כל מה שחשוב ויפה
ספת Polder בעיצוב הלה יונגריוס לוויטרה. צילומים באדיבות רשת הביטאט

הלה יונגריוס: אף אחד לא מדבר על כל הזבל שאתה צריך לעבור כדי למצוא את הכסא האחד הראוי

המירוץ האינסופי לחדש ולהציג בכל שנה קולקציה חדשה הוא אחד האתגרים הבלתי אפשריים שניצבים בפני חברות ריהוט ומותגי עיצוב. המקום שאפשר להבחין בכך במיוחד הוא הסלונה דה מובילה – יריד הרהיטים שמתקיים מידי שנה במילאנו, הנחשב לחשוב ביותר בעולם: שם מתבצעות ההזמנות של הקניינים שיקבעו מה יוצע למכירה בחנויות הרהיטים, שם נחרץ הגורל של מאות או אלפי פריטי הריהוט – מי יעבור ליצור המוני ומי ישכח במהרה.

אולם, מה עושים לאור העבודה שהמשבר הכלכלי שתקף את העולם ב-2008 והתחרות הקשה אינם מאפשרים השקעה בפיתוח מוצרים חדשים כמו בעבר? בביקור במילאנו ביריד שהתקיים בחודש שעבר היה אפשר להבחין איך מותגי עיצוב רבים, גם הגדולים שביניהם, נוקטים באסטרטגיות דומות: צבעוניות חדשה, הרכב חומרים חדש, שינוי בקנה המידה – והכל באריזה של ״חדש״.

המעצבת הלה יונגריוס, הנחשבת כיום לאחת המעצבות הידועות והחשובות בעולם ומשמשת כשגרירת הצבעים של חברת ויטרה, פרסמה בסוף השבוע שלפני פתיחת היריד את המניפסט ״מעבר לחדש״ (Beyond the New), שעסק בסוגיות דומות. יונגריוס מציעה לנטוש את האובססיה של עולם העיצוב במרדף אחר החדש, אחר הרווח בכל מחיר, להתמקד בתהליך, ולהתקשר עם העבר. ״זו קריאה לשינוי״, היא כתבה. ״העיצוב פורח, אבל אלו שעוסקים בו לא מרוויחים ממנו, ומה שמשותף לרוב ירידי העיצוב הוא תצוגה של חפצים חסרי ערך, הייפ מסחרי סביב חדשנות לכאורה, ורטוריקה ריקה מתוכן״.

בהמשך היא כתבה ש״זה אבסורד ויהיר להתחיל את תהליך העיצוב מהדף הלבן. מודעות תרבותית והיסטורית שזורה בדי-אן-איי של כל מוצר ראוי. אם לא, המעצב יוצר משהו חדש רק למען החדש – קליפה חלולה שדרושה רטוריקה כוזבת כדי לטעת בה משמעות״.

כסא East River

כסא East River

כשאני פוגש אותה ביומו השני של היריד של סלון הרהיטים של מילאנו, שהתקיים בחודש אפריל השנה, אני אומר לה שזה קצת אירוני לראיין אותה על המניפסט, כשבמרחק מספר צעדים ספורים היא מציגה מוצרים חדשים, ושגם על זה כאמור אפשר להתווכח, כי הרי צריך לשאול מה זה חדש? בתגובה היא מתקנת אותי ואומרת שהמניפסט הוא לא על החדש, אלא שהוא עוסק ב״מעבר לחדש״.

מה הציפיות שלך מהתגובות למניפסט? תעשיית העיצוב היא הרי תעשיה גדולה כל כך שהכסף שולט בה, ואת מעצבת אחת.

״אני מקווה שיווצר דיון, תתחיל שיחה, שיפתחו למעצבים צעירים את הראש, שיגרמו להם לחשוב מה הם מוסיפים לעולם והאם זה לא יותר מידי. במובן הזה אני מודעת לכך שעיצוב קשור לשוק ולעולם קפיטליסטי, למערך של שיווק, אני לא יכולה לשנות את זה, אבל צריך להבין מה המשמעות של זה, לדבר על הנושאים האלו. זו התחלה של דיון, אני מקווה, לשאות איפה אנחנו כמעצבים ממקמים את עצמנו ביחס למקצוע שלנו. הכתיבה על עיצוב היא תמיד חיובית, ׳אוי, ראיתי את הכסא החדש הזה׳, אבל אף אחד לא מדבר על כל הזבל שאתה צריך לעבור כדי למצוא את הכסא האחד הראוי״.

הכתיבה על עיצוב היא תמיד חיובית, ״אוי, ראיתי את הכסא החדש הזה״, אבל אף אחד לא מדבר על כל הזבל שאתה צריך לעבור כדי למצוא את הכסא האחד הראוי

הביתן של ויטרה בסלון דה מובילה

הביתן של ויטרה בסלון דה מובילה

יונגריוס נולדה ב-1963 בהולנד וכיום היא חיה ועובדת בברלין. בין השנים 1988-1993 היא למדה באקדמיה לעיצוב באינדהובן, ומיד לאחר מכן הצטרפה לקבוצת העיצוב ההולנדית המפורסמת droog. בשנת 2000 היא פתחה ברוטרדם את הסטודיו שלה. בשנים האחרונות היא מזוהה עם חברת ויטרה, שם היא אחראית על מעבדת הצבע של החברה במקביל לעיצוביה. את הפריטים שהיא מעצבת לוויטרה אפשר למצוא בישראל ברשת החנויות הביטאט.

הסגנון שלה תואר פעמים רבות כמיזוג של הפכים: תעשיה וקראפט, הי-טק ולואו-טק, מסורתי ועכשווי. התוצרים שלה תמיד טקטיליים, דורשים מישוש, מכילים עקבות לדרך שבהם הן נוצרו. ספת ״Polder״ שעיצבה לוויטרה הייתה המוצר התעשייתי הראשון שלה וסימן את תחילת שיתוף הפעולה שלה עם החברה (המונח ״פולדר״ משמעותו בהולנדית אדמה מלאכותית ששכנה בעבר על ים ויובשה). הספה מורכבת מכמה סוגים שונים של טקסטורות, ניואנסים של צבעים וכריות במגוון גדלים, והשנה השיקה החברה גירסה קטנה יותר של הספה בצבעוניות חדשה. בשנה שעברה היא הציגה את כסא East River, שעוצב במקור לארגון האומות המאוחדות בניו יורק, בשילוב ייחודי ולא פורמלי של חומרים כמו עץ, מתכת, עור ובד.

במסגרת עבודתה בוויטרה היא הכינה סקאלה צבעונית יחודית של 24 צבעים בעבור כסא האלומיניום הקלאסי של בני הזוג צ׳ארלס וריי אימס. לפני שנתיים היא התייחסה לפריטי הריהוט ההיסטורים של מעצבים כמו ג׳ורג׳ נלסון וצ׳ארלס וריי אימס, העניקה להם טוויסט מקורי מבלי להתכחש לשורשים שלהם, ואף שהיה מדובר בדרך כלל בעדכון בלבד – התוצאה הייתה רעננה ועכשווית.

IMG_7961

Daylight_Wheel_000175C7

סקאלות הצבעים של הלה יונגריוס לוויטרה

בהמשך למניפסט שכתבה, מבחינתה עדכון צבעוני הוא לא חדש אלא מעבר לחדש. ״כשאתה מדבר על מעבר לחדש אתה לא עוסק רק בצורה חדשה. יש לנו מספיק דברים חדשים, אתה חייב לבוא עם משהו יותר מ׳חדש׳: להפוך את החיים לקלים יותר, את המוצר לקל יותר, לבר קיימא יותר. זה בדיוק העניין. וזה לא שאני מאמינה שאי אפשר לחדש, זה המקצוע שלנו, אבל אתה חייב שיהיה לך יותר מזה. צריך שיהיו לפעולה שלף עוד שכבות.

״כשאני מסתכלת על מעצבים צעירים, אם אתה מסתכל על מה שקורה בכל שנה במילאנו, אתה רואה במשך שנים על גבי שנים מעצבים צעירים שמגיעים לפה עם האובייקט הבודד שלהם, עם הצורה האחת, והם משקיעים את האנרגיה שלהם בנישות שלאף אחד לא אכפת מהן. אם אתה עובד בתעשייה יש לך קול, אתה באמת יכול להשפיע על העולם הפיזי שלנו. במקום להתעסק באובקטים שאין להם שימוש, שמוצגים במגזין עיצוב ובזה זה נגמר, תשתמש באנרגיות שלך לשנות משהו מבפנים״.

אבל אין באמת תעשייה ברוב המדינות כיום.

״תסתכל מסביבך״, היא מצביעה על ההמולה מסביב במרכז הירידים. ״בכל דוכן יש חברה אחרת מהתעשייה. יש הרבה מה לעשות, אבל אף אחד לא בא, הם כולם יושבים בעיר וחושבים ששם החברות ישימו לב אליהם, אבל מה אתה חושב? אנשים באים? לא. קדימה, הם חייבים להיות הרבה יותר אקטיביים, למצוא את החברות שהם אוהבים, שהם יכולים לעבוד איתן, ולנסות ליצור איתן קשר. אני מקווה שהמניפסט יתן להם דחיפה קטנה ועדינה״.

למה בכלל פרסמת טקסט כזה?

״העברתי הרצאה ב-Design Indaba בדרום אפריקה בחודש פברואר עם לואיז שווונברג. אנחנו מדברות הרבה על המקצוע ב-20 השנה שאנחנו מכירות, ובדרך כלל אנחנו לא מדברות מול קהל, אלא רק בינינו. אחרי ההרצאה היו הרבה תגובות, ואז אמרנו שאם לא נעלה את הדברים על הכתב זה ייגמר כמו עוד משפט קלישאתי בסגנון ׳הזה וזה הוא השחור החדש׳. רצינו שיהיה לנו ביד משהו חזק ומהותי, ולבוא עם זה מודפס למילאנו״.

את אופטימית?

״ברור, אני עדין אוהבת את המקצוע שלי ואני מאמינה שאנחנו יכולים לתת ערך מוסף לעולם. אנחנו מומוקפים בעיצוב בכל שנייה מהחייים שלנו ולכן זה מקצוע חשוב. אז כן, אני אופטימית. אם לא הייתי אופטימית הייתי מפסיקה״.

את רואה שינוי במילאנו מאז פרוץ המשבר הכלכלי?

״לא. בגלל זה כתבתי את המניפסט…״.

line

פורסם בגרסה קצרה יותר בגליון יולי של מגזין אטמוספירה

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden