סטיב ג׳ובס: גיבור טראגי גאון ורגזן

לפני כמה ימים קיבלתי את הביוגרפיה של סטיב ג׳ובס. כחובב מושבע של מוצרי אפל, ולמרות שביוגרפיות הן לא כוס התה שלי בדרך כלל, זה ספר שאני מאד רוצה לקרוא, על אף 650 העמודים שהוא כולל. כמו כולם, אני מניח, עקבתי גם אני אחרי הפרסומים בתקשורת שכללו את כל הציטוטים העסיסיים מהספר. אבל כדי לדעת אם הספר באמת שווה חיפשתי מישהו שיספר לי עליו ברמה אינטימית יותר, ומי אם לא מי שתרגמה את הספר לעברית יכולה לעשות את זה: אלה בשן, אחת משתי מתרגמות הספר.

yuvalsaar: שלום. מה שלומך?

אלה: מצוין

yuvalsaar: מצוין זה טוב. לפני שנתחיל במשקולת עבת הכרס הזו, בואי תגידי על עצמך כמה מילים

אלה: טוב. פעם עיתונאית, פעם בעלת משרד יח״צ מצליח, היום מתרגמת של ספרים עסקיים וטקסטים מסחריים בתחום הכלכלה והחשבונאות. אה, ואמא לשלושה ילדים ואשתו של צפריר, שעל הג׳יטוק שלו אני מתעלקת

yuvalsaar: כלכלה וחשבונאות? איך זה קרה?

אלה: מצאתי נישה פנויה ולקחתי. האמת היא שאני דילטנטית, מה שנקרא. סקרנית מאוד לגבי המון תחומים ואוהבת ללמוד קצת מכל דבר, בעיקר טריטוריות לא כבושות.

yuvalsaar: ואיך הגעת להיות מתרגמת?

אלה: כמו שאומרים, ממש במקרה. גיסתי שתחיה אמרה שמחפשים מתרגמת לספר עיסקי. בדיוק החלטתי שיח״צ זה לא בשבילי ועשיתי עבודה אחת, ודבר הוביל לדבר.

yuvalsaar: ועוד משהו אחרון – מה תרגמת שאנחנו מכירים, אם בכלל?

אלה: ״אפקט הפייסבוק״, את הביוגרפיה של באפט (אחת משלושה מתרגמים), אלה הידועים

yuvalsaar: אז בואי נדבר באמת קודם כל על העניין הזה של כמה מתרגמים, איך זה קורה הדבר הזה?

אלה: זה קורה כשיש פרויקט סנסציוני ולכן דחוף נורא להוציא אותו לשוק כמה שיותר מהר ואז מגייסים כמה אנשים לעניין

yuvalsaar: מה זה אומר דחוף?

אלה: חושבים שהספר יהיה רב מכר וחשוב להוציא אותו בעיתוי מסוים. בארץ יש את עניין החגים, שהם עיתוי חשוב מבחינת הוצאות הספרים, כמו גם יריד הספרים

yuvalsaar: אבל איך זה עובד, לא חשוב שיהיה קול אחיד, במיוחד בביוגרפיות?

אלה: כן, ברור שזה חשוב, אבל כבר אמרו חכמינו שטיימינג זה הכול. במקרה דנן היה לנו את סטיב ג׳ובס, שהיה על ערש דווי

yuvalsaar: זה אולי השלב שבו אני אגיד שעוד לא קראתי את הספר, למרות שאני מתכוון יום אחד לעשות את זה, ובכל זאת אני אשאל אותך – כשאני אקרא את הספר אני אשים לב שמדובר בשני מתרגמים, או במקרה הזה – שתי מתרגמות?

אלה: אני לא יודעת לומר לך, למרות שקראתי את כולו. אבל זה תפקידו של עורך, לנסות ולמצוא איזו דרך אמצע

yuvalsaar: אוקי… ולענין הספר עצמו. את הכותרות הסנסציוניות כבר קראנו בעיתונים אבל לפני שנדון בתוכן מעניין אותי מה ידעת על סטיב ג׳ובס לפני שהתחלת לתרגם? יש לך בכלל איפון או איפד או מחשב של אפל כזה או אחר?

אלה: פעם השתמשתי במקינטוש ואהבתי אותו אהבת אמת. בשלב מסוים נאלצתי להתפשר ולעבור לפי.סי, בגלל הזמינות של תוכנות בעברית ושיקולי מחיר, אבל כאבתי את המעבר הזה מאז ועד היום. לא, אין לי אייפד ואייפון, אני מנסה ככל יכולתי לדחות התמכרויות אלקטרוניות ככל שאני יכולה.

yuvalsaar: אני יכול להבין… ומה ידעת על סטיב ג’ובס? הכרת קצת את הדמות לפני שהתחלת לתרגם את הספר?

אלה: על ג’ובס ידעתי בעיקר שהוא גאון רגזן

yuvalsaar: ומה את יכולה לספר על הספר עצמו?

אלה: אני מאוד אוהבת ביוגרפיות, ובכללן ביוגרפיות עסקיות. הספר מאוד מעניין. הוא מספר סיפור של חיים שלמים, של תקופות שלמות ותעשיות שלמות, ואם אתה קשוב הוא גם מלמד אותך קצת על החיים

yuvalsaar: האמת, אני לא מספיק מכיר את ז׳אנר הביוגרפיות. זה תמיד נראה לי משהו שכדאי להיכנס אליו אבל איכשהו אני לא מוצא את הזמן

אלה: אני אוהבת סיפורים על אנשים, סיפורים ריאליסטיים, גם בספרות (לא מתחברת לפנטזיה ומד״ב, לצורך העניין), וביוגרפיה היא סיפור שכזה

yuvalsaar: תספרי משהו מהספר שלא דיברו עליו, שאהבת במיוחד

אלה: אהבתי במיוחד את מה שהוא אמר ערב מותו, ממש בסוף הספר. שהוא לא יודע אם יש חיים אחרי המוות, אבל הוא חושב שאיך זה ייתכן שכל מה שאנחנו צוברים בחיים – ידע וחוכמה מסוימת – נעלמים עם מותנו. אז איך ייתכן שאנחנו נעלמים לחלוטין? ואולי, כך הודה, אני פשוט משוחד, כי אני לא רוצה להיעלם לגמרי

yuvalsaar: הבנתי שגם מעבר לביוגרפיה זה במובן מסוים גם הסיפור של כל הסיליקון ואלי. זה נכון?

אלה: לא ממש. יש הרבה על המאבק בין גייטס לג׳ובס (ג׳ובס לא יושב בוואלי, נחשב?), יש דברים נחמדים על הוואלי בראשית התהוותו – היולט פקארד וכאלה

yuvalsaar: אוקי. את יודעת, תוך כדי אני חושב לעצמי, למה לקרוא בכלל את הביוגרפיה של מישהו כזה? הרי אתה יכול או להתאכזב כי הערכת אותו או לאשר לעצמך משהו שכבר ידעת. באמת מעניין אותי לחזור רגע לחלק הזה של למה בעצם לפרסם ביוגרפיה ולמה לקרוא אותה?

אלה: ספציפית את הביוגרפיה של ג׳ובס?

yuvalsaar: גם וגם

אלה: ראשית, יש את עניין המציצנות. שנית, כשמדובר באנשי עסקים, אני חושבת שלא מעט אנשים תוהים איך הוא הצליח ככה, מה מיוחד בו, האם גם אני יכול להיות כזה, ואיזה מחיר הוא שילם על ההצלחה. חוץ מזה אני חושבת שג׳ובס הוא גיבור טרגי, וזה מעניין

yuvalsaar: למה טרגי? בגלל שהוא מת צעיר יחסית?

אלה: טרגי כי הוא היה קורבן של עצמו – במובן היווני הבסיסי ביותר. הרי ההיבריס שלו מנע ממנו לטפל בעצמו כשחלה בסרטן. הוא דחה את הטיפול עד שכבר היה מאוחר מדי

yuvalsaar: וואלה. את זה שכחתי

אלה: וגם, ואולי זו נקודת מבטי הצרה, אם אתה משאיר כל כך הרבה צער וכאב אצל האנשים הקרובים אליך כי אתה איש חסר רגישות ואנוכי, האם זה שווה את הכול?

yuvalsaar: שאלה טובה שאין לי באמת תשובה טובה

תגידי, בתור מי שעיצוב זה חלק מאד נכבד מהחיים שלו, כמה מהספר מדברים על עיצוב?

אלה: הרבה מאוד.

yuvalsaar: דוגמאות בבקשה…

אלה: מדברים על העיצוב של המקינטוש הראשון – עד לרמת החריצים והמארז – עם מי הוא רב על כל דבר ומה היה תהליך ההחלטה ואיך זה מתקשר לפונקציונליות, וכנ״ל בכל הדברים שעסק בהם – כולל נקסט (שעוצב בצורת קוביה וכמה זה הקשה על הייצור ואיך הוא נסע כדי לבדוק את פס הייצור והדין ודברים שלו עם מעצב הלוגו), וכמובן החנויות של אפל – מרמת המדרגות (שעליהם רשם פטנט) ועד לריצוף (ממחצבה ליד פירנצה)

yuvalsaar: הנה, עכשיו שכנעת אותי לקרוא את הספר, זה היה הרבה יותר פשוט… משהו נוסף לסיום על הספר?

אלה: אסיים בשאלה: מה, לדעתך, תרומתו של ג׳ובס לעובדה שאנחנו יושבים ומצ׳טטים כרגע במקום לשבת ולדבר בבית קפה?

yuvalsaar: באופן כללי או ממש עניין הצ׳אט?

אלה: באופן כללי התרבות החדשה הזאת שאתה יושב עם אנשים ועיניהם נעוצות בסמארטפונים שלהם

yuvalsaar: טוב זה ברור שבלי האיפון זה לא היה קורה

אלה: זהו. לזה התכוונתי

yuvalsaar: לגמרי. על מה את עובדת בימים אלו? משהו מעניין?

אלה: מרתק!!!

yuvalsaar: יכולה לספר?

אלה: ספר על רוסיה בהוצאת מודן, פשוט ללקק את האצבעות. נהנית מכל רגע

yuvalsaar: טוב, נאלץ לחכות בסבלנות! תודה רבה!

אלה: בשמחה