כל מה שחשוב ויפה
כל הצילומים: אדריאן דודה

50 מ״ר, 2 חדרים, קומה 1, שוק הפשפשים

הפרויקט:

דירה בשוק הפשפשים ביפו, 50 מ״ר, 2 חדרים, קומה 1, חלק מקומפלקס דירות בבניין חדש בן ארבע שנים המשקיף אל שוק עמיעד.

המעצבת:

שני רינג, בת 35, בוגרת עיצוב פנים בלימודי המשך של הטכניון ובעלת תואר ראשון בספרות מאוניברסיטת תל אביב. עבדה כשכירה בסטודיו גד ולפני חמש שנים פתחה את סטודיו desiRing לעיצוב פנים.

הלקוח:

רווק בן 39, מורה לעברית בהכשרתו, עובד בחברת תכשיטים כמנהל תחום ניהול סיכונים.

amiad-001

דבר המעצבת:

התהליך החל באופן תמים לחלוטין, כמו עוד דירה לשיפוץ, אך במהרה החל לקבל תפניות מענייניות ובלתי שגרתיות בתוצאה מרצון הטוטאלי של הלקוח לקבל מראה רחוק ככל האפשר ממראה דירת הקבלן הסטנדרטית, תוך רצון למקסם את השטח ולמצוא פתרונות יצירתיים במיוחד שיאפשרו לו לחיות בדירה בזמן שמתארחים אצלו תיירים דרך האתר Airbnb.

כך המיטה טיפסה לגובה מעל לארון, חדר הרחצה שינה את צורתו וחופה כולו אריחי זיליז׳ מרוקאים, המטבח הצטרף לחגיגה המרוקאית וחדר האורחים התחפש לפנים של מטוס. מיקמתי מחיצת ברזל המפרידה בין הסלון לחדר השינה שאפשר לסגור אותה ועדיין לאפשר מעבר אל חדר הרחצה (טרם השיפוץ דלת חדר הרחצה מוקמה בתוך החדר).

amiad-029

התהליך ארך כמה חודשים טובים של תכנון, שדרוג התכנון, התלבטויות מצד הלקוח, מציאת בעלי המקצוע הנכונים ויציאה לדרך אל הבלאגן של השיפוץ. וכל זה תוך כדי הריון הולך וטופח… מצאתי את עצמי בדירה, מסמנת למתקין של רצפת הבטון מידה של מיקום העיטור, כשהתחלתי להרגיש לראשונה צירים… בסופו של דבר התהליך היה אינטואטיבי למדי, והוא תוצר של דו שיח קולני והזוי לעיתים בין הלקוח לביני, מלווה בהרבה תה ירוק ונשנושי בייגלה.

ביקשתי לצקת את עולם התוכן של הלקוח שלי אל עיצוב הדירה כך שהעיצוב ישקף אותו. הוא מרבה לטייל בעולם, בעיקר במזרח הרחוק, ומשם יצאו אלמנטים שונים בדירה.

amiad-018

הפרטים הקטנים:

1. הקיר הארוך שחוצה את הדירה נצבע בצבע כחול עמוק של ים שלפני הזריחה (כך לפחות אנחנו הגדרנו את הצבע ביננו לבין עצמנו), ועליו הצעתי לו למקם מפת עולם עשויה שעם בחיתוך CNC, שלאורך השנים תאפשר לו להוסיף עליה תמונות. בחרנו שעם עם טקסטורה פראית ולאחר החיתוך נעשתה צריבה עדינה של הגבולות בין המדינות ושם הבירה של כל מדינה בשפה המקומית.

2. הלקוח ביקש לטפל באופן מיוחד בשלושת הקירות התוחמים את המיטה, על מנת שתתקבל תחושה של עומק. גייסנו לצורך כך את המעצב חגי סויסה מסטודיו Yawaradi שיצר בעבורנו קולאז׳, שמביא את המראות של נופים עשויים הרים של תבלינים, חתולים עם עיני לייזר שותים מנהר רכובים על ידי שייח, נץ מעופף ועוד. הוא הצליח להתחבר להוויה של הדירה ולהעצים אותה.

3. הנמר המטפס על הקיר הוא אחד מהפסלונים הרבים שהביא הלקוח ממקומות שונים בעולם.

4. מנורת בת הים בשירותי אורחים נקנתה באלי אקספרס ונתלתה אחר כבוד, כמו גם תאורת הצינורות שמשמשת כמעיין פסל על גבי קיר הסלון.

5. שטיחון מובלט מרצפת הבטון המוחלקת בכניסה לבית מקבל את פני הבאים, מהווה חלק בלתי נפרד ממנה. אותו מוטיב חוזר על עצמו גם בטפט החתולים של חדר השינה.

amiad-009

דבר הלקוח:

החלטתי לשפץ את הדירה שלי כמה פעמים. פעם אחת אפילו כבר סגרתי עם מעצבת שכבר הכינה תכניות, אבל בכל פעם זה נפל מכל מיני סיבות: כלכליות, קיבלתי רגליים קרות, לא הייתי סגור על מה אני רוצה. אבל בסוף קפצתי למים המאוד עמוקים ועשיתי את זה. והנה אני עכשיו, עדיין לא לגמרי מאמין שהלכתי עם זה עד הסוף, אבל מתקשה להתווכח עם התמונות שהמעצבת שלי מעלה לעמוד הפייסבוק שלה. זו אשכרה הדירה המעוצבת שלי, והיא לא נראית בכלל כמו מה שהייתה קודם או כמו איך שחשבתי שהיא תיראה.

הרצון לשפץ היה קיים אצלי בערך מהיום הראשון שנכנסתי לגור בדירה שלי, וזאת למרות שזו הייתה דירה חדשה מקבלן. כפי שנהוג במקומותינו, הסטנדרט הוא נמוך, וגם בפרויקט כביכול מיוחד בלב שוק הפשפשים ביפו, המפרט המוצע לרוכשי הדירות היה בחירה בין מכוער למכוער מאוד: המטבח היה בסטנדרט של דירה מחולקת בפלורנטין, צבע הריצוף היה בחירה בין אפרסק דהוי לבז׳ נועז ואריחי האנטי-סליפ של חדר המקלחת והמרפסות היו בעיקר פרו-לכלוך (אי אפשר לנקות את זה!).

amiad-015

את ההחלטה הסופית קיבלתי באביב 2014, ואחרי חיפוש של מעצב או מעצבת שאצליח להתחבר אליהם, התמזל מזלי ושודכה לי שני, שהצליחה להבין את הראש המאוד ספיציפי שלי. רציתי משהו מיוחד ומעניין, אבל שחייב לבטא את הדרך שבה אני רואה דברים וכמו כן את הצרכים הספציפיים שלי. בין היתר, רציתי בצד היצירתי שיהיה בדירה משהו תעשייתי, התעקשתי על רצפת דמויית בטון, רציתי תאורה עם אלמנטים מפעליים, רציתי חדר אמבטיה ים תיכוני עם אריחים מבריקים (ובשום אופן לא אריחי בטון של רטרו משוחזר), ורציתי שהדירה תשקף את מסעותיי בעולם ואת הפסלים והשטויות שאספתי שם, בעיקר בדרום מזרח אסיה.

רציתי גם לנצל את החלל הקטן יחסית באופן מיטבי, ולהפריד בצורה ראויה בין החלל של חדר השינה שלי לזה של הסלון, ועם זאת לשמור על הרצף שלהם. רציתי שלאורחים הרבים שמתאכסנים אצלי בחדרון הממ"ד, שאני משכיר בעיקר לתיירים, תהיה גישה לחדר המקלחת מחוץ לחלל חדר השינה שלי, משהו שקודם לא היה. רציתי גם סוף סוף להיות מסוגל להכניס מייבש כביסה לדירה. כל הדברים הללו עלו בשיחות ובתכנון מול שני, והיוו את הבסיס לרעיונות שהיא העלתה.

amiad-013

הרעיונות והסקיצות היום אמנם עבודתה הבלעדית של שני, אבל העבודה הייתה משותפת: הייתי מעורב בכל רעיון או שינוי שעלה, והייתי חייב לחוות את דעתי על כל שלב. בילינו שעות על גבי שעות ביחד בבחירות ובהסתובבויות ובקניות ובהתלבטויות, ולא היה כמעט שום דבר שבו אמרתי "תבחרי בשבילי", אף על פי שהרבה פעמים זה בהחלט לא היה קל. הזמן המשותף שלנו בבחירות ובקניות היה לא רק פיסי אלא גם וירטואלי. חלק מהקניות, כמו המנורות, התבצע באינטרנט וההתייעצות הייתה דרך אימיילים הלוך וחזור גם בשעות מוזרות ובסופי שבוע.

אין ספק שקל זה לא היה, והתהליך דרש תעצומות נפש לא קטנות, וכמובן גם השקעה כלכלית לא מבוטלת כלל (שמקרקעת אותי לשנים הקרובות). אבל התוצאה הסופית והשינויים הפיסיים בדירה, ובעקבותיהם השינויים בחיים, נותנים את ההרגשה שכל זה היה שווה.

amiad-006

החיים שאחרי:

תכל׳ס, כאילו שום דבר לא השתנה. אני עדיין צריך לקום בבוקר וללכת לעבודה, עדיין צריך לנקות אחרי החתול שלי כשהוא מפזר את האוכל שלו לכל עבר, עדיין צריך לקרצף את רצפת השירותים ולנקות אבק שמצטבר מחדש כל יום, ולהתמודד עם ערימות הכביסה שאין לי כוח לקפל בכל מקום אפשרי. אבל זה לא באמת בדיוק אותו דבר: בכל זאת יש לי חדר אמבטיה שנראה כמו במלון בוטיק עם ראש מקלחת שמוריד עליי גשם ואני מתקלח בסטייל.

ויש לי רצפת בטון מגניבה כמו שרציתי ומסך קולנוע ענק עם מערכת סראונד ומייבש כביסה, ככה שאני לא צריך לחכות יומיים לכביסה להתייבש, ואריחים שאשכרה אפשר לנקות ככה שהבית מרגיש נקי לפעמים, ומיטה באוויר שאני יכול להפריד מהסלון עם הדלת ברזל המהממת שאני יכול לסגור, ומנורה שעשויה מצינורות ברזל, ומפה ענקית משעם במרכז הבית שאפשר לקרוא עליה את שמות ערי הבירה של כל המדינות בעולם בשפת המקור.

ובעיקר: אני יכול לארח בסטייל ולקבל בלי סוף מחמאות מכל מי שנכנס לראות את הדירה ולהישאל ע״י אנשים אם אני אדריכל או מעצב, ולקבל תגובות שכוללות את המילים מיוחד, מהמם, מדהים, מקורי וייחודי…

amiad-028

המילה האחרונה:

לא כל יום נופלת ליד ההזדמנות לעצב חלל כל כך מיוחד. חרף היותו חלל יחסית קטן, אני מאמינה שהצלחתי לגלם בתוכו את מאוויו השונים של בעל הדירה, ולתרגם את רחשי ליבו – שחלקם הגיעו לחלוטין לא מלוטשים – לכדי צבעים, טקסטורות וחלוקת חלל לא שגרתית. נהניתי מהראש הפתוח והתעוזה שלו, זה היה מסע מרתק.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

5 תגובות על הכתבה

  1. שחר פיילר

    חייבת לדעת מאיפה האייל הצבעוני שבמטבח, ואיפה באלי אקספרס אפשר למצוא את מנורת הצינורות שעל הקיר. עזרו לי!
    חוץ מזה, כל הכבוד יצא מהמם.

    1. שני רינג

      הי שחר, תודה על התגובה! האייל הצבעוני היה ברשות הלקוח עוד טרם השיפוץ, אך ניתן למצוא אותו בכל מיני חנויות עיצוב ברחבי הארץ, ואת המנורה מצאנו מחיפוש תחת מילים בסגנון – תאורת צינורות תעשייתית. בהצלחה!

  2. רותם

    שני- העיצוב עשיר ואקלקטי, מלא במעוף ודמיון- יישר כוח! 🙂
    שחר- ב ebay, יש לחפש deer של חברת miho.

  3. ליאת זנד

    דירה נהדרת.
    המטבח מצוין ודלת ההפרדה כל כך חכמה ו"קלה" בבית

    מקסים

  4. שמרית

    עיצוב מדהים, שני מעולה!!

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden