שורשים משותפים: מפת עיצוב במציאות פוליטית משתנה

ב-15 בנובמבר תפתח במוזיאון העיצוב חולון התערוכה “שורשים משותפים-מפת עיצוב במציאות פוליטית משתנה”, תערוכה מקורית של המוזיאון שהוזמנה מהאוצרת הפולניה אגניישקה יקובסון-ציילצקה, מנהלת המחלקה לעיצוב בבית הספר החדש לעיצוב בפוזנן, מנהלת פסטיבל העיצוב בלודז’, ועורכת לשעבר של Elle Decoration הפולני, אליה חברו 15 אוצרים אירופאים.

התערוכה מתמקדת בעיצוב עכשווי ממדינות מרכז אירופה מנפילת “מסך הברזל” ועד היום (1989 – 2011). למדינות מגוש מרכז אירופה חוויות היסטוריות ותרבותיות משותפות: החל בסיפוח אל הגוש המזרחי ב-1945, ההתנתקות מברה”מ ב-1989 וההצטרפות לאיחוד האירופי בשנת 2004. השינויים הפוליטיים והחברתיים לאורך השנים, הותירו חותם ממשי בחפצים היומיומיים, בדרך היווצרותם ובקו המחשבה המלווה אותם. כיום, מדינות אלה מעוררות עניין בינלאומי רב כמו גם ציפיות לעתיד, בעיקר בתחום העיצוב התעשייתי.

התערוכה חוקרת התפתחות של עיצוב במציאות פוליטית משתנה. היא מתחקה אחר חפצים ואחר מסלול הנדידה שלהם, בין מדינות מרכז אירופה לבין עצמן, ובין מדינות אלה לישראל. בתערוכה יוצגו כ-250 עבודות שנוצרו במהלך שני העשורים האחרונים בידיהם של כ-100 מעצבים מעשר מדינות: פולין, רומניה, הונגריה, אסטוניה, קרואטיה, ליטא, לטביה, צ’כיה, סלובניה וסלובקיה. באמצעות בחינת ההיסטוריה של העבודות, השוואה בין תפיסות עיצוביות שונות ובחינת הקשר שלהן לעיצוב זהות תרבותית ולאומית, משורטטת מפה חדשה של פרקטיקות עיצוביות חוצות גבולות.

שני חלקים בתערוכה, והם מייצגים שני פרקי זמן שונים בעיצוב מרכז אירופי. בגלריה התחתונה במוזיאון, יוצגו פריטים שעוצבו בתקופת מסך הברזל (1945 – 1989). המחסור החומרי שאפיין תקופה זו והחוויות שנחוו בעקבות נפילת הקומוניזם, עודדו חשיבה מעשית, שימוש חוזר באותם פריטים ותיקונים שנעשו במטרה לשנות את הפונקציה של דברים שונים בעולם העיצוב העכשווי. כיום, יש מי שהיה מכנה תכונות אלה כ”אחריות אקולוגית”, אלא שהסיבות שהובילו להתנהגות מסוג זה במהלך התקופה המדוברת היו שונות בתכלית.

בנוסף, המעצבת והחוקרת יעל טרגן תציג את סיפור “עליית הטקסטיל” במעין מפת דרכים, החוקרת את הקשר בין נדידת הידע החומרי בתחום הטקסטיל ממדינות מרכז אירופה לארץ וצמיחתה של תעשיית הטקסטיל בישראל (לודז’-לודז’יה) החל משנות ה-20.

בגלריה העליונה תוצג התייחסות לעיצוב עכשווי החל מ-1989 ועד היום. בתקופה זו יכולות הייצור של מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר דומות לאלו של מדינות המערב. עם זאת, עדיין ניתן להבחין בבירור בסגנונות ייצור ועיצוב ייחודיים למדינות מרכז אירופה, לעומת מדינות מערביות. קיימת בהן חזרה אל מסורות עבודה כמו נגרות בנין ועבודה בעץ, כמו גם רקמה וקליעה, תפירה ואריגה וחזרה לשימוש בחומרים טבעיים.