כל מה שחשוב ויפה

ואז אמרתי להם: אתם כמו אינסטגרם

אתמול. לא מחר, לא בהמשך השבוע, לא בעוד כמה שעות.

במסגרת פסטיבל האדריכלות של לונדון (שהתקיים בקיץ האחרון) הציבו חברי קבוצת טרויקה בגינה שבמרכז ככר הוקסטון (שבמזרח העיר) מיצב אינטראקטיבי בגובה חמישה מטרים. המיצב היה בנוי ממנורות לד והציג באמצעות יצוגים גרפיים של שמש, עננים, גשם ומספרים את מזג האוויר ואת הטמפרטורה. אולם, בניגוד למקובל, במקום להציג את מזג האוויר העתידי, המיצב של טרויקה הציג את מזג האוויר ששרר בעיר יום קודם לכן, וגרם למבקרים בככר לקיים שיח מסוג אחר – אירוני, ביקורתי ומשעשע יותר – על העיסוק האובססיבי שיש לבריטים בשני תחומים: טכנולוגיה ומזג האוויר.

theweatheryesterday3

מהרגע הראשון ששמעתי על הפרויקט הזה חיבבתי אותו, שכן יש בו את כל המרכיבים שמעניינים אותי: הוא משלב עיצוב, הנדסה ואמנות, ומשדר תחושה של לואו–טק, של עידן אנלוגי, גם אם בתהליך הייצור שלו נעשה שימוש בטכניקות החדישות ביותר של העידן הדיגיטלי. במילים אחרות, הוא חלק ממגמה שביני לבין עצמי אני קורא לה אונליין-אופליין, ושאני עוסק בה בחלק גדול מהכתבות שלי בעיתון ומהפוסטים שלי בבלוג.

בפסטיבל העיצוב של לונדון פגשתי את שתי הצלעות הנשיות של טרויקה בסטודיו שלהם בשורדיץ', אווה רוקי וקוני פרייר. היה ממש מגניב: הסטודיו שלהם מלא בחלקים מתוך הפרויקטים שלהם, כאלו ששימשו כאב טיפוס או כאלו ששימשו כמודלים, מה שאיפשר לראות לא מעט מהפרויקטים שלהם גם אם לא יצא לי לראות את כולם בגרסה הסופית. הייתה שיחה מאד נחמדה, שבמהלכה הן דיברו על המוטיבציה שלהן, על מה מעניין אותן, אבל במיוחד רציתי לתהות על הפן האנלוגי בעבודות שלהן.

"האוצר גארת ויליאמס ממוזיאון ויקטוריה ואלברט בחן בעבר את העבודות שלנו ואמר שאנחנו משתמשים בטכנולוגיה הכי חדישה כדי לצאת נגדה", אמרה רוקי בראיון שלי איתם שפורסם השבוע בגלריה, "אבל אנחנו לא נגד קדמה, אנחנו משתמשים בה בכל יום, ואני גם לא בטוחה שזה נוסטלגיה או רטרו. אנחנו לא רוצים באמת לחזור לעבר כמו שהיה, אבל אנחנו כן נרגשים לבקר בו מחדש".

פרייר הוסיפה: "בסופו של דבר העבודה שלנו קשורה לשאלות שאנחנו שבים ושואלים את עצמנו: מאיפה אנחנו באים, למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, למה אנשים מתעניינים בזה, אילו זיכרונות אנחנו נושאים עמנו. אפשר לראות ב'מזג האוויר אתמול' הערה על הטכנולוגיה העכשווית, שלפעמים מאפילה על הכוונה המקורית או על התוצאה הסופית. המיצג הזה מבוסס על טכנולוגיה עכשווית, מחובר לבקרת מזג האוויר של שדה התעופה של לונדון ומתעדכן כל הזמן כדי לספק מידע. ועם זאת, רצינו ליצור משהו משחקי יותר, שיגרום לאנשים לדבר זה עם זה.

"מבחינתנו, הטכנולוגיה, או ההתפתחות הטכנולוגית, היא ביטוי לחשיבה רציונלית ולמחקר מדעי, לניסיון להסביר ולמצוא פתרון לכל בעיה. אני חושבת שהעבודה שלנו עוסקת גם ברציונלי וגם במה שאי אפשר להסביר, בניסיון להעמיק ולחשוב מאיפה הגיעה הטכנולוגיה, למה היא נשארת, לבחון את הפער בין מה שאנחנו תופשים כמובן מאליו ובין מה שאנחנו לא יכולים להסביר".

ואז הייתה לי הארה: אתם כמו אינסטגרם, אמרתי להן, האפליקציה הכי מתקדמת שיוצרת תמונות שנראות כאילו צולמו בשנות ה‑70. ושאלתי: אני פשוט תוהה למה חלק גדול מהעבודות שלכם הן סופר אינטלגנטיות עם הטכנולוגיה העדכנית ביותר ובכל זאת יש בהן הרגשה של לואו-טק.

זה מה שהיא ענתה: "זה נובע מהעניין שלנו בחומר שמחזיר אותנו בעל כורחנו לעולם האנלוגי. אנחנו מחפשים משהו טהור עד מידה מסוימת, ובסופו של דבר אלה הכלים שלנו -­ טכנולוגיה, הנדסה, עיצוב. אם חושבים על 'מזג האוויר אתמול', אז כן, יכולנו לשים מסך עם אותו מידע בדיוק. אבל מציאת השפה החזותית, במקרה זה באמצעות השימוש בנורות לד מסודרות בשורה, היתה גם פרקטית -­ היא היתה חסכונית, איפשרה לנו לעצב את זה כמו שרצינו, וגם לעבוד עם החומר, ליצור משהו שהוא לא אנונימי, לא קר, ולהוסיף משהו מובחן דרך הפיסיות של האובייקט".

theweatheryesterday2

יש עוד הרבה מה להגיד על זה.

וכמו שציינתי, זה ללא ספק הדבר שהכי מעסיק ומעניין אותי בשנים האחרונות: העידן הדיגיטלי וההשפעה שלו על חיי היום יום שלנו, על עולם העיצוב ועל העולם בכלל. ואם הגעתם עד לפה, אני ממליץ לקרוא את הראיון המלא.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden