כל מה שחשוב ויפה

זה כמו ללמד שירה בלי לדעת כללים בסיסיים של כתיבה, או ללמד מוזיקה מבלי לדעת כלים בסיסיים של פיתוח וקומפוזיציה

ביום חמישי תפתח בזהזהזה תערוכה חדשה שתציג מגוון ספרי סקיצות של אדריכלים ישראלים. במסגרת התערוכה יוזמנו המבקרים בגלריה לבחון ולעיין בעשרות ספרי הסקיצות בצורה ישירה ובלתי אמצעית: הם יהיו נגישים לכל, והמבקרים יוזמנו לאסוף אותם לידיהם, לקרוא, לדפדף ולהתעמק בעולם המשלב את המקצועי האישי. כחובב סקיצות ושרבוטים מושבע, חשבתי שיהיה מעניין לשמוע מה יש לשני האוצרים הצעירים – אליהו נאווי ושגיא שוורץ – להגיד על הרלבנטיות של סקיצות ומחברות בעידן הדיגיטלי. הנה מה שהיה להם להגיד.

אלכס קרנץ. בראש הפוסט: אני בליצקי הררי

אלכס קרנץ. בראש הפוסט: אני בליצקי הררי

yuvalsaar:

הי שגיא. זה רק אתה פה או גם אליהו?

Sagie:

שנינו

yuvalsaar:

מגניב. מה שלומכם?

Sagie:

סבבה. מתחממים לקראת הפתיחה

yuvalsaar:

מה עוד נשאר להכין?

Sagie:

בעיקרון הכל מוכן, פינישים של אוצרות והצבה

yuvalsaar:

יפה! בואו תספרו קצת על עצמכם, בני כמה אתם, איפה למדתם, מתי סיימתם, מה אתם עושים כיום ומאז

Sagie:

שנינו בוגרי אותו המחזור בבצלאל, ארכיטקטורה, סיימנו לפני שנתיים. אליהו, בן 31, עובד במשרד של רן בלנדר, ואני, בן 30, אצל רוזנפלד ארנס

yuvalsaar:

מה עושים? כלומר, איזה סוג של פרויקטים?

Sagie:

אליהו עובד על תעסוקה, מסחר ומגורים, ואני עובד על מגורים בעצמי, ויש תכנון אורבני מעניין

yuvalsaar:

ומה פתאום תערוכה? לא שזה רע כמובן…

Sagie:

זה מלבד האקסטרה קוריקיולר אקטיביטיז (: זה התחיל כרעיון בערב רישום מודל שערכנו אצלי בבית. שאלנו את עצמנו לגבי ערך הכלים הידניים וקפצה האסוציאציה של סקצ'בוק

yuvalsaar:

ומה הייתה המסקנה?

Sagie:

חשבנו שיהיה מעניין לחקור את הנושא, את שיטות וכלי עבודה של אדריכלים דרך המדיום של סקצ'בוק, ואולי להעלות שאלות לגבי הרלוונטיות של הדבר הזה כיום בעידן של שקיפות ודיגיטציה

yuvalsaar:

מכאן ועד תערוכה עדין יש מרחק

Sagie:

נכון

דים שלייפמן

דים שלייפמן

yuvalsaar:

אז מה קרה מאותה תהייה ועד התערוכה?

Sagie:

במקביל התפרסמה תחרות לעיצוב תערוכת אדריכלות בגלריה. אליהו פנה אלי ושאל אני בעניין של להשתעשע. אמרנו שאולי נשתעשע דרך הנרטיב של הסקצ'בוקס והצגנו את הרעיון ישירות בפני נדב מזהזהזה

yuvalsaar:

מתי זה היה ומה קרה מאז?

Sagie:

זה היה לפני כמעט שנתיים. מאז הספקנו לאסוף עשרות ספרים, לדבר עם מאות אדריכלים ואדריכליות ולחפש תמיכה תחת כל עץ רענן

yuvalsaar:

הוצאתם קול קורא? או שפשוט פניתם למי שאתם מכירים ומשם זה התגלגל?

Sagie:

הוצאנו קול קורא ובמקביל פנינו אישית למי שאנחנו מכירים, וכל מי שאנחנו מכירים את פועלו בארץ

yuvalsaar:

ומה היו התגובות? כי ספרי סקיצות זה הרי דבר אישי

Sagie:

היו תגובות לכאן ולכאן ובסך הכל הופתענו לטובה מהפידבקים החיובים של כולם. היו אדריכלים שלא ששו לחשוף את המחברות האישיות שלהם, והיו אחרים שלא משתמשים במחברות בכלל, אך לרוב, האדריכלים שכן משתמשים הסכימו בצורה כזו או אחרת

yuvalsaar:

היה איזשהו הבדל בין הצעירים למבוגרים?

Sagie:

לא היה פשוט כל כך למצוא צעירים מאחר ורובם לא משתמשים במחברות, כאשר אצל האדריכלים הותיקים ההיענות לחשוף היתה יחסית גבוהה

yuvalsaar:

מעניין… כמה ספרי סקיצות סך הכל יוצגו בתערוכה?

Sagie:

כ-60

עומר בר

עומר בר

yuvalsaar:

אז הנה השאלה החשובה באמת: מה למדתם במהלך השנתיים האלו מ-60 ספרי הסקיצות?

Sagie:

למדנו להכיר שיטות עבודה, רישום ותיעוד מעניינות ומגוונות ואיששנו את טענתינו הראשונית, לפני איסוף המחברות, על מקומה וחשיבותה של הסקיצה והמחברת במהלך המחשבה האדריכלי. ניתן לראות קשר ישיר בין מחברת פורה לאדריכלות מעניינת, בעינינו

yuvalsaar:

אתם יכולים לתת דוגמה?

Sagie:

אנחנו יכולים לתת הרבה, אבל עדיף פשוט לראות את זה. אנחנו גם לא בעמדת ביקורת, לכן אין חשיבות לדוגמאות שלנו כשם שכל אחד חופשי לשפוט בעצמו את המוצגים, ולקבל מהם רשמים שונים

yuvalsaar:

ובכל זאת, לא כל מי שקורא את הראיון יגיע לתערוכה…

Sagie:

אם אתה מתעקש (: ניתן כדוגמה מחברות רשמים ממסעות של עמי שנער. מהן ראינו שמעניינים אותו סדרים קיימים, פרטים וטקסטורות, דרך מחקר של רישום על גבול הקלאסי.

עמי שנער

עמי שנער

yuvalsaar:

ואיך זה בא לידי ביטוי באדריכלות שלו?

Sagie:

אתה רואה שהוא לא שכח את המאסטרים הותיקים, שלתכנון יש היררכיה מהבלתי מדיד עד המדיד ברמת קנה המידה האנושי. ומבין מכך את המחויבות שלו (שאינה טריוויאלית בכלל בישראל) לירידה לפרטים והקפדה.

yuvalsaar:

אז בעצם מה שאתם אומרים זה שגם בעידן הדיגיטלי יש חשיבות לרישום הידני?

Sagie:

חד וחלק. זה האמצעי הראשוני שלנו כאדריכלים להבין מרחב ורעיונות מופשטים ופלסטיים

yuvalsaar:

אני אמנם לא אדריכל אלא מעצב, שזה קרוב, ואני הכי מזדהה ומסכים, למרות שהיה אפשר לצפות שהעידן הדיגיטלי ישנה משהו. אתם לא חושבים?

Sagie:

ודאי שכן, העידן הדיגיטלי משנה המון בכמה רמות וגם אנחנו מושפעים ממנו. התערוכה באה לשאול את שאלת ארגז הכלים האדריכלי\עיצובי וההשתנות שלו. מעין הסתכלות עצמית

yuvalsaar:

ואתם אומרים שהבסיס של הארגז לא השתנה

Sagie:

אנו מפחדים מהכחדה של כלים חשובים. אפשר לראות מבוכה באקדמיות השונות ברחבי העולם ובישראל

yuvalsaar:

במה באה לידי ביטוי המבוכה?

Sagie:

ביכולות של סטודנטים ואדריכלים צעירים לפתח רעיונות ולתקשר אותם עם אחרים. כשאתה מסתכל על סטודנט שלא יכול לתקשר ומסתכל על מורים ששואלים את עצמם שוב ושוב על הוראה של אדריכלות, ואיך מלמדים את זה היום, ומה הם הכלים הבסיסיים שבהם משתמשים. זה כמו ללמד שירה בלי לדעת כללים בסיסיים של כתיבה, או ללמד מוזיקה מבלי לדעת כלים בסיסיים של פיתוח וקומפוזיציה

yuvalsaar:

מעניין איך השיחה הזו תתנהל בעוד 5 או 10 שנים… תגידו, מה יקרה בתערוכה? איך ספרי הסקיצות מוצגים?

Sagie:

ממש כפי שהם, על גבי פודסטים מבטון טרומי.

yuvalsaar:

ויהיו רק ספרי סקיצות?

Sagie:

כן

yuvalsaar:

אז איזה מין שיפוט אני יכול להפעיל על ספרי הסקיצות מעבר להתרשמות אסתטית? הרי לא כולם מכירים את האדריכלים המדוברים

Sagie:

נכון. הכוונה של התערוכה היא לייצר את החוויה של המבקר דרך אפשרויות שוות של בחירה, לשפוט ספר לפי הכריכה שלו במקרה זה, וזה יכול לפגוע בנקודה, או לא. כמובן שמעבר להתרשמות אסטתית, כל מחברת מכילה תוכן טקסטואלי או ויזואלי רב

yuvalsaar:

ואז אם היה משהו שתפס את העין שלי אתם מזמינים אותי לחפש יותר פרטים על האדריכל באפיקים המקובלים…

Sagie:

לגמרי. אתה יכול להתקל באדריכל ותיק באותה מידה שאתה יכול בסטודנט. יהיו כמובן אמצעי זיהוי לכל מחברת

yuvalsaar:

טוב, נצטרך לבוא לראות… משהו חשוב להגיד שלא אמרנו לפני שמסיימים?

Sagie:

אנו מאוד נשמח אם הקהל הרחב יבוא לתערוכה הזו ולא רק אדריכלים \מעצבים. זו הזדמנות לצפות בתוכן מהסוג הזה ולהחזיק ולהרגיש ולהריח ולראות. ותודה רבה (:

yuvalsaar:

בחזרה ובהצלחה!

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. אמיר

    כמו תמיד מרחב מדיר לחלוטין. אותה חבורת גברים לבנים שבעי רצון מעצמם המתגוללים בקיאם. לו רק יכולתם לתת מקום לאחר אז אולי במדינה היקרה הזו הייתה נראית כעורה פחות

    די לכיבוש. די לאחוסלים!

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden