כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

21 תגובות על הכתבה

  1. בוגרת שנקר

    במקרה של שנקר. אבל תערוכת בוגרים – זה ממש לא. אם שנקר היו עושים את התערוכה הזו באמצע השנה, או תערוכת "חתך" של עבודות של הבוגרים ממשך הלימודים שלהם, הייתי אומרת "וואלה, רעיון מגניב". גם כאן יש בעיה גדולה והיא ההחלטות של האוצרות. לשים עבודות במרווח של ס"מ אחת מהשניה יוצרת בלבול ובלאגן, העין לא יודעת איפה להתפקס, במה להתרכז . פרויקטי הגמר מורכבים בד"כ ברעיון שלהם, בצבעוניות ובאובייקטים השונים (פרויקט מיתוג ממוצע כולל בד"כ כמה מרכיבים) ספר זקוק למרחב שיתאים לקריאה נוחה -לדוגמא בויצ"ו- הספרים מונחים על שולחנות עם ספסלים שאפשר לשבת ולדפדף, ובאמת להתעמק בספר. מחשבים עם פרויקטי אינטרקטיב זקוקים לקצת יותר חושך מסביב כדי להנות מהם יותר.. בקיצור- נראה לי שכוונתי ברורה. אם העין מתבלבלת, הסבלנות והתפיסה שלנו מתערערות. אני הייתי בתערוכה בשנקר ולצערי לא זוכרת כמעט אף פרויקט..רק את התחושה שרציתי לראות את הפרויקטים בשלמותם ולא "לדוג" חלקים שלהם מקיר לקיר . על פניו התערוכה של שנקר נראית כמו אירוע פופ אפי עם ניחוח שיקי מגניב והיפסטרי, הכל צבעוני ומהיר, רוצו לראות רק במסגרת ה3 ימים, כמו איזה פצ'ה קוצ'ה אופנתי שכזה. אני הייתי רוצה לדעת מה באמת מסתתר מאחורי ההחלטה הזו. גחמות לשנות ולהיות חדשניים ראינו כבר בבצלאל שנה שעברה שהכל היה מוקרן, הספרים נדחקו הצידה לפינות חשוכות .. כן, נורא מגניב. אני בטוחה שבדיעבד הבינו שזו טעות מרה וחזרו לפורמט מסורתי ומוצלח הרבה יותר.

    1. yuval saar

      את צודקת, זו לא הייתה תערוכת בוגרים, זה בדיוק העניין, וזה גם לא הוצג כתערוכת בוגרים. דובר שם על קריאה וזיהוי של כיוונים ומגמות, חתכי עומק ורוחב, פרטים ודקויות בעבודות המחלקה והמעצבים גם יחד. אני מבין את הרצון לראות את כל פרוייקטי הגמר על כל המרכיבים שלהם אבל זה לא מה שהיה שם. האם ההחלטה הזו נכונה או לא? זה סיפור אחר.

      1. בוגרת שנקר

        אז היכן תערוכת הבוגרים? ואם מדובר בתערוכת חתך שכזו, למה להשתמש בפרויקטי גמר בשבילה? זה נחוץ? הרי פרויקט הגמר נעשה מההתחלה במחשבה שיוצג בשלמותו. היה לי עצוב לראות פרויקט מסויים באיור שהכרתי מקרוב מפוזר בכל החלל הזה בחלקים. לא היה שום סיכוי להבין את הפרויקט בשלמותו ככה, מי שלא היה בהגשות של איור נניח לא היה יכול לדעת מה הפרויקט בכלל ועל מה הוא מדבר. בגלל שאני יודעת שהצגת פרויקטי הגמר בתערוכה של שנקר היו החלטה של הדקה ה90 זה דבר שמצביע לדעתי על זלזול בתלמידים וחוסר שיתוף פעולה בין האוצרים לתלמידים. מי שעשה ספר עוד איכשהו ניצל, כי לא יקחו ויתלשו את דפי הספר שלו, אבל גם להציג ספר בצמוד למחשב כשליד זה צמודים וחונקים אותו 50 פוסטרים זה בעייתי מאוד.

        1. yuval saar

          לבוגרת שנקר: אם זו תערוכת חתך של השנתיים האחרונות למה לא להשתמש בחלקים מפרוייקטי הגמר? אני לא מבין איפה הבעייתיות במהלך הזה. ואם להמשיך את קו המחשבה שלך – לפי מה שאת אומרת אוביקט עיצוב חייב להיות מוצג בשלמותו, ולצערי אני לא מסכים. נתחיל בזה שאוביקט עיצוב לא נועד מלכתחילה לתצוגה אלא לשימוש כזה או אחר ועצם התצוגה שלו היא בעייתי מלכתחילה. ונמשיך בזה שלתערוכה יש חוקים אחרים.
          ואני אגיד שוב – התערוכה למיטב הבנתי לא הייתה אמורה להציג פרויקטים בשלמותם אלא להראות מכנה משותף של עבודות. האם אפשר היה להבליט יותר את שמות הסטודנטים? כן. האם היה אפשר להציג אותה יותר ימים? בוודאי. האם היה צריך לתת יותר רווח בין העבודות? יכול להיות.
          אני לא חושב שהמהלך הזה מושלם, ואני בטוח שגם בשנקר לא חושבים ככה. ועדין, כמו שאמרתי בתגובה אחרת – ואני יודע שלי קל יותר לחשוב ככה כי לא הייתי סטודנט השנה – הייתי שמח להיות סטודנט במקום שמאתגר פרקטיקות שגורות ונורמות קיימות. הייתי גאה להיות סטודנט בוגר של מחלקה שלא עושה את מה שכולם עושים.

          1. בוגרת שנקר

            לפרק פרויקט גמר לגורמים זה בעיה כי אז מאבדים את הקונטקסט. לשים פוסטר במקום אחד ואריזה במקום אחר יוצר בלבול ולא מבינים בעצם על מה הפרויקט ולשם מה הוא נעשה. אולי בעיצוב תעשייתי זה היה עובד, אבל בתקשורת חזותית לא. ואם אנשים יוצאים מהתערוכה מבולבלים בלי לדעת מה בדיוק הם ראו ורק ראו בלאגן (אולי בלאגן יפה) בעיינים זה מצביע כבר על בעיה גדולה. לעשות "קולאז'" זה תמיד יפה ומרשים, מגניב וצבעוני , אבל אתה לא ממש זוכר אח"כ מה ראית בתוך כל הקולאז' הזה… ובוא נדבר לרגע על הרצונות והצרכים של הסטודנט,כי נראה באמת שאתה מנסה איכשהו להשמיט את הנושא או להתעלם ממנו- הסטודנט הוא כן גורם עיקרי וחשוב פה. בסופו של דבר, הסטודנטים שבאים ללמוד בשנקר הם הלקוחות של שנקר, הם אלו שמשלמים על 4 שנות לימוד (לא מעט כסף) ומצפים לצאת עם תמורה. ומה התמורה? העניין הבסיסי של להציג פרויקט גמר בתערוכה מכובדת. אולי זה יישמע לך מיושן, אבל זו דעתי מכיוון שאני יודעת שאם לא הייתי יכולה להציג את פרויקט הגמר שלי הייתי כנראה גם משקיעה בו הרבה פחות ולדעתי זה חבל. פרויקט הגמר כן מוכיח על איזשהו סיכום תהליך של 4 שנים, הוא מציג פרויקט שאת הבריף שלו מכתיב הסטודנט בעצמו. אם לא אמורים להתייחס לסטודנט.. אז למי כן? לבעלי האינטרסים למיניהם בשנקר? לתדמית של שנקר? אני לא אתפלא אם התערוכה שהייתה השנה השפיעה לרעה על התדמית של שנקר.

  2. Yaronimus

    גם אני חולק עליך ומסכים עם בוגרת שנקר שכתבה כאן, עם זאת מרגיזים אותי כל המלעיזים למיניהם, אל לך להקשיב לתגובות שכל מטרתן הן לפגוע בך. הרווחת את מקומך בכבוד.

    1. yuval saar

      ירונימוס – אני לא מתרגש מהטוקבקים האלה. להפך, הם אפילו משעשעים אותי. הרבה יותר מעניין אותי לנהל דיון כמו שמתפתח פה. אולי תגיד למה אתה מסכים? מה הפריע לך?

  3. תלמידה בשנקר

    אני חושבת שמשאירים מחוץ לדיון את הדעה הכי חשובה מבחינתי – דעת הבוגרים.
    ואני יודעת שהשנה הבוגרים היו מאוד לא מרוצים מהתערוכה. שנקר בחרה להתמקד באסטטיקה ובמוניטין של שנקר, ולא במה הכי יעזור לסטודנטים או יותר נכון, מה הכי נכון לסטודנט האינדוודואל.
    במבחן התוצאה – לא שמעתי אף אחד חוץ מאלו שבנו את התערוכה ואתה, שכן אהב אותה. נכון, היא נורא יפה. נכון, היא נורא מרשימה. אבל היא לא נותנת לך להשאב לעבודה, היא לא נותנת לך להבין של מי העבודה, היא לא מספרת סיפור, ולא נותנת לסיפורים של הבוגרים להשמע. וזה עצוב מאוד בעייני.

    1. yuval saar

      לתלמידה בשנקר: אני ממש לא משאיר את דעת הסטודנטים מחוץ לדיון. גם בכתבה השמעתי את הקולות שהתנגדו למהלך, וגם אני דיברתי עם חלק מהסטודטנים, גם בימי ההגשות שבהם ביקרתי וגם בנפרד.
      בכל מקרה אני חלוק עליך במשהו עקרוני – ואני יודע שזה לא פופולארי להצהיר על כך – אני לא חושב שדעתם של הסטודנטים הכי חשובה. אני לא חושב שצריך לזלזל בכם או לא לתת לכם להגיד מה אתם חושבים אבל זה ממש לא צריך להיות מה שקובע.
      אני רוצה שוב לשאול – מי אמר שחייבים לעשות תערוכת בוגרים? שחייבים להציג את פרוייקטי הגמר? האם בשביל זה הלכת ללמוד? בשביל שאחרי ארבע שנים תהיה תערוכה? זה מה שקובע? ואני לא אומר את זה בכוונה לזלזל. ממש לא. ואני אגיד עוש משהו, שכבר אמרתי, ואני יודע שלי יותר קל להגיד אותו כי אני לא הייתי סטודנט השנה – גם אם מדובר בכשלון קולוסאלי אני עדין חושב שזה מהלך ראוי, גם אם בשנה הבאה יחזרו לתערוכת בוגרים "רגילה". אם יש משקום שצריך לבדוק את עצמו זה אקדמיה לעיצוב.

  4. yuval saar

    ועוד משהו – תודה על השמעת הדיעה המכובדת, המנומקת והלא מתלהמת. אני מאד מעריך את זה.

    1. ערן

      כל נסיון לפרוץ ולשבור את הקבעון המחשבתי בתערוכות הגמר מבורך וראוי להערכה. התחושה היא שבשנקר קיבלו החלטה אמיצה ונועזת בעקבות אילוצים ושיקולים זרים ולא בהכרח כהחלטה שקולה, מודעת ונבונה. אני בהחלט בעד שבירת מוסכמות אך לא בכל מחיר ובטח שלא על חשבון האיכות. לא מספיק לצעוק, צריך לדעת גם מה לצעוק.
      אני מסכים לחלוטין שלא בהכרח חייבים להציג את פרוייקטי הגמר ונדמה לי שבעבר כבר שילבו בשנקר פרויקטים נוספים משנים קודמות, החלטה שבהחלט משקפת חתך רחב יותר של יכולות הסטודנטים במחלקה.
      לצערי הנסיון בשנקר לא צלח הפעם (כפי שהוא לא צלח בבצלאל עם המסכים) מסיבות רבות. החלוקה לנושאים הרגישה שרירותית, אי הסדר שלט והמבקרים הרגישו בעומס ויז'ואלי, קאקאפוניה של עבודות נטולות קונטקסט. ה'מכנה המשותף' כפה את עצמו על הפרוייקטים, תבנית מרובעת לפרוייקטים עגולים ולהיפך.
      התעורכה אמורה לשרת את העבודות ולא להיפך. ברור שהפרוייקטים נטלשים מהסביבה הטבעית שלהם ברגע שהם מוצגים בתערוכה, אך טרם נמצא פתרון ראוי אחר, במיוחד באינטראקטיב. הבמה היא של הפרוייקטים, שאכן היו משובחים וברמה גבוהה מאד, רק שקשה היה לבחין בכך.
      יובל, אתה עושה עבודה נהדרת, המשך כך.

      1. yuval saar

        לערן: קודם כל תודה על המשפט האחרון.
        בוא נניח לרגע שאתה צודק, ששנקר קיבלו החלטה אמיצה ונועזת בעקבות אילוצים ושיקולים זרים ולא בהכרח כהחלטה שקולה, מודעת ונבונה. אני לא בטוח שזה נכון אבל לצורך הדיון – יש תערוכת חתך וצריך לשפוט אותה גם לפי התוצאה הסופית. בעניין הזה אני לא מסכים שהמכנה המשותף כפה את עצמו על הפרוייקטים, כי זה לא שהיה קודם קונספט של שחור לבן או עומס ואז אמרו בואו נעשה תערוכה. התהליך הרי היה שצוות התערוכה אסף את כל תיקי העבודות של הסטודנטים, בחר את הכי טובות ואז ניסה להבין מה מאחד ביניהם.
        אני שוב חושב שהבעיה העיקרית היא בציפיה לראות כל עבודה בנפרד ואילו הם ניסו לעשות משהו אחר.

  5. גיא מ.

    בתור מי שביקר ברוב התערוכות השנה הייתי רוצה לשים דברים קצת בפרופורציה. ראשית כל, חייבים לפרגן גם לשנקר וגם למנשר שמאוד התקדמו בשנים האחרונות. לא נראה לי הוגן להשוות את שני המוסדות האלה למוסד ותיק כמו בצלאל, הנהנה מתיקצוב גבוה ומהסגל הטוב ביותר. אני חייב להוריד את הכובע בפני קבוצת הסטודנטים שהרימה את התערוכה. בתקציב שברור שהוא הרבה יותר נמוך משל בצלאל, הם השכילו לפרוץ את הגבולות המקובלים של חשיבות ה"קונספט" ובמקום זאת הצליחו להעביר את העבודות לשפה המובנת על ידי כל מבקר בתערוכה – שפה ויזואלית, צבעונית ואופנתית. נכון, המבקר המקצועי ישים לב לכך שהגריד נוקשה והאוצרות בוסרית. אבל מה הוא בית ספר אם לא מעבדה המאפשרת ללומדים בה להתנסות, גם אם הניסוי נגמר בכישלון?

    1. yuval saar

      לגיא מ. – אני לגמרי מסכים שמילת המפתח היא פרופורציות.

  6. אביעד

    היה לי המזל לפגוש את אחד הסטודנטים ששמרו שם, והוא היה מספיק נחמד לערוך לי סיור אישי בין העבודות. הלכנו מחדר לחדר והוא חיבר עבורי את שברי העבודות לכדי עבודות שלמות, ורק אז הבנתי מה הציבור הפסיד. היה שם למשל בריף מקורי ו(לפחות בעיני) שהם קיבלו ממורה: מיתוג של זמרת מלחמות. לצופה הרגיל לא היה סיכוי להבין את זה, וזה ממש הפסד. ואני לא מדבר אפילו על ההפסד מזוית המבט של הסטודנטים שהגיבו לבריף, אני מדבר על המרצים. בעיני, אם באמת רוצים לחשוף את הקהל לתהליכי העבודה במחלקה, כפי שכתוב במניפסט על הקיר בכניסה, אז באמת תעשו את זה. המקום היחיד שראיתי שעשה את זה היה מחלקת עיצוב תעשייתי בבצלאל, שהראתה תוצרי קורסים ופירטה את הבריף, כולל קרדיט למנחה הקורס. אין לי מושג מי הגה את הבריף של זמרת המלחמות (הוא אמר לי אבל שכחתי, אם היה כתוב הייתי זוכר), אבל מסרו לו שהוא גאון. בריף עם אמירה אקטואלית ומבט משועשע, אינטליגנטי, שנון, מעורר דמיון ומפרה לעבודה מתוכו. חוויה של ביקור בתערוכה יכולה לפנות לכמה רמות: אנשים שרוצים חוויה ויזואלית בלבד ידלגו על הטקסטים ויהנו מהעושר החזותי. ואילו אנשים שחיפשו להעמיק וליהנות מהרעננות המחשבתית של דור חדש וצעיר, ומההברקות של המורים שלהם בבריפים, ומהתוצר שקורה בחיבור בין השניים, מצאו את עצמם בתערוכה נטולת טקסטים, וסגנון אוצרות שראוי להיקרא "המכנה המשותף הנמוך ביותר".

  7. בוגר שנקר

    לכל הנוגעים בדבר ברור שבסופו של יום, שנקר חסכו כסף (שאולי באמת אין להם) ומי שנדפק זה הסטודנטים שלא קיבלו את החשיפה שבדרך כלל מקבלים בסוף מסלול בית ספר לתקש"ח. הנושא כאן הוא התנאים ההולכים ומידרדרים שלהם זוכה סטודנט ממוצע בשנקר. משנה לשנה יורדים תנאי הלימוד, פחות מרצים חיצוניים, לא מקבלים חומרי לימוד, ובסופו של דבר, כאשר סטודנט נכנס לפני ארבע שנים לשנקר, חלק מהחבילה ומהחוזה הבלתי כתוב שלו עם המוסד היה לקבל את מעט החשיפה וההזדמנויות שהתערוכה נותנת לו. אם לפני ארבע שנים היינו יודעים שבבית ספר א. יש תערוכת בוגרים ובבית ספר ב. אין, היה הדבר משפיע על החלטתנו לגבי לאיזה בית ספר ללכת. כל מה שאנחנו רוצים זו שקיפות מינימלית, זה הכול. בעיני הסטודנטים שנפגעו מכך זה הדבר היחיד הרלוונטי, וכל דיון באיכותה האמנותית של התערוכה לא קשור לעוול הבסיסי שעליו היא נבנתה. אני מקוה שלפחות סטודנטים חדשים שמגיעים למוסד ילמדו מנסיון העבר וידעו מה צפוי להם.

  8. נועה

    לבוגר שנקר: טעות מרה בפיך אם אתה חושב שהמוסד או ראש המחלקה יודעים להבטיח ולתכנן 4 שנים קדימה. וזה לא נאמר בנימה שלילית.
    אולי פעם ידעו שב4 שנים דברים לא הולכים לשום מקום, אבל נכון להיום המחלקות נוטות להשתנות כמה וכמה פעמים בתקופת תואר אחת.
    פועל יוצא של התקופה שאנחנו חיים בה.
    כשאנחנו סיימנו ב2011 (ויצו) כבר כל התוכנית השתנתה ועברה מתיחה והותאמה במהירות לתכנים אחרים, וכך צריך להיות.

    שאלה מעניינת היא, אכן מה מובטח (ואם בכלל ניתן להבטיח משהו) לסטודנט שנה א' שנרשם ללימודים, בידיעה שכשיגיע לשנה ד' השוק בחוץ ופלטפורמות לתצוגה ישתנו מאוד גם כן.

  9. פסבדונים

    בהקשר לתערוכות, ראוי לציין גם את אתרי הבוגרים בבצלאל ושנקר:
    vcg2013.shenkar.ac.il
    vc-grads.bezalel.ac.il/2013
    שנותנים את המענה הפורמליסטי בכל הנוגע לחשיפה אידיאלית ונרחבת של תיקי העבודות של הסטודנטים (לקולגות, חברים ומעסיקים פוטנציאלים). האתרים הללו מאפשרים לאוצרים לחשוב משוחרר ויצירתי יותר, ובמקום להעמיד תצוגת תכלית מסורתית (משל היינו בסלון האווירי בפריז, שנת 85׳) – ולנסות להעמיד תערוכת עיצוב יצירתית, עם אמירה חדשה על התחום (בשונה מרצף של תיקי עבודות). התערוכה בשנה שעברה בבצלאל היתה בדיוק הדבר הזה, כמוה אולי גם התערוכה האופנתית הנוכחית בשנקר.

  10. מבקר בתערוכה

    שנקר יצאו בהצהרה שאין תערוכה בוגרים השנה. פתאום חודש אחרי ההגשות יש איבנט בפייסבוק של "מכנה משותף". ובדף היו תגובות.. אההה אז זאת התערוכה?
    הסטודנטים או המרצים או מי שהחליט על זה יכול לקרוא לזה באיזה שם שהוא רוצה.
    זו תערוכה, זה בסוף שנה, יש שם עבודות בוגרים => מבחינת המבקרים שבאים לראות, זו התערוכת בוגרים.
    לא נראה לי שמישהו קרא באותיות הקטנות לפני שהוא בא לתערוכה שזו בעצם לא תערוכת בוגרים. שזה כל מיני עבודות של הסטודנטים מכל השנים.
    גם בשנים הקודמות הוצגו עבודות שלא היו עבודות של פרויקט גמר. אז בעצם מה שחדשני פה זה פירקו עבודות שלמות לגורמים ולקחו קצת מפה וקצת משם.
    התוצאה של מה שהיה שם זה שלא היה ניתן לראות אף עבודה בצורה נורמלית. גם מבחינת התלייה (מה את הרוצה זה היה הקונספט – אתה לא רואה שכתוב עמוס?!)
    בתור מבקר בתערוכה אני חייב לומר שהייתה חוויה של בלבול גדול. פרויקטים שהיו מפוזרים בכמה חדרים. חצאי עבודות. היה מאוד עמוס מבחינת כמות אנשים (היו רק 3 ימים = המון אנשים בקומה קטנה למידי)
    עבודות שראיתי בפוסטים של הדף של שנקר בפייסבוק נבלעו כלא היו (אם זה "אורגינל" או ניירות עטיפה מאויירים, "אוברלוד אינפורמיישן".
    ספרים מושקעים ביותר שלא יכולת לעיין בהם ברצינות כי לא היה מקום לשבת, או כי היו סביבך המון עבודות ואנשים רצו להסתכל. יצא שאתה מנסה להסתכל בספר ועוברים על ידך 20 אנשים שרוצים לראות עבודות במרחק 2 ס"מ ממך.
    חוויה מאוד לא נעימה. ולא מלמדת במיוחד. לצערי לא היה לי סטודנט שהכרתי שיסביר על מה כל עבודה.
    נדדתי בין עבודות במחשבה
    "אהה איזה פוסטר יפה… "
    "יו זה נראה ממש מגניב.."
    "מעניין למה זה?"
    "אהה זה קשור לעבודה שראיתי בחדר השני, למה לא שמו את אחד ליד השני?"
    העבודות היו ברמה הגבוהה ביותר, חבל שההצגה שלהם לא הייתה ככה..

  11. yuval saar

    אני אנסה לענות כאן ביחד כדי לא לחזור על עצמי:
    @בוגרת שנקר: אז מאבדים את הקונטקסט. אז מה? מי אמר שחייבים להציג משהו בקונטקסט שלו? מי אמר – שוב – שחייבים להציג פרויקט כמו שהוא? אולי בעצם הפירוק למדנו דברים אחרים? ומה, את באמת חושבת שאנשים שבאים לתערוכה ורואים 100 / 200 / 300 עבודות מבינים תמיד מה שהם רואים?
    ובואי נחזור לסטודנט. מצטער, אבל סטודנט הוא לא לקוח. לא לטעמי. וזה גם לא קשור לכמה כסף הם משלמים. והתמורה היא ממש לא להציג פרויקט בתערוכת בוגרים. זה ענין שאולי יש לו משמעות מיוחדת אבל הוא אחד הסעיפים האחרונים במה שאקדמיה לעיצוב צריכה לתת לבוגרים שלה.
    ואם היית יודעת שפרויקט הגמר לא היה מוצג והיית משקיעה בו פחות אני חושב שזו גישה לא נכונה, שלא לומר מצערת. אני בטוח אגב שזה לא נכון, שאם היו אומרים לך שאת לא מציגה את הפרויקט בתערוכה לא היית משקיעה פחות. תצוגה היא רק אלמנט אחד (גם אם חשוב) במכלול של פרויקט גמר, שגם הוא – אגב – שנוי במחלוקת לדעתי.

    @אביעד: הציבור הרפסיד משהו אחד והשאלה היא האם הוא הרוויח משהו אחר. אני חושב שעל זה – גם – צריך להיות הוויכוח ושוב, אני לא טוען שהתוצאה מושלמת.

    @בוגר שנקר: בוא נניח ששנקר באמת חסכו כסף. מה רע בלחסוך כסף? מה לא בסדר בלהגיד – ואני קצת מקצין – שתערוכות הבוגרים עולות הרה יותר מדי ושהתמורה שמקבלים בעדן הסטודנטים והמוסד לא שווה את זה? זה לא משהו לגיטימי? אני אגב לא בטוח עד כמה הם חסכו אבל זה כבר סיפור אחר.
    לגבי התנאים – קצת קשה לי לשפוט את זה, אני לא בקיא בכל הפרטים, לא יכול לנקוט פה עמדה.
    אם היית מחליט ללכת לבית ספר לפי האם יש בו תערוכת בוגרים או לא – אני חושב שהיית מפספס משהו מאד חשוב. זה לא צריך להיות שיקול אפילו בעיני. תבחר את בית הספר הכי טוב. נקודה. שיש בו את המרצים הכי טובים, את תנאי הלימוד הכי טובים, את תוכנית הלימודים הכי טובה. לתערוכת הבוגרים לדעתי לא אמור להיות שום משקל בהחלטה איפה ללמוד. בכל מקרה אני מסכים שהדברים צריכים להיעשות בשקיפות.

    @נועה: צודקת. באמת קשה לדעת מה יהיה בעוד 4 שנים.

    @פסבדונים: נכון. מרוב דברים שרציתי לציין שכחתי להזכיר גם את זה. תודה.

    @מבקר בתערוכה: שנקר לא יצאו בהצהרה שאין תערכת בוגרים השנה. הם יצאו בהצהרה שהם מבטלים את ההרגל המסורתי של תערוכה אחת לכולם באותו הזמן. אני מסכים שיש פער בין ההכרזה למציאות ואף כתבתי על כך בכתבה. לגבי אופן התצוגה אנחנו מעט חלוקים. בכל מקרה אני מסכים שהתוצאה לא הייתה מושלמת.

    ולכולם – שוב תודה על התגובות. באמת. דיון כזה מזכיר לי איזה כיף שיש לי את המקום הזה שאפשר לשמוע בו עוד דיעות!

  12. אורן בן

    יובל סער אתה עסקן.
    נקודה.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden