Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
צריך צל וצריך שמעצבים יתעסקו איתו
בחודש שעבר סטודנטים בתוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל קיימו סדנה בירוחם, כדי להתמודד עם שתי בעיות מרכזיות שהועלו על ידי מיכאל ביטון, ראש מועצת ירוחם: אור ותאורה – מציאת פתרונות תאורה חכמים לעיר ללא יצירה של ״זיהום אור״, שיאפשרו שימוש במרחב הציבורי אחרי רדת החשיכה ויצירה של סביבה מזמינה בשעות הלילה; צל והצללה – מציאת פתרונות חכמים באזורים השונים של מרכז העיר שיאפשרו שימוש יעיל של התושבים באזורים השונים בכל שעות האור והחום של היממה.
הסדנה התקיימה בשיתוף פעולה עם פרוייקט ההצללה של מוזאון העיצוב בחולון, תוצריה יתפרסמו באתר הפרוייקט, והמוצלחים שבהם יוצגו בתערוכה שתתקיים בקיץ 2015. לפני הסדנה פרסמתי פוסט עם ראש התוכנית, מיכל איתן, וחשבתי שיהיה מעניין לשוחח גם עם מי שמוביל את הפרוייקט, המעצב טל ארז, מרצה בתוכנית ומנהל הפרוייקט במוזאון. ביקשתי ממנו לספר על הדרך שבה הוא קשור לפרויקט ההצללה, על התגובות של הסטודנטים בזמן הסדנה ועל הפתרונות שעלו במהלכה.
מודלי עבודה ראשוניים
Tal:
שלום
Yuval:
אהלן. מה נשמע?
Tal:
מצוין. מה קורה?
Yuval:
לא רע בכלל גם כן. נהנה מהשקט שאחרי שבוע האיור
Tal:
כנ״ל (שבוע איור=ירוחם)
Yuval:
ירוחם! תגיד, האמת, כמה פעמים היית בירוחם לפני שהתחיל פרויקט ההצללה?
Tal:
…אפס. איך שהוא לא יצא
Yuval:
ואיך אתה מרגיש עכשיו? כבר בן בית?
Tal:
חייב להגיד שקיבלו אותנו מאד יפה, ושזאת עיר שדי קל למפות אותה – יש לה רחוב ראשי אחד, קצת כמו עיירה אמריקאית. אז בן בית אולי לא… אבל אני אשקר אם לא אודה שהתחברתי למקום
Yuval:
אז לפני שנספר על הסדנה של התואר השני, בוא תספר איך הכל התחיל מבחינתך
Tal:
אוקי. לפני קצת פחות משנתיים אני ודן הנדל הגענו למוזיאון העיצוב חולון כדי להתחיל פרוייקט מחקר על צל והצללה
Yuval:
תסלח לי על השאלה אבל מה לך ולזה? מה בעבר העיצובי שלך הכין אותך להתמודד עם השאלות האלו?
Tal:
תשמע, אני (ודן) חוקרי עיצוב/אדריכלות. יכול להיות שהמחקרים האישיים שלנו מובילים למקומות אחרים, אבל בשורה התחתונה, מחקר עיצוב לדעתי אמור להבין את הקונטקסט שבו עיצוב חי והוא תמיד חברתי, פוליטי, היסטורי, רגולטורי, תכנוני וכו׳. כלומר, בשורה התחתונה השאלות הן אותן שאלות, והידע המקצועי של לחקור את השאלות האלה יכול להיות מנוצל על כל מיני נושאים
Yuval:
זה היה אם כך לפני שנתיים. מה קרה מאז?
Tal:
אחרי שהבנו שזה חשוב ושזה עיצוב ניסינו להבין איך הופכים את זה לפרוייקט, והתחלנו בלרכז צוות מומחים בינלאומי שיהיה צוות מייעץ. יחד איתם החלטנו על אסטרטגיה די מרובדת. הרעיון הבסיסי בשורה התחתונה היה להעלות את הנושא לדיון ציבורי רחב, להפוך את זה לאישיו כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות ולהכניס את זה לסדר היום. החלטנו שיש לטפטף את הנושא החוצה בערוצים שונים ומגוונים כדי להגיע לכמה שיותר קבוצות שיכולות בתורן לשמש סוכני שינוי לנושא. ואז הקמנו פלטפורמה פתוחה שעוסקת בנושא ההצללה.
ארגנו תחרות מוזמנים בינלאומית בשיתוף עם עיריית חולון כדי להציע פתרונות, גלית גאון – האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב חולון – נסעה לברצלונה עם הנושא לשבוע העיצוב שם, ועוד ועוד. ואחד מהערוצים החשובים האלה הוא הסדנה בירוחם, שאנחנו מקווים שהמודל שלה יוכל לחזור על עצמו שוב ושוב
Yuval:
שניה לפני שנספר איך היה, רק תגיד איך נכנס התואר השני לכל הסיפור
Tal:
תראה, מיכל סיפרה את זה יותר טוב ממני. אני יכול להגיד שמבחינת החשיבות לפרוייקט לאקדמיה יש כח גדול וחשוב פה, גם כתואר שמביא הרבה מאד סוגי מומחיות לשולחן, גם כערך חינוכי למעצבים ולשירותים הקונקרטיים שהם יכולים לספק, וגם כגוף שיכול להרים כזה פרוייקט חשוב ולהוביל אותה עם אג׳נדה סדורה.
שילוב האינטרסים פה, בין עירייה שהגדירה את ההצללה כנושא בעל חשיבות, לבין המוזיאון וקרן ברכה שרוצים לקדם ולהרחיב את הדיון על הנושא, והתכנית בבצלאל שמכוונת לפרוייקטים בשיתופי פעולה ובעלי יישומים קונקרטיים ומביאה הרבה סוגים של ידע לשולחן, עבד פה מצוין
הצעה למרכז המסחרי: אלמנטי הצללה המתלבשים על הדקלים ו״סלונים״ ציבוריים מתחתיהם
Yuval:
ועכשיו לענייננו: איך היה?…
Tal:
היה… מצוין
Yuval:
ובהרחבה…
Tal:
קודם כל, חשוב לומר שבאמת עבד מדהים והיה אפקטיבי וכיף. הכל היה מאד אינטנסיבי, הסטודנטים עבדו בקבוצות מעורבות מהמסלולים השונים, דבר שחששתי ממנו בהתחלה – אלה גם היו קבוצות גדולות של 10 סטודנטים אבל הסינרגיה היתה מצוינת בין האיכויות של המסלולים השונים. חילקנו את ששת הקבוצות לשישה אתרים בעיר שנבחרו יחד עם העירייה וחילקנו את העבודה לשלושה חלקים לפי שלושת הימים.
ביום הראשון הסטודנטים מיפו את האתרים, דיברו עם תושבים מקומיים, צילמו, שרטטו, ביררו את הפוטנציאלים וההיסטוריה וכו׳. מבנה הסדנה כלל יועצים מקצועיים לכל יום בסדנה לפי הגדרת המשימה באותו יום, ואלו הסתובבו בין הסטודנטים והציעו את נסיונם. ביום הראשון לדוגמה באה גילי גאון, יוצרת דוקומנטרית ומנהלת הדוקו של רשת, שממש לקחה סטודנטים ביד ולימדה אותם להתחיל שיחה עם זרים. ג׳וזף דדון, אמן וצלם שגדל באופקים, נתן פרספקטיבה רחבה יותר והציע הסתכלות אחרת
Yuval:
וואלה. נחמד…
Tal:
כל זה כמובן אחרי שהוצג להם הנושא והמחקר שנעשה, ואחרי שאדריכל חיים אלפסי, שמנהל פרוייקטים של התחדשות עירונית בעיר, הציג להם רקע על ירוחם ועל האתרים וגם הסתובב איתם באתרים השונים. וכמובן גם אני, גלית ומיכל איתן
Yuval:
ואיך הסטודנטים הגיבו? אני מתאר לעצמי שלא כולם התלהבו מזה שמכריחים אותם לנסוע לארבעה ימים לירוחם…
Tal:
אני חושב שחלקם באו קצת סקפטיים, אבל כולם נכנסו לזה בכל הכח. זה קצת כמו טיול שנתי, אתה יודע, נוצר איזשהו גיבוש מאד חזק, ואתה גם כמו עובר אזור זמן, איפה שאין הרבה הסחות דעת. קודם כל היינו צריכים לנתק אותם מהעבודה כדי ללכת לפעילויות קלילות יותר, ונראה לי שכולנו קצת נשבינו בקסם של ירוחם. בסוף נראה לי שהיתה שביעות רצון ואנשים הרגישו שהם עושים משהו חשוב ובעל ערך
Yuval:
תספר קצת באמת על התוצאות של הסדנה. מה היו ההצעות של הסטודנטים? כי אחד הדברים שתהיתי בשיחה עם מיכל היה האם אפשר בפרק זמן קצר כל כך לצאת עם הצעות רלוונטיות שאפשר גם ליישם
Tal:
אני חושב שקודם כל ההערה הכי חשובה שצריך לתת כאן זה שהמועצה מבקשת להתקדם עם שניים מהפרוייקטים, שזה לא מעט, ואני מקווה שאכן ייצא מזה משהו. ההצעות של הסטודנטים היו מגוונות ואני חושב שמאד הבינו את הבריף ואת הקשר לאתר. קבוצה אחת, שפעלה בפארק ירוחם ליד האגם הגדול, זיהתה את כמות הדייגים הגדולה שבאה יום יום לאתר. היא דיברה איתם וראתה את ההרגלים שלהם, את הנטייה שלהם להתבודד בתוואי המפרצונים שסובב את הצד הצפוני של האגם ואת האופן בו הם מארגנים את הסביבה שלהם.
לבסוף הם הציעו (כפי שאפשר לראות בתמונה שבראש הפוסט) סדרה של מזחים קטנים המשתלבים בקני הסוף ויוצאים אל תוך האגם, כך שהם מאפשרים סביב נקייה שמתמודדת גם עם המפלס המשתנה של האגם ומעליה קונסטרוקציה קלה של סנדות שמאפשרת לדייגים להחליט בעצמם אם הם רוצים צל או לא, ונותנת להם תשתית לשפצר אותו בעצמם, החל מלקשור חולצה לקונסטרוקציה ועד פתרונות מורכבים יותר
הצעה לגן אשכול: תכנון מחדש של השטח, התנועה והוספת ״מכתשים״ מוצללים
Yuval:
מה ההצעה השנייה שממשיכים איתה?
Tal:
קבוצה נוספת פעלה בגינה ציבורית ליד המרכז המסחרי, גינה שחלקה עם דשא וחלקה כורכר, שפנסי הרחוב בה מנופצים ואין בה פחים. הם ניתחו היטב את האתר, את הסביבה ואת המשתמשים השונים, ולבסוף הציעו תכנון מקיף לחידוש הגינה, סגירת כביש שעובר שם ללא סיבה והפיכתו למעבר אופניים, הוספת שבילים להולכי רגל, שתילת דשא בכל הגינה וחידוש תאורה ופחי אשפה, וכמובן הצללה, ששאבה השראה משלושת המכתשים, ועיקרון אקולוגי שבא מיועץ ההצללה שלנו, ד״ר אדר׳ ערן קפטן.
הם חפרו מעין בורות בטון בגדלים שונים ומעליהם בנו הצללות מקורות עץ. בתוך הבורות אפשר לשבת, לשחק ולייצר אינטראקציות שונות, והחפירה עוזרת להורדת הטמפרטורה באזורי ההצללה. ממש יצרו סביבה חדש מלאה בסוגים שונים של התרחשות ואינטראקציה באופן יחסית מורכב, ולא רק בראייה מצומצמת על מוצר
Yuval:
איפה נכנס לכל העניין התאורה בלילה. אלו קבוצות אחרות?
Tal:
תראה, בקבוצה שדיברתי עליה עכשיו אני חושב שהיתה הבנה מאד בריאה שלפעמים לא צריך לעשות חגיגה שלמה, אלא רק להדגיש את חשיבות התחזוקה על תשתית שכבר קיימת באתר – הפנסים השבורים שם דרושים חידוש. אחת הקבוצות, שפעלה במרכז המסחרי, הציעה הפרדה ברורה בין סביבת יום ללילה: סדרת מדרגות המייצרות מעין אמפי תיאטרון שם, מולו יש מסך שעליו מקרינים סרטי קולנוע לפעמים. באמפי הם שמו דגש על תאורה רכה ועדינה המייצרת סביבה נעימה להתאסף בה בלילה.
לסביבת היום הם הציעו לדעתי את אחת ההברקות של הסדנה מבחינת טיפול בהצללה. גם במרכז של ירוחם, כמו בכל הארץ, שתלו המון דקלים שלא נותנים כמעט שום צל. פשוט עץ לא טוב לעניין. אז במקום להציע להסיר אותם, הם הציעו מעין מפרש הצללה שמתחבר לדקלים ומשתמש בהם בתור קונסטרוקציה, ו״מתקן״ אותם להצל. מעולה, לא? ממש מוצר שיכול לשרת הרבה מקומות בארץ. מתחת הם הציעו מעין איזורי ישיבה, כמו סלונים עירוניים כאלה, מספר מודולים של איזורי ישיבה אינטימיים יותר
Yuval:
נשמע כמו משהו שיכול להצליח
Tal:
גם לדעתי
Yuval:
אז מה עכשיו? מה הלאה?
Tal:
אני רק אספר בקצרה על הקבוצה שעשתה מחקר מרתק על הניתוק בין העיר לפארק והציעה הצללה כאיזשהו חוט מקשר בין השניים, על הקבוצה שהציעה פתרון הצללה קל ומשחקי בהשראת עפיפונים שעובד עם יריעות בד צבעוניות בבית הספר היסודי בעיר, ועל הקבוצה שהציעה אזורי ישיבה מוצלים וגינת תבלין קהילתית באחת השכונות הוותיקות שבהן הקהילה שהולכת לבתי הכנסת חוזרת מיד הביתה ולא מתעכבת להיפגש בחוץ כי אין שם סביבה שתומכת בזה.
לגבי מה הלאה, הפרוייקטים הוצגו בברצלונה על ידי גלית גאון במסגרת שבוע העיצוב. הם קיימים באתר שלנו ואנחנו ננסה לקדם אותם בכל הערוצים ההולכים ומתפתחים של הדיון שלנו בנושא ההצללה. ואנחנו מקווים שמעבר לשניים שכבר תפסו, עיריות נוספות יזהו את הפוטנציאל בהצעות האחרות.
מעבר לזה הסדנה כמודל עבדה מצוין: האורך שלה, שיתופי הפעולה, היועצים המקצועיים מהדיסציפלינות השונות, אז אנחנו מקווים שיש לנו כאן עוד כלי להפיץ את הבשורה, ושנוכל לייצר את עוד סדנאות כאלה, בעוד מקומות, ולאט לאט לשכנע שצריך צל ושצריך שמעצבים יתעסקו איתו
ואולי גם נוכל להתחיל הציב בשטח – בחולון, בירוחם ובמקומות נוספים – פתרונות של ממש, שיהוו נקודות מוצא לאלו שיבואו אחריהם
Yuval:
ויפה שעה אחת קודם
