איור עכשיו. מפגש 04: עינת צרפתי

יותר מ־17 אלף לייקים יש לעמוד הפייסבוק של עינת צרפתי, דברים שמעצבנים אותי, ואני, באופן די מביך, אפילו לא שמעתי עליו עד לפני שבועים. לא כל כך ברור לי איך חמקה מעיני התופעה הזו, 17 אלף לייקים לעמוד של מאיירת צעירה שרק סיימה את הלימודים לפני שנה וחצי, אבל אני חושב שזה בדיוק אחד הדברים שלא היו יכולים לקרות לפני העידן הדיגיטלי, ולכן, אחרי שבשלוש הפגישות האחרונות לקראת התערוכה נפגשתי עם כמה מ־האנשים החשובים? דור המייסדים? איך לכנות אותם? – החלטתי שזה הזמן לגוון קצת עם קול צעיר יותר.

צרפתי, בת 26, היא בוגרת מסלול איור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. פגשתי אותה בפינת העבודה שלה בבית, ואני ממליץ לכם לקרוא את הסוף, יש לה הצעה מעניינת לסטודנטים לאיור, ואני חושב שהיא יכולה להיות מעניינת גם למאיירים ותיקים יותר.

״בשנה א׳ בבצלאל הייתי בהרצאה של רותו. אחרי זה כבר יצא לי ללמוד הרבה קורסים איתה, נורא אהבתי אותה, היו לי בבית הרבה ספרים שלה, אבל בהרצאה ההיא רותו דיברה על תהליך העבודה שלה וסיפרה שהיא משתמשת במחשב. זה מה זה זעזע אותי. זה טלטל אותי. באמת. הייתי בשוק. היום אני מציירת בציפורן, ותמיד הקו הוא סרוק, ותמיד אני צובעת במחשב. הייתה לי איזו פוביה מהמחשב וטיפה צדקנות בנושא, אני כל כך אסירת תודה שהתגברתי על המחסום הזה״.

״בתחילת הלימודים לא הכרתי בלוגים ואתרי השראה ואני מתלבטת אם זה טוב או לא. במשך שנה אחרי הלימודים עבדתי אצל ברוך נאה ולמדתי להשתמש באתרים האלו, זה כלי חשוב ללמוד על ההשפעה של טרנדים שנהיים יותר עוצמתיים ועל החשיבות של יצירת שפה אישית. אבל, בסופו של דבר, מה ההבדל בין לקבל השראה מבלוגים לבין לפתוח ספר בספרייה ולחקות איזה מאייר? אני לא יודעת מה דעתי על ההשפעה של האינטרנט על האיורים שלי, זו שאלה מעניינת״.

״בשנה ד׳ קניתי מחברת של Moleskin ורציתי לעשות איתה משהו שימושי. תוך שבוע מילאתי שלוש מחברות בצורה מאד בזבזנית, דמות אחת בכל בדף. לא עשיתי עם זה כלום. ואז, בשיעור של אנגלמאייר היה תרגיל לאייר טור שבועי ואמרתי הנה, יש לי משהו שאני רוצה לעשות ממנו טור. התחלתי עם זה, הגשתי דף מודפס, כל שבוע היה צריך לייצר משהו. זה היה חנוכה, סילבסטר ועוד אחד, סך הכל שלושה שבועות, והשאיר לי טעם של עוד”.

איך את מסבירה את אלפי הלייקים?
״זה היה מפתיע אבל זו לא הייתה מטרה, גם לא היום. לא ציפיתי שזה מה שיקרה, במיוחד כמי שדי חדשה בפייסבוק ולא משתגעת על הדברים האלו, לא קמה בבוקר וישר נכנסת להגיב אצל חברים. תמיד מדברים על כך שיצירה, כשהיא יוצאת מרשותו של היוצר היא נהפכת לנחלת הכלל, וזה תמיד קורה, אבל פייסבוק לוקח את זה לרמה אחרת לגמרי: ברמת התגובות, הדיבור, כשמישהו יכול להכפיש או להלל את היצירה בצורה כל כך ישירה או אינטנסיבית, זה דבר מדהים״.

מתי הבנת שזה יותר משעשוע אישי שלך?
״אני משתדלת להתעלם מזה, קיבלתי כבר בעקבות העמוד בפייסבוק הצעות ועבודות, אנשים פונים אלי, אבל עדין חשוב לי להשאיר את זה ככה, כמקום של יצירה ופיתוח, חיבור של כתיבה ואיור במובן של חיבור ישיר בין טקסט לאיור, מין העמדת רף של יצרנות ועמידה בו לאורך זמן, גם בתקופה כשעבדתי אצל ברוך ועשיתי פרילאנס מהצד. זה מאד חשוב לי. במסגרת הלימודים הכל מאד קפדני, אתה כל הזמן מתקן, ופה רציתי לעשות משהו כמעט בלי עיפרון, ישר מכחול, משהו שצריך להיגמר בערב אחד״.

״אם הייתי מלמדת איור הייתי נותנת לסטודנטים תרגיל לפתוח עמוד פייסבוק ולראות מה תופס ומה לא, מה מעניין אנשים, איך לא לרדת נמוך מדי, לבדוק איך אפשר לדבר לכולם ועדין לשמור יחודיות. אני מאמינה שאיור, בניגוד לאמנות, פונה לכולם. בגלל זה הקהל של הפייסבוק הוא נהדר כי הוא באמת כולם״.

פוסט זה פורסם כחלק מהמחקר לקראת התערוכה אומת האיור שעתידה להתקיים בבית האמנים בתל אביב בשנת 2014. בלינק אפשר למצוא את כל הפוסטים שהתפרסמו עד כה בנושא.