כל מה שחשוב ויפה
אמנון אילוז, סטודיו Re-Levant

העבודה על תערוכת סוף השנה היא גולת הכותרת של העבודה השנתית, בדיוק כמו פרויקט הגמר של הסטודנטים

שנייה לפני שמתחילה עונת תערוכות הבוגרים תפסתי את אמנון אילוז מסטודיו Re-Levant ושוחחנו על התדמית של אירועי סוף השנה של שנקר, שהסטודיו שלו עיצב – המשך לעבודה השוטפת של הסטודיו עם שנקר בתשעת החודשים האחרונים. מה האתגרים שעומדים בפני מי שמעצב בעבור בית ספר לעיצוב (ואמנות)? איך מצליחים לחדש בכל פעם מחדש? ומה הטעם לעבוד כל כך קשה בשביל משהו שרגע אחרי שהוא מתחיל, הוא כבר נגמר. אבל לפני שנתחיל נזכיר שכל כל המוסדות, כל התאריכים וכל השעות של תערוכות הבוגרים 2015 נמצאים כאן.

SHENKAR_shilut2

SHENKAR_shilut

SHENKAR_POSTERS_2 SHENKAR_POSTERS

Yuval:

הי אמנון

Amnon:

הי הי

Yuval:

מה העניינים?

Amnon:

מצויינים, בסטודיו, בשנקר, הכל מתנקז לזמן הזה בשנה

Yuval:

כן… ממש the circle of life

Amnon:

איך אצלך? אני זוכר שבפעם הקודמת שעשינו את זה הפריע לי שלא שאלתי אותך…

Yuval:

וואלה… אני מצליח להפתיע את עצמי בכל פעם מחדש עם כמות הדברים שאני עושה, ותוהה לפעמים מה היה קורה אם הייתי עושה רק משהו אחד. אני לא באמת יכול לדמיין את זה, אבל זה כבר סיפור לצ׳אט אחר

Amnon:

אז מה הסיפור של הצ׳אט הזה ?:)

Yuval:

או! שאלה מצויינת. אולי הכותרת היא עיצוב בעבור עיצוב, ואני בטח לא צריך לחדש לךף אבל זה בטח לא פשוט העניין הזה…

Amnon:

לא פשוט בהחלט… מאתגר… בשביל זה אני חייב לקום לרגע להביא בירה

Yuval:

מפרגן. עד שתחזור אני אשאל: כבר שנה אתה עובד עם שנקר. איך זה לעצב לבית ספר לעיצוב?

Amnon:

בדיוק לפני תשעה חודשים התחלנו את העבודה עם שנקר, לאחר שהתקבלה החלטה לרכז את כל העבודה הוויזואלית שנעשית בשנקר בידי גוף אחד, בדומה למה שקורה בבצלאל. העבודה מתחלקת לשני מישורים: מישור אחד הוא קמפיין ההרשמה למסלולי העיצוב, אבל גם להנדסה, וגם שם ניסינו לחדש ולהפתיע בקריאייטיב במדיה ובנראות מוקפדת. המישור השני הוא עבודה על כל התוצרים הוויזואליים שיוצאים ממחלקת הארועים של שנקר.

בשורה התחתונה הלוואי שכל הלקוחות של הסטודיו היו כאלה: מאתגרים, חושבים, מקצועיים, מחפשים לחדש ובעיקר סומכים עלינו מקצועית

Yuval:

אני יכול לשער לעצמי איך נעשה עיצוב לדברים קצת יותר ספציפיים, אבל מיתוג תערוכות סוף שנה הוא בכל זאת משהו אחר – גם נורא רחב וגם משהו שהמוסד מייחס לו הרבה חשיבות. מאיפה מתחילים?

Amnon:

בהחלט. העבודה על תערוכת סוף השנה היא גולת הכותרת של העבודה השנתית, בדיוק כמו פרוייקט הגמר של הסטודנטים: זו חיה מוזרה שבין קמפיין פרסומי שאמור למשוך קהל, לתהליך מיתוגי שבו מייצרים שפה ויזואלית שתעטוף את כל המחלקות והשימושים השונים. גם קהל היעד פה נמתח על שני צירים: מצד אחד הקהל הרחב שאנו רוצים שיבוא לראות את התערוכה (שכבכל שנה גם השנה תהיה מדהימה), ומהצד השני – הסטודנטים, שזו התערוכה שלהם, המרצים ששותפים אף הם לעשייה במוסד, וקהל של מעצבים באשר הוא שזו אחת הדרכים שלו להתבונן על הנעשה בשנקר.

דרך אגב, הנושא הזה מעסיק את כל מוסדות הלימוד לעיצוב בארץ ובחו״ל, עם אותן שאלות, מי עושה (סטודנטים או משרד חיצוני) מה זה (קמפיין או מיתוג) המתודולוגיה (פרסום או עיצוב), מי קהל היעד וכו׳. ראינו עשרות דוגמאות בחיפושים השונים שלנו בכדי להתחיל את העבודה שלנו

אז איך מתחילים? עבודה על פרוייקט כזה? שואלים את השאלות האלו…

b34c3ad761eb168ae0229384e67540e4 SHENKAR_INVITATION_KLALI

Yuval:

אבל תקן אותי אם אני טועה, אין הרבה הבדל בין תערוכת הבוגרים של השנה לזו של שנה שעברה לזו של השנה הקודמת. זה קצת להמציא את הגלגל בכל פעם מחדש. מבחינתך, הכוונה

Amnon:

נכון. המוצר נשאר פחות או יותר אותו דבר בשינויים קלים. נניח בשנקר, השנה זו אינה תערוכה אלא שבוע וקצת של אירועי סוף שנה הפתוחים לקהל. ובהחלט עברנו על כל מה שנעשה בעבר ע״י קולגות שלנו – אברהם קורנפלד, סטודיו מיכל ודקל ו-awsome שעשו עבודה יפה בכל שנה, וחיפשנו את המקום שלנו השנה.

ואגב, גם עבודות אחרות שלנו בסטודיו דוגמת שבוע העיצוב בחולון או עונת העיצוב הישראלית מציבים אתגרים דומים

Yuval:

אז מה עשיתם השנה? מאיפה מתחילים?

Amnon:

אחרי השאלות, הדיאלוג והנסיון להבין את הייחודיות השנה ולהבין מה הסיפור שנרצה לספר השנה, הצוות שטיפל בפרויקט יחד איתי – רותם סואיה כהן ושירה נתן – התחיל לפתח ארבע גישות שונות.

הכיוון הראשון שאב השראה מהזמן בשנה, הקיץ, מהחום שבחוץ, מהתהליך שמגיע לשיאו בתערוכת הגמר, ומההקבלה של העשייה לתנובה, פרי יבול. כך בעצם ניסינו להקביל כל מחלקה לפרי קיץ אחר ולהעביר אותו תהליך של המסה. היה לנו חשוב לגרום לזה לקרות בפועל, וכל העבודה נעשתה ע״י צביעת הפירות, חיתוכי נייר וצילום.

כיוון 1: פירות קיץ

כיוון 1: פירות קיץ

תמונה 5

 BANANA

fruits1

הכיוונים השני והשלישי היו נסיונות להפשטה גרפית של דימויים או אלמנטים הקשורים לכל מחלקה בשנקר. פעם אחת דרך צורות גיאומטריות וגרדיאנטים עשירים בצבעוניות. ופעם אחרת ע״י תיאור קווי ומופשט עוד יותר של תהליכים בכל תחום מחלקתי; סוג של אייקונים אבל מורכבים. בכיוון זה הטיפוגרפיה טופלה ע״י שקיפות שתפשר את ראית הרכיבים ושפה צבעונית פשוטה דווקא של תכלת וחום.

עיצוב תעשייתי

כיוון 2: עיצוב תעשייתי

עיצוב טקסטיל

כיוון 2: עיצוב טקסטיל

כיוון 2: תקשורת חזותית

כיוון 2: תקשורת חזותית

הכיוון האחרון היה נסיון ששאב את ההשראה שלו מצורות אורגניות טבעיות ויצירה שלהם ע״י תהליכים דיגיטלים. לקחנו כל פעם רכיב אחר מהסיפור של כל תחום והוצאנו אותו מהמקום הרגיל שהוא נמצא בו ליצירת צורה חדשה:

SHENKAR_DEPARTMENTS_COLOR-09

כיוון 4: תהליכים דיגיטליים

 SHENKAR_DEPARTMENTS_COLOR-10 SHENKAR_DEPARTMENTS-09

POSTER_TEXTILE

Yuval:

ואת כל ארבע הסקיצות הצגתם לשנקר?

Amnon:

כמובן. אנו בד״כ אנו לא מציגים יותר משלוש, במקרה זה בתהליך הראשוני של קבלת ההחלטות וההכוונה ניהלנו דיאלוג מעניין מול דקל בוברוב (ראש המחלקה לתקשורת חזותית) ואטי קומש (מנהלת מחלקת האירועים) שאנו רואים בהם שותפים לעשייה

Yuval:

ומה היו התגובות?

Amnon:

התגובות היו חיוביות. צריך לזכור שבסקיצות אנו מראים רק את קצה הקרחון של העבודה. כלומר, הלקוח צריך להבין שלפנינו עוד עבודה ולהבין איפה יהיה הפוטנציאל הכי גדול ואיך הדברים יעבדו במדיות השונות – מהזמנה כללית דרך מודעה בעיתונות, באנרים אוןליין וכלה בשילוט בשנקר ובהזמנות לכל מחלקה בנפרד

Yuval:

למה חשוב בכלל לייצר לכל מחלקה הזמנה בנפרד?

Amnon:

כי במקביל להזמנה הכללית, כיוון שמדובר בארועי סוף שנה, לכל מחלקה יש את הארועים שלה (כנס, הרצאות, הגשות פתוחות) והנושא מעט משתנה. אלו מעין תתי מותגים תחת המותג הגדול שנקר, אבל אלו מותגים עצמאים ובולטים. לדוגמה, תצוגת האופנה שהשפה הוויזואלית שפיתחנו עטפה את כל הנראות שלה, כולל התפאורה באירוע עצמו.

כפי שאמרת, זה לא פשוט בכלל. זו שפה מיתוגית מאוד מפותחת ומגווונת שחיה למשך שבועיים ומתאיידת

Yuval:

אוקיי. אז יש ארבע כיוונים. מה עכשיו?

Amnon:

בוחרים שניים… נבחרו הכיוון השלישי והרביעי ואותם הרחבנו ופיתחו יותר לקבלת החלטה סופית שנעשתה ע״י נשיאת שנקר, יולי תמיר, ובהתייעצות עם דיקן הפקולטה לעיצוב, ירום ורדימון, ודקל בובורוב

Yuval:

מה היו הנימוקים למה שנבחר? למה דווקא זה?

Amnon:

קודם כל הייתה התלבטות אמיתית בין שני הכיוונים אחרי שפותחו. גם אצלנו בסטודיו היה קשה להגיד מה אנו מעדיפים בסופו של דבר, כי אלו כיוונים שונים במהות שלהם. הכיוון שנבחר בסופו של דבר נבחר בשל היותו יותר מזמין, קומוניקטיבי, וטיפה יותר פשוט לעיכול.

בנוסף, הטיפול הטיפוגרפי והסקאלה הצבעוניות שנוצרה היו יותר ״שמחים״ ומובחנים, לתפיסתם.

Yuval:

אני דווקא מאד מחבב את הפירות… אבל יכול להבין את הבחירה

Amnon:

אז אולי שנה הבאה… יש לך סיי!

Yuval:

מבין דבר או שניים בעיצוב… אגב, אני פתאום מבין מה מוזר לי בבחירה הסופית. שנקר תמיד מתחבר אצלי לאדום בגלל הלוגו, ופתאום התכלת והחום הזה הם קצת מוזרים.

כן.

נראה לי. מה אתה אומר?

Amnon:

בדקנו את זה גם באדום… אבל תפיסת המותג בשנקר היא הרבה יותר רחבה ולא מחפשת את הנראות האחידה, אלא הגיוון והשוני עומדים תמיד מעל. כמובן שהלוגו נשמר בצבע המקורי שלו

Yuval:

ברור. ובסוף בסוף (ותסלח לי שאני אולי גוזל לך את הפרנסה) אני שואל את עצמי – עד כמה זה משנה. כמו שאמרת, שבועיים וזה נגמר

SHENKAR_BAG 19CLEAN

Amnon:

קודם כל הרבה מאוד מהדברים שאנו עושים יש להם תאריך תוקף מוגבל ולפעמים אפילו קצר יותר. אבל כמו שגם אתה אמרת, זה ״האירוע״ של הסטודנטים ושל המוסד, הוא זה שמייצר את החשיפה הגדולה, של אוהבי עיצוב, של סטודנטים לעתיד, של מעסיקים. אין להקל בזה ראש.

אני חושב שזה אחד הפרויקטים שהכי התמסרנו אליו לאחרונה: הוא ריתק אותנו, וגם אני וגם הצוות שלי היינו מהצד השני. לדוגמה, המעצב המוכשר שאחראי לכיוון שנבחר, רותם סואיה כהן, סיים את הלימודים שלו לפני שנה, וכל הזמן נע על הציר הזה של איך זה היה אצלו, איך הוא הסתכל על החומרים שעטפו את התערוכה שהוא השתתף בה, ואיך הוא יעשה את זה אחרת

Yuval:

והוא בכלל היה בבצלאל… זה היה לו מוזר לעצב לשנקר? או שהוא כבר התרגל

Amnon:

אמנם גם אני וגם הוא בוגרי בבצלאל אבל הזיקה שלנו לשנקר חזקה, אני מלמד במחלקה כבר שבע שנים, וזה הבית שלנו

Yuval:

משהו חשוב נוסף לפני שמסיימים?

Amnon:

כן! 17-23 ביולי ארועי סוף השנה של שנקר, הדרך הכי טובה לבוא ולבחון את הראיון הזה, את הבחירה, והכי חשוב לראות את מעצבי העתיד

Yuval:

מגניב. אני כמובן אגיע

Amnon:

מעולה. נתראה

SHENKAR_flyer SHENKAR_flyer2

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. יואל

    נאה למדי, אבל לא משהו שאברהם קורנפלד לא עשה לפני 6 שנים.
    כמו רבות מהעבודות של סטודיו רה-לבנט יש לציין :]

  2. איתיאל בקשי

    מעורר השראה. אהבתי מאד את התדמית ואת כל הסקיצות גם.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden