אוטה וליש - פני עם וארץ
פורטפוליו News: תערוכת יחיד מקיפה ראשונה במוזיאון תל אביב של אוטה וליש (1977-1906), תיפתח ביום חמישי ה-28/5. לצד עיצוב כרזות במגוון נושאים — ביניהם חלוציות, העפלה, שואה ותקומה, בניית הארץ וכרזות בהזמנת חברות מסחריות שונות — עסק וליש בעיצוב תערוכות רשמיות וחומרים ששירתו את המנגנון האידיאולוגי הציוני ושימשו להבניית הנרטיב הציוני, פעילות שתגיע לשיאה בעיצובם החזותי של טקס הכרזת המדינה ומגילת העצמאות. אוצרת: עמנואלה קלו.

אבטיח עברי, שנות ה־30 של המאה ה־20
וליש, שנולד בעיר זנוימו בגבול אוסטריה–מורביה (כיום צ’כיה), החל ללמוד תולדות האמנות באוניברסיטה בווינה, אך זנח את לימודיו לטובת הכשרה חקלאית לפני שעלה לארץ ב־1934 במסגרת העלייה החמישית ופתח סוכנות לפרסום בתל אביב. הוא החל לעבוד בפראג כבר בגיל צעיר והיה לגרפיקאי ופרסומאי מצליח. עם עלייתו לארץ ישראל ועוד לפני כן במקום הולדתו, נרתם וליש למנגנון האידיאולוגי והבניית המודלים החזותיים של הנרטיב הציוני ושל המוסדות שפעלו להנחלתו, כמו קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרסים הציוניים.
וליש עיצב מוצרים של התרבות הרשמית הציונית: סמלים, בולים, תערוכות והפקת ארועים. פעילות זו הגיעה לשיאה בעיצובם החזותי של טקס הכרזת המדינה, מגילת העצמאות ובולי ישראל הראשונים דואר עברי. לצד עיצוב בולים וכרזות במגוון נושאים – ביניהם חלוציות, העפלה, שואה ותקומה ובניית הארץ – הוא עיצב כרזות, מודעות לעיתונים ועלונים בהזמנת חברות מסחריות שונות, כגון תנובה ואסם ועוד רבים נוספים, עסק בארגון תערוכות רשמיות וממלכתיות.

קרן קימת לישראל (חלוץ מפשיל שרוול), 1939
וליש הטביע את חותמו על ההיסטוריה של מדינת ישראל. הוא הצליח להעניק מראה חזותי כמעט לכל מה שנקרה בדרכו. יצירותיו מעידות על יוצר בעל תודעה היסטורית, שהבין את גדולתו של הרגע והשתתף בעיצובם של מעמדים היסטוריים יוצאי דופן. מכלול יצירתו נפרש על פני כמה עשורים ויבשות ומשקף את השינויים בטעמים וברפרטוארים של התרבות הישראלית. הכישרון הבלתי רגיל, התשוקה העיצובית חסרת התקדים, הגמישות שלו כמעצב והנכונות שלו להתפתח עד הרגע האחרון לחייו היצירתיים, מביאה את סיפורו של מעצב בונה אומה.

רק קרפיון חי טרי בהחלט, תנובה, 1947










