מועדון תרבות / להעריץ את ג׳נה פוקס

״להעריץ את ג׳נה פוקס״ מאת מרי אי. פירסון, תרגום: מאירה פירון
עיצוב עטיפה: מאיה שלייפר, הוצאת טל-מאי

״להעריץ את ג׳נה פוקס״ הוא רומן לבני הנעורים בעל מאפיינים עתידניים. זהו לא רומן מדע בדיוני אבל בדומה לסוגה זו הוא עוסק בשאלות של מוסר, אתיקה, טכנולוגיה ויחסי אדם-מדע, ומעלה סוגיות פילוסופיות הקשורות לתפקודו של אדם בעולם שהופך ליותר ויותר טכנולוגי, ממוחשב ומכני. גיבורת הרומן, ג׳נה פוקס, היא נערה צעירה שמתעוררת מתרדמת שאליה נכנסה בעקבות תאונת דרכים, ונדרשת להחזיר לעצמה את זיכרונותיה ואת אופייה. אולם במהלך תהליך הלימוד המחודש, כל מיני דברים לא מסתדרים וגילויים מבעיתים מובילים אותה למסקנות הרות גורל.

הדימוי

הדימוי הוא עבודה של אמן בריטי צעיר בשם דן מאונטפורד בטכניקה של קולאז׳ וצילום מעובד. המעצבת מאיה שלייפר מיקמה את שם הספר בתוך צורה הנדסית חדה וצבעה אותה במלואה בצהוב, כקונטרה לאפרוריות של הדימוי והטשטוש שלו. מתחת לשם הספר ישנה תוספת שמתכתבת עם הדימוי המקורי, ויוצרת אחדות בין כל האלמנטים בעטיפה.

התהליך

אחד הדברים שמפריעים לי בספרות הנוער בישראל הוא שרוב העטיפות נראות אותו הדבר, על אחת כמה וכמה כשמדובר בספרים שיש בעלילת הסיפור אלמנטים עתידניים או דיסטופיים. לכן היה לי חשוב לייחד את הספר הזה ולמצוא דימוי שיבלוט מבין הספרים האחרים, ובה בעת יעביר את מהות הסיפור הספציפי הזה, במקום למצוא עוד דימוי שחוק בפס הייצור המקובל. בנוסף, אני מאמין שכפי שאנו זוכים לראות לעתים עבודות אמנות על גבי עטיפות של ספרי מבוגרים, גם ספרי נוער ראויים לדימויים מעולם האמנות, בדגש על עבודות של אמנים צעירים שיכולים לקרב את הקהל הצעיר לאמנות עכשווית.

לפיכך, עברתי על עבודות של אמנים – במיוחד צילומים וטכניקות מעורבות – וכשהעברתי אפשרויות למעצבת היא הציעה את דן מאונטפורד, והסקיצה שהכינה התקבלה במהרה. הדימוי הזה, לדעתי, גם מקנה תחושה של ספר איכותי, הוא גם יוצא דופן בנוף העטיפות של ספרי הנוער, והוא גם ממחיש באופן ויזואלי את עלילת הרומן (נערה שמאבדת חלקים רבים ממוחה ומזיכרונה) ואת הסוגיות שמוצגות בו (בין השאר – מהו אנושי ומהו מכני? ממה הנפש שלנו מורכבת?

המקום השני

שני דימויים הגיעו למקום השני. אחד מהם הוא עבודה של אמנית צעירה בשם שרה רוז סמיילי, שמתמחה בפורטרטים מצולמים בטכניקה מעורבת. בשונה מהגרפיות של הדימוי הנבחר, שהתאים לנו יותר, העבודה של סמיילי בוטה ומטרידה; היא כמו לוקחת את האלמנטים בעלילת הספר ומקצינה אותם, ובסיכומו של דבר חשבנו שזה הולם פחות את הסיפור. מה שמצא חן בעיניי בדימוי הזה הוא ההתכתבות שלו עם המוטיב של אי סימטריה בין גוף ונפש, שהוא מרכזי מאוד ברומן. ההקרנה של שלד גוף האדם על גוף הבחורה בצורה מעוקמת ולא הרמונית יוצר תחושה של אי נוחות ואי התאמה, ומעורר סקרנות.

עיצוב טוב לתרבות הוא…

עיצוב שמציע פרשנות מעניינת, מפתיעה ומקורית למוצר/יצירה. עיצוב טוב לא רק ידגיש את ייחודה של היצירה התרבותית אלא ייצור אתה דיאלוג שיהדהד במוחם ונפשם של הקהל. בהקשר של תרבות לילדים ונוער חשוב עד כמה שהעיצוב ילך עם רוח התקופה ויציע אפשרויות חדשות להגשת יצירה תרבותית.

מעוניינים להשתתף במדור? שילחו מייל עם דימויים רלוונטיים וכמה מילות הסבר