כל מה שחשוב ויפה

אין סיבה שתערוכות הבוגרים יהיו ירידי תעסוקה, עם ערימות של כרטיסי ביקור ליד כל פרויקט

אחד הדברים שחסרים לי הרבה פעמים זה לדבר על דברים דווקא אחרי שהם קרו. לא לפני, לא להיות הראשון שמספר מה הולך להיות, ולא זה שמדווח תוך כדי, אלא לקחת קצת פרספקטיבה ולבחון את הדברים ממרחק שמאפשר מבט רפלקסיבי.

לפעמים זה יכול להיות אחרי שבוע, לפעמים כמה שבועות ולפעמים גם כמה חודשים. הרבה פעמים אנחנו שוכחים לעצור ולהגיד רגע, על מה בעצם הייתה כל המהומה, מה היה מעניין, מה אפשר ללמוד מזה, מה היו הבעיות, מה צריך לעשות יותר טוב לפעם הבאה, וכן הלאה. זה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות עכשיו, להפסיק לרגע ולכתוב דווקא על דברים שהיו.

אז כן, הנה עוד פוסט שקשור לתערוכות בוגרים.

עוד פוסט על התערוכה של המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, אבל הפעם עם המעצב נדב ברקן, שאצר את התערוכה – או ליתר דיוק את אירוע העיצוב – ביחד עם שישה סטודנטים מהמחלקה, שאחד מהם היה יואב גתי, שהצטרף לצ'ט המשולש.

ולטובת מי שמצטרף לדיון עכשיו, הנה הפוסט שפרסמתי בבלוג והנה הכתבה המסכמת שפרסמתי בהארץ.

Yuval Saar:

כולם פה?

Yoav:

יאפ

Nadav:

בהחלט. מה נשמע?

Yuval Saar:

וואלה בסדר. אוגוסט, חם, אבל אחרי כל תערוכות הבוגרים של חודש יולי אני כבר אשרוד את הכל. למה לא חשבתם אגב במסגרת שינוי הפורמט להעביר את התערוכה לאוקטובר?

Yoav:

התנגש עם היומולדת שלי

Yuval Saar:

סיבה מספיק טובה

Nadav:

וגם קריר

Yuval Saar:

זה בדיוק העניין. קריר! יום אחד זה עוד יקרה, אתם תראו

Yoav:

וברצינות – נראה לי שצריך לרכב על האנדרנלין שיש לסטודנטים עוד מהעשייה של הפרויקט – ולא לדחות את זה

Yuval Saar:

לא בהכרח. תראה מה קורה באינדהובן, באקדמיה לעיצוב אחת מהטובות והנחשבות בעולם. השנה נגמרת ביוני והתערוכה מתקיימת באוקטובר!

Nadav:

אבל באינדהובן הכל מתנהל על מי מנוחות…

Yuval Saar:

זה נכון…

_MG_0398

כל הצילומים: אברהם קורנפלד

Yuval Saar:

בואו נתחיל. את העמדה שלי לגבי כל המהלך כבר פרסמתי בעיתון ובבלוג, אבל הנה, לא מזמן פרסמתי פוסט עם הפרויקט המעולה של דניאל ויינבוש וזה פרויקט שאם לא הייתי מגיע ליום ההגשות לא הייתי רואה. לא חבל?

Nadav:

זה באמת פרויקט מדהים באיכויות שלו ואני שמח שראית אותו בהגשות הפתוחות, חלק מהפרויקט הוצג בתערוכה בחדר שהוקדש לעיוותים ושיבושים.

Yuval Saar:

אבל אין סיכוי שמי שראה אותו בחדר העיוותים והשיבושים יבין מה הוא רואה מלבד אולי להגיד מגניב. וגם זה לא בטוח

Nadav:

מי שיראה את הפרוייקט בחדר עיוותים ושיבושים כנראה לא יבין את הקונטקסט השלם של העבודה, אבל יוכל להתפעל מהאימפקט הוויזואלי שלה. כמו כן הוא יוכל להחשף לפרויקט ולקונספט שעומד מאחוריו באתר הבוגרים.

Yuval Saar:

לא ממש. כי באתר הבוגרים הפרויקט לא מוצג במלואו ורוב הפרויקטים מציגים תמונה חלקית

Yoav:

נראה לי שזה פרויקט מדהים כמו הרבה מהפרויקטים האחרים של דניאל – ובאיזשהו מקום מה שהתערוכה הזאת ניסתה לעשות – לדבר על העשייה של סטודנטים לאורך תקופה של 4 שנים ולא לצמצם אותה לפרויקט אחד סופי שיקבל כבוד על חשבון פרויקטים אחרים. לצורך הדוגמא בשנה ג' דניאל עשה פרויקט לא פחות מדהים בקורס סמסטריאלי אצל קובי פרנקו – ואוצרות של תערוכה מסוג זה אפשרה להתרשם גם ממנו. אז נכון, מי שבא לתערוכה לא הצליח לקבל תמונה מלאה על פרויקטי הגמר שהוצגו השנה בשנקר, אבל הוא כן הצליח לקבל תמונה מלאה על גישה עיצובית, ובאיזשהו מקום אולי אפילו חזון – של שכבה

Yuval Saar:

יואב, אתה אולי לא דוגמה מייצגת כי הפרויקט שלך קיבל חשיפה יפה ב-xnet, אבל לא היית רוצה שיותר אנשים יראו אותו כמו שצריך? וממה שאתה אומר התערוכה הציגה יותר את המחלקה (ואת שנקר) מאשר את הסטודנטים (זה השלב שבו אולי אני צריך להגיד שהוא זכה לחשיפה ובצדק, זה היה פרויקט באמת יוצא דופן…)

Nadav:

אני לא בטוח שהאמירה הזו מדוייקת, התערוכה הציגה אמנם את המחלקה – אבל המחלקה בנויה מסטודנטים ומהעשייה הוויזואלית שלהם. בתערוכה ניסינו להציג את העשייה הזו.

Yoav:

קודם כל תודה על המחמאה

ההבדל בין התערוכה הזאת למתכונת הרגילה שבה הוצגו תערוכות עד היום היא קודם כל ההבנה שתערוכה צריכה לייצר אימפקט. זה בדיוק ההבדל בין להיכנס להגשה בינונית שרק חלק מהסטודנטים הבינו את הבריף והצליחו להגיע לתוצאה מדהימה, לבין להיכנס להגשה מדהימה שאתה רואה שכל אחד מהסטודנטים נתן את ההכי טוב שלו.

Yuval Saar:

אני מניח שקראתם את התגובות לפוסט שלי שסיכם את התערוכות והתלונה שהכי חזרה על עצמה הייתה על העומס, שאי אפשר היה להבין את העבודות, שאי אפשר היה להבין מה של מי. שאולי היה אימפקט אבל שהכוונה התפספסה. אולי בעיה אחרת הייתה שאנשים חשבו שהם באים לתערוכת בוגרים והם גילו משהו אחר? אולי היה צריך להסביר קצת יותר מה זו התערוכה הזו?

Nadav:

אני לא בטוח שהכוונה התפספסה, מפני שבסופו של דבר אנשים שיצאו מהתערוכה הבינו שמדובר כאן בשכבה יוצאת מן הכלל בכל המובנים. אני חושב שלעומת שנים קודמות, המדיות שבהן מופיעים הבוגרים התרחבו, יש את אתר הבוגרים שמציג כל בוגר ומכיל לינקים לפורטפוליו האישי של כל אחד מהם (ולרובם יש). אני מאמין שלאנשים שמתעניינים בעבודה מסויימת או בסטודנט מסויים יש את כל הכלים למצוא אותו או אותה

כמו כן, התערוכה חוגגת את העיצוב של הסטודנטים שנעשה במשך ארבע שנות הלימוד שלהם. מטרת התערוכה היתה לספק ח ו ו י ה ויזואלית שונה, חוויה שמגיבה לתכנים שיצרו הסטודנטים.

_MG_0385

Yuval Saar:

אז איך אתה מסביר את התגובות? ואני לא טוען שהן בהכרח מייצגות. עלה מהן משהו מאד אמוציונאלי, כאילו הבטיחו משהו לסטודנטים ופתאום גזלו אותו מהם. הבטיחו משהו לקהל ופתאום שינו את הכללים.

Nadav:

אני יכול להבין את המגיבים. זה לא פשוט לעכל אינפורמציה כזו, ובאופן כללי אנשים לא אוהבים שינויים (גם אני לא). אבל אני חושב שאחד היתרונות של המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר היא החתירה לניסיוניות ולמתיחת גבולות העיצוב, ותערוכה כמו שהיתה ממחישה ומדגישה את הערכים האלה.

Yuval Saar:

יואב, אתה אמנם לא נציג הסטודנטים אבל היית אחד מצוות האוצרות של התערוכה. באיזה קשיים נתקלתם בעבודה מול שאר הסטודנטים?

Yoav:

אין ספק שאף אחד לא אוהב שינויים וכשהבנו שאנחנו צריכם להתמודד עם האתגר של הקמת תערוכה במתכונת חדשה ושונה, שלא בהכרח תכלול הצגה של פרויקטי גמר, גם אנחנו שאלנו את עצמנו לא מעט שאלות. אבל אני חייב להגיד שכולנו הבנו שיש בזה מן ההיגיון.

Nadav:

באופן כללי אני גם מאמין שתפקידו של המעצב כיום הוא לא רק לתת תשובות ופתרונות, אלה גם לשאול שאלות (גם מול לקוחות). תערוכות בוגרים כפי שאנו רגילים לראות היום נותנות פתרון להצגת עבודות. הייחוד בתערוכה הזו היתה שהיא לא רק נתנה פתרון, אלה גם היוותה מצע לשאלות על מקצוע העיצוב.

Yoav:

כולנו יודעים שלא תמיד פרויקט הגמר של סטודנט משקף את היכולות שלו. לא חסרים סטודנטים שהגיעו לתוצאות מדהימות דווקא בפרויקטים אחרים שלהם. הרעיון של לתת במה לפרויקט אחד רק בגלל שהוא הפרויקט האחרון של סטודנט והוא כביכול ממצה את כל מה שהוא למד במהלך הלימודים נראה לי קצת מיושן. זו גם הסיבה שבחרנו לשנות את ההגדה ולא לקרוא לארוע הזה תערוכת בוגרים אלא מראש להגדיר אותו כארוע עיצוב.

Nadav:

האמת היא שרוב הסטודנטים שיתפו פעולה בצורה יפה, אוצרות התערוכה נעשתה במסגרת קורס סמסטריאלי והשכבה היתה מעורה בתהליך. זה לא היה קל לכולם, והמהלך היה חדש גם עבורנו, אבל בסה"כ גם מי שלא האמין בזה עד הסוף זרם.

Yoav:

בהתחלה באמת היו התנגדויות אבל ברגע שהצגנו את החזון של התערוכה לשכבה כולם נרתמו

Yuval Saar:

אני חושב שבסוף אולי השאלה שאף מוסד לא אוהב לדבר עליה היא למי מיועדת התערוכה. ואולי מפה נובעות התגובות, שהיה דיבור שהתערוכה באה בסופו של דבר על חשבון הסטודנטים. יש את העניין הזה של מעסיקים פוטנציאלים שבאים לראות עבודות בתערוכה ומוצאים ככה עובדים. זה נכון או שזה כבר מיתוס?

Nadav:

אני לא יודע, אני חושב שאם הייתי סטודיו כזה או אחר לעיצוב עדיין הייתי מצליח למצוא את הסטודנט שאני מעוניין להעסיק. אני חושב שהימים שבהם התערוכה היתה כלי למעסיקים פוטנציאלים למצוא מעצבים הם מאחורינו. היום כמעט לכל בוגר יש אתר פורטפוליו, בוגרים מפרסמים עבודות שלהם כבר תוך כדי הלימודים בבלוגים של עיצוב וכו'. לתערוכה התלווה אתר בוגרים וקטלוג עם פרטי הקשר של כל אחד מהסטודנטים. מעסיקים פוטנציאלים יכולים לפנות לכל בוגר ללא תיווך של התערוכה.

התערוכה היא תערוכת עיצוב לכל דבר, עם קונספט שמחזק את העשייה השכבתית. אני ממש מאמין שאצל מעסיקים פוטנציאלים נוצר רושם חזק מאוד מהסטודנטים בשכבה הזו – והדרך למצוא כל אחד ואחת מהן היא פשוטה מאוד

Yoav:

אני חושב שפרויקט טוב הוא פרויקט טוב גם אם הוא מוצג בין פרויקטים אחרים שלא בהכרח אותו סטודנט יצר. דווקא החופש להציג עבודה של סטודנט אחד ליד עבודה של סטודנט אפשרה לכולנו לצאת הכי טוב שאפשר, מה שלא בהכרח היה קורה אם כל סטודנט היה מקבל קיר עם כמה עבודות מייצגות מהתואר שאין שום סיבה שהן יוצגו אחת ליד השנייה מלבד הסיבה שאותו סטודנט עיצב אותן. אין סיבה שתערוכות  הבוגרים יהיו ירידי תעסוקה, עם ערימות של כרטיסי ביקור ליד כל פרויקט. יש משהו יפה בעיני בלשנות את החוקים ולבטל את המוסכמות. כמו שכתבת, בתור סטודנטים זו החובה שלנו

_MG_0410

Yuval Saar:

לגמרי. אז שנייה לפני שאנחנו מסיימים, מה המסקנות שאתם לוקחים מפה לשנה הבאה? נדב, אתה ממשיך ללמד במחלקה ואני ממשיך בינתיים לכתוב, לעומת יואב שיכול להשאיר את זה מאחוריו…

Yoav:

נראה לי שנדב לוקח חופש. הרגנו אותו

Nadav:

אני חושב שאנחנו יכולים ללמוד הרבה מהתערוכה הזו. ראשית, השותפות של סטודנטים בהגיית הקונספט של התערוכה במסגרת קורס היא מצויינת ומאתגרת את פורמט התערוכה. שנית, ברור שישנה דרישה של הקהל לצפות בפרוייקטי סיום במלואם, ההזדמנות הזו ניתנה במסגרת שבוע ההגשות הפתוחות במחלקה אך ייתכן שנצטרך לשכלל את הפורמט הזה ולהגיע איתו למצב שהפרוייקטים ייוצגו לאורך זמן ארוך יותר.

ושנה הבאה, תערוכה חדשה. יהיה טוב. אני באמת מאמין שלכל שכבה יש אופי שונה וחושב שהתערוכה של שנה הבאה תצטרך ללכוד את האופי של השכבה שתסיים. אני רק רוצה לציין את צוות התערוכה המצויין: זהר קורן, אור סמרלי, הילה שמיר, גילת דיין, שירלי חי ויואב גתי.

Yoav:

ואת כל הסטודנטים של המחלקה שעזרו להרים את התערוכה הזאת. זה ממש לא היה קל.

Nadav:

ואת כל מי שנתן מהזמן והכשרון שלו בשבוע ההקמה היה פשוט כיף לעבוד איתכם

Yuval Saar:

יואב, אם אנחנו כבר פה, מה אתה הולך לעשות עכשיו שנגמרו הלימודים?

Yoav:

לעבוד בטירוף ולהתגעגע ללימודים

Yuval Saar:

משהו חשוב שלא אמרנו לפני שמסיימים? שאלה שאתם רוצים לשאול אותי? מחשבות פילוסופיות וקיומיות על החיים שאתם רוצים לשתף את הקוראים?

Yoav:

תאכלס מגיע לנו לשאול אותך שתי שאלות כי אנחנו שניים

Yuval Saar:

קדימה

Nadav:

מה תעשה עכשיו בלי כל תערוכות הסיום?

Yuval Saar:

עכשיו אוגוסט 2013 או עכשיו התערוכות של שנה הבאה?

Nadav:

עכשיו 2013

Yuval Saar:

תשובה קלה: בעוד כמה ימים אני טס לחופשה קצרה לחו"ל. אני לא יכול להגיד לאן כי זו הפתעה ליומולדת של הבן הזוג. בין לבין אני קצת נח, עובד על התערוכה אומת האיור, מכין שיעורים לשנה הבאה, ממשיך לכתוב לכל המקומות שאני כותב בהם, עובד על תערוכה נוספת ועוד. והכי מרגש – כל מה שקשור לעיצוב החדש של הבלוג

Nadav:

איזה כיף לך, מחכים לראות את הבלוג המחודש!

Yuval Saar:

חן חן. יואב, המיקרופון אצלך

Yoav:

מה הקטע עם הצ'אט?

Yuval Saar:

מה זאת אומרת? לא מבין את השאלה. למה צ'אט ולא מדברים?

Nadav:

שאלת יואב קלאסית

Yoav:

כן נראה לי יותר כיף לדבר… לא?

Yuval Saar:

אז ככה: קודם כל אני אוהב לשנות פורמטים….

Yoav:

גם אנחנו

Yuval Saar:

וברצינות – יש לזה אחלה זרימה והתנסחות שעובדת אחרת מאשר בדיבור. יש עוד תשובה אבל אותה אני לא יכול לפרסם… נראה לי שזה בדיוק השלב להגיד לילה טוב ושתמשיכו לעשות דברים יפים

Nadav:

לילה טוב. ותודה רבה.

Yoav:

יאללה איזה כיף – שיהיה שבוע מדהים וחו"ל מדהים

Yuval Saar:

אלו בדיוק התוכניות…

*כוכבית מייצגת שדות חובה

3 תגובות על הכתבה

  1. דני

    חבל שלא קראתם לתערוכה "קו 37", כי בגדול זה היה פיגוע. עבודות התפוצצו ועפו לכל מיני חדרים בקומה 7, ואם זה לא מספיק אז מישהו חסר לב כתב כותרות משונות מעל כל חדר וניסה לשכנע שיש היגיון בסידור!
    אפשר לסכם את החוויה בשתי מילים: צפיפות ותימהון (בעיקר בשל העובדה שברשות המחלקה יש עוד קומה שיכלה למנוע את הצפיפות ואת זה שחלק מהעבודות ניתלו בגובה הרצפה או התקרה). אגב, גם הסמל של שנקר ששימש כמיכל גלויות עם תמונות של הפרוייקטים, מוקם על הרצפה ואילץ את המבקרים לרדת על 4 כדי לעלעל בגלויות. האם מבקרים מזדחלים על הרצפה היה חלק מקונספט הפיגוע?
    גם אם לא להסתכל על זה כתערוכת בוגרים, זאת עדיין הייתה תערוכה גרועה, שהשאירה בעיקר תחושת WTF. יש המון רעיונות חדשניים שרק מעטים מהם עובדים באמת. מקוה שלא יחזרו על הטעות הזו בשנים הבאות.

  2. שמרית

    מעניין אותי לדעת אם נדב ויואב רואים קשר בין עיצוב התערוכה ואתרים כמו תאמבלר. האם עיצוב התערוכה הושפע מהתפיסה שאנשים צורכים היום דברים אחרת, ובעיקר צורכים דימויים אחרת? התחלתם לדבר על זה אבל מעניינת אותי ההחלטה להפריד את העבודה מהקונטקסט (שאפשר לקרוא עליו באינטרנט באתר נפרד). התערוכה לא חייבת להיות יריד תעסוקה, אבל תפקידה של האקדמיה הוא לא בין השאר לדון בקונטקסט? אומנם נוצר קונטקסט חזותי ואולי גם רעיוני על ידי חלוקה ובשילוב של העבודות, אבל מה עם הנושאים שעולים מן העבודות עצמן? אני לא חושבת שתערוכות בוגרים רגילות הן אידאליות ושהניסיון לנער דברים הוא חשוב, אבל זה כן מעלה שאלות.

  3. הדפסת כרטיסי ביקור באינטרנט

    אני דווקא מאוד אוהב להסתובב בתערוכות בוגרים. יש משהו מקסים באמנות החתרנית של יוצאי הפקולטות לאמנות, רגע לפני שהם נכנסים לתם ומתמסחרים.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden