כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

זהר צפוני 03: Salto & Sigsgaard

קספר סלטו הוא נגר אמן ומעצב תעשייתי, תומאס סיגסגר הוא אדריכל, ומשנת 2003 הם שותפים בסטודיו Salto & Sigsgaard לעיצוב תעשייתי. כשהתבקשו השניים לעצב את כסא המועצה בעבור חדר המליאה של האו״ם, הדבר חייב אותם לעסוק בשאלה מהו עיצוב דני, ומה עשה את דנמרק מיוחדת בתקופה שבה החל בה תור הזהב של העיצוב.
זהר צפוני: הדס זהר מציגה את העיצוב הדני, במיוחד לפורטפוליו

P1080339

תומאס סיגסגר (מימין) וקספר סלטו

״התחלנו מעבודה בחלל משותף״, מספר סלטו על תחילת העבודה המשותפת שלהם. ״זה התחיל כחיבור אינטלקטואלי וזה עדיין כך. גם כעת אין לנו שום תוכנית עסקית…״.
״זה היה 100% עניין רגשי…״, מוסיף סיגסגר. ״ישבנו יחד ודיברנו על המון דברים, בעיקר על אדריכלות ועיצוב. כשיש שני אנשים קל יותר לחשוב על כל ההיבטים, כשאתה לבד זה יכול להיות קצת סכיזופרני… אנחנו מאתגרים זה את זה – בכל פעם מישהו משנינו משחק את פרקליטו של השטן. אנחנו משתדלים שלא להיות מעצב ואדריכל, משום שאם אנחנו נכנסים לתפקיד מסויים או לרעיון של מה שאנחנו רוצים, אנחנו לא יכולים לשמור על אוביקטיביות, וזה דבר שמאוד חשוב לנו״.

סלטו: תהליך העבודה על מוצר (שיכול לקחת מספר שנים) כולל עבודה עם יצרנים, ספקי משנה וגורמים נוספים, ובדרך-כלל לכל אחד מהם יש דעה. אמנם אנחנו רוצים לשמוע אותה, אך לעיתים דווקא ההקשבה הזאת עלולה להסיט אותנו מהמסלול

P1080330-copy

מה כולל תהליך העבודה שלכם?

סיגסגר: ״אנחנו מדברים הרבה על איך לעצב. אנחנו יודעים מה אנחנו עושים ולמה אנחנו עושים את זה, ואוהבים להסביר. הפרויקטים שאנחנו עובדים עליהם משתנים אבל אופן העבודה שלנו דומה בכולם.

״אנחנו עובדים בשלושה שלבים: בהתחלה אנחנו עורכים מחקר ואוספים את כל הדברים שעשויים להשפיע על העבודה, כדי שלא נמצא את עצמנו מתמודדים עם משהו שלא חשבנו עליו מלכתחילה רק לקראת הסוף. בשלב הזה אנחנו לא מקבלים החלטות, ורק בסוף מגיע שלב היצור. בין לבין מתקבלות המון החלטות שאנחנו מאוד נזהרים בהן. חשוב לנו להיות מסוגלים להסביר למה קיבלנו דווקא אותן, כי הרי יש הרבה דרכים לפתור כל בעיה. אם אתה יושב עם הלקוח אצל היצרן, והיצרן אומר ששינוי מסויים יוריד את עלות היצור באופן משמעותי, אתה צריך להצדיק את ההחלטה שלך.

״אנחנו תמיד מחפשים תשובה אובייקטיבית לשאלה מה נכון לסיטואציה. בניגוד לאמנות שיכולה להיות לגיטימית גם כשהיא חוקרת חומר ומייצרת משהו שלא עובד, אנחנו אף פעם לא נתחיל ממקום שרירותי של התלהבות מחומר מסויים, אחרת זה לא יעבור את המבחן הפרגמטי של העיצוב. השימוש בחומר צריך להיות מוצדק. נשאל מה צריך לעשות, נחקור ונגלה: מה נחוץ כאן? על מה נוח לשבת? על מה אפשר לשבת הרבה זמן? לא נתחיל מהשראה מסויימת. זה אמנם נשמע נוקשה ומתודי, אבל תמיד יש גם מקום לספונטניות.

״אנחנו משתדלים לעבוד מהתחלה עם קונספט יחודי, כשבמרכז ניצבת הבעיה שהגדרנו. כך קרה בעיצוב מנורת Nosy: היות ובמנורת שולחן מרבים לגעת, חשבנו שיהיה נחמד לבטל את הצורך במנוף, ולהשאיר רק את הליבה. בעקבות הקונספט הזה צצו הרבה אתגרים שהיה עלינו לפתור״.

s_s-1a s_s-1b

סלטו: ״לכל אורך תהליך העבודה על מוצר (שיכול לקחת מספר שנים) אנחנו חושבים על משתמש הקצה. התהליך כולל עבודה עם יצרנים, ספקי משנה וגורמים נוספים, ובדרך-כלל לכל אחד מהם יש דעה. אמנם אנחנו רוצים לשמוע אותה, אך לעיתים דווקא ההקשבה הזאת עלולה להסיט אותנו מהמסלול.

״אנחנו עובדים בשני ערוצים עיקריים: האחד הוא יוזמה שלנו. במקרה כזה אנחנו שואלים את עצמנו במה יש צורך, למה העולם זקוק. זה מה שקרה עם השרפרף לאירוח (guest chair). פיתחנו אותו כאן בסטודיו עד לרגע שבו הוא היה מוכן להשקה. הקפדנו להתחיל בפתרון הבעיה, ורק אז להראות אותו ליצרן שיחליט אם הוא מעוניין בו. חשבנו שזה הכיסא הבא שנדרש בעולם, ולא עוד כסא עם משענת ומסעדים״.

s_s-2a s_s-2e s_s-2f s_s-2i

סיגסגר: ״הרעיון נבע מהתבוננות במציאות שבה בני-אדם נדרשים לחיות בחללים קטנים יותר, בשל העלייה בצפיפות בערים. אמנם יש בשוק הרבה כסאות מתקפלים, אבל רובם לא מתמודדים עם אתגר האכסון כשאינם בשימוש. הכסא המתקפל הזה נועד להשתלב במערכת מדפים״.

סלטו: ״פעמים רבות צריך לשנות את מתווה החשיבה במהלך שלב קבלת ההחלטות, שעליו דיברנו קודם. בכיסא האורח, לדוגמה, השקענו הרבה משאבים ביצירת כיסא שלם. אחרי כמה שנים גילינו שזה מסובך טכנית, ושקשה לשלוף אותו מהמדף ולפתוח תוך שניות. זה החזיר אותנו לנקודת ההתחלה שהגדרנו: עיצוב מושב נוסף למשך זמן של ארוחה, ולא כסא שנועד לישיבה ממושכת. היינו צריכים לחתוך. זה טיפוסי לא לראות את הכל מלכתחילה, ולכן פשוט צריך להמשיך מנקודה לנקודה ולקבל החלטות. לפעמים טוב להגיע לפתרון מתוך ההחלטות השגויות שהתקבלו בדרך.

״ערוץ העבודה השני שלנו הוא עבודה מוזמנת, כמו במקרה של כסא המועצה שעוצב בעבור חדר המליאה של האו״ם. כאן מלכתחילה היינו מחוייבים להמון קריטריונים ולהקשר קיים. השאלה היתה כיצד להוסיף רהיט לסביבה שעוצבה ע״י המעצב הדני פין יו (Finn Juhl) לפני 50 שנה. זה מצב שבו אתה אזוק מלכתחילה. יש בזה מן החיוב כי אתה מתחיל לעבוד כשהרבה דברים ידועים לך, אבל אם היינו צריכים לעצב מאפס זה היה הרבה יותר מאתגר, כי היינו צריכים לגלות הרבה יותר דברים״.

סיגסגר: בניגוד לעיצוב, אדריכלות היא תמיד תלויית מקום, ועוד לפני שלב קבלת ההחלטות היינו צריכים להתייחס לשלושה נושאים מרכזיים: האו״ם, פין יו, ואולם המליאה, נוסף על שאלות שגרתיות כמו איך יושבים, מה המשמעות של לשבת שעות ארוכות, איך מתקיימות היום פגישות, קיימות וכו׳. יש להניח שאלמלא החלל המסויים הזה היינו מסיימים במקום אחר לחלוטין

s_s-3a s_s-3b

סיגסגר: ״במקרה הזה מדובר על קונספט אדריכלי משום שהרהיט עוצב בעבור מקום מסויים, ובניגוד לעיצוב, אדריכלות היא תמיד תלויית מקום. עוד לפני שלב קבלת ההחלטות היינו צריכים להתייחס לשלושה נושאים מרכזיים: האו״ם, פין יו, ואולם המליאה, נוסף על שאלות שגרתיות כמו איך יושבים, מה המשמעות של לשבת שעות ארוכות, איך מתקיימות היום פגישות, קיימות וכו׳. יש להניח שאלמלא החלל המסויים הזה היינו מסיימים במקום אחר לחלוטין״.

סלטו: ״רצינו ליצור המשכיות לחלל ספון העץ. האנשים שנכנסו לחדר אהבו אותו מאוד בגלל איכות העץ ורצינו לתמוך בהרגשה הזאת ולא לשבור אותה, למרות שיכולנו לעצב כיסא זכוכית״.

s_s-3g

s_s-3f

מה אתם יכולים לספר על העיצוב הדני?

סיגסגר: ״העיסוק שלנו בעיצוב של פין יו והכניסה אל ׳המקדש׳ שלו חייבה אותנו לעסוק בשאלה מהו עיצוב דני. שאלנו את עצמנו מה הוא היה עושה, איך הוא עיצב בשעתו, ומה עשה את דנמרק מיוחדת בתקופה שבה החל בה תור הזהב של העיצוב. אחד הדברים המרכזיים שאפשרו את השגשוג הזה הוא הדיאלוג הטוב שהתקיים בין היצרן לאדריכל או למעצב. כיום הקשר הזה רופף כי היצור מתבצע הרחק מכאן, וגם כי מערכת החינוך היא אקדמית יותר ועוסקת פחות בעבודת היד״.

סלטו: ״אני חושב שצעירים עדיין מתעניינים במלאכה אבל אין להם היכן ללמוד אותה, היות והמעבר מיצור אקסקלוסיבי ויקר לייצור רחב היקף בעלויות נמוכות, הובילו להוצאת היצור אל מחוץ לדנמרק. רף המחירים השתנה לחלוטין והוא הרבה יותר נמוך ממה שהוא צריך להיות. אנחנו נלחמים בזה מדי יום באמצעות האופן שבו אנחנו מדברים על איכות ועל מלאכת יד, אבל אם אתה באמת רוצה לעשות משהו בנידון יש לעשות את זה דרך פוליטיקה. כשאצרנו תערוכה בנושא מלאכת יד התכוונו לעזור לאמנים לבלוט. רצינו להבין מה ההבדל בין מלאכת-יד היום לפעם, ומהי בכלל מלאכת יד דנית״.

s_s-4c

s_S-4a

s_s-4b

סיגסגר: ״פעם נהגו לייצר דברים שיחזיקו מעמד לאורך זמן – לכן בחרו את החומרים בקפידה והשקיעו בשילוב בינהם. עד היום אותם כסאות נמכרים במכירות פומביות במחירים גבוהים. כשאתה קונה אותם, אתה לא קונה רק עיצוב אלא גם מחשבה מהעבר. אנחנו קיבלנו החלטה לעצב דברים שנשארים, ברי-קיימא. אם בכל מקרה היצור עצמו יוצר בלאגן, מן הראוי לייצר משהו שמחזיק מעמד״.

P1080354-copy P1080326-copy

תגובה אחת

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden