בראון נעשה שימוש במתמטיקה מתקדמת כדי ליצור תמונות אורגניות של צמחים דמיוניים הממשיכים לגדול, להנץ ולפרוח במשך כל התערוכה. התוכנה המתקדמת שואבת באופן אקראי דימויים מאוספי הטקסטיל, הקרמיקה וההדפסים של ה-V&A ויוצרת מהם גידולים דיגיטליים מרהיבים.

אינטראקציה Interactivity

רבות מן העבודות בתערוכה מגיבות להתערבות הצופה. אמנים ומעצבים משתמשים בטכנולוגיות חדישות שמאפשרות מעקב אחר נוכחות המבקרים בתערוכה, ויוצרים עבודות שמציעות משא ומתן התנסותי בחלל הגלריה:

העבודה של מֶהְמֶט אַקְטֶן -“ציור–גוף” (2009) מאפשרת לקהל, בדומה לצייר, לשלוט על יחידת המידע הגרפית: הנקודה. המבקרים מעצבים את העבודה באמצעות תנועה בלבד. העבודה של רוס פיליפס,”רשת וידיאו” (2009) מאפשרת יחסי גומלין יצירתיים בין הצופים כשהיא מצלמת את המבקרים בתערוכה למשך רגע אחד, והתוצאות מוקרנות על הרשת שמוצגת בחלל התערוכה. ברגע המסוים הזה יוצרים המבקרים אינטראקציה גם עם ההתנסויות של הצופים הקודמים.

עבודתו של סימון הייג‘דֶנס, “עץ” (2005) מעודדת חשיבה על השפעת הטכנולוגיה על החברה. עבודתו מוקרנת לרוב בסביבות אורבאניות גדולות, ומייצרת נקודות השקה עם הסביבה הטבעית ועם הסביבה האורבאנית הבנויה. חיישנים המצויים מחוץ לחלל התצוגה מספקים מידע לעץ הנמצא בחוץ. כשהעץ מתנועע, גם העץ המוקרן מתנועע ומשיר עלים. מערך מזג האוויר מקבל ביטוי חזותי והטבע מושתל בתוך הסביבה האורבאנית.

העבודה הישראלית שהוזמנה להשתתף בתערוכה, “קוביות“ של המעבדה לאינטראקציה במכון הטכנולוגי חולון, מאת ערן גל אור, מיכל רינות, שחר גייגר ולוקה אור היא אוסף של 20 קוביות שקופות, שכל אחת מגיבה לקלט ספציפי עם פלט ספציפי. הקוביות מגיבות לנוכחות, למרחק, לאור, לצבעים, לתנועה  ולמסרון שנשלח אליהן. ביחד הן יוצרות נוף עשיר של חפצים והתנהגויות.

רשת Network

עבודות אלה בוחנות את האופנים שבהם החשיבה והפעילות האנושית בחברה שהיא מרושתת-דיגיטלית, מיתרגמות ומנוצלות על ידי אמנים ומעצבים. ג‘ונתן האריס וסֶפּ קמוור ב”אנחנו מרגישים מצוין” (2005), לכדו במשך חמש שנים ארכיב מקוון של רגשות שבוטאו בבלוגים  ובאתרים אישיים. אלה הושוו זה לזה באמצעות תוכנת נתונים, ויצרו אוסף מתרחב-בהתמדה של רגשות על פי מגדר, עיר, מדינה ותנאי מזג אוויר. כך נוצר כלי שיקוף רב-עוצמה המאפשר להבין ולראות באופן מיידי את הטמפרטורה הרגשית, שבה נמצא צד אחד של העולם בכל רגע נתון בעבר ובהווה.

“נתיבי טיסה” (2008) של ארון קובלין משתמשת בנתונים שנאספים במשך 24 שעות על ידי “מנהל התעופה הפדרלי של ארצות הברית” ומפרטים טיסות-נוסעים ומטען בצפון-אמריקה. בפרק זמן קצר נוצרות תמונות בהירות של המדינה והחישובים המספריים הקרים מיתרגמים ללימוד הסוציולוגיה של ארצות הברית בתחילת המאה העשרים ואחת.

העבודה “שעון עשוי–היטב” (2009) משתמשת בקהילת הרשת ככוח מניע של העבודה. המבקרים יכולים להעלות דימויים, ולהוסיפם למסד הנתונים הגדל-בהתמדה של דימויים מהם אפשר ליצור שעון דיגיטלי. מסד הנתונים גדל וממשיך להתרחב כל זמן שהתערוכה ממשיכה לנדוד ולהציג בעולם.

לצד התערוכה תתארח במעבדת העיצוב של המוזיאון המעבדה לאינטראקציה, המכון הטכנולוגי חולון. פעילות המעבדה תתועד בבלוג שינוהל באתר המוזיאון, וקהל המבקרים יוכל להיכנס ולצפות בפעילות המעבדה בימים שאינם ימי לימוד. מנהלת המעבדה לאינטראקציה: מיכל רינות; מורים: לוקה אור ושחר גייגר