כל מה שחשוב ויפה
יחידות זכרון. גלעד סופר וגלית סופר-מזרחי. צילומים: שי בן אפרים

יותר שחור מעגול: למרות החשש להרוס את הכלי, לצייר לא יפה

התערוכה יותר שחור מעגול, שנפתחה בבית בנימיני כחלק משבוע האיור, מציגה שלושה פרויקטים המפגישים בין איור לקרמיקה: פרויקט אחד של המאיירת והקרמיקאית איה עמיקם; ושני פרויקטים שהם שיתופי פעולה בין מאייר וקרמיקאי: המאייר גלעד סופר ואחותו, הקרמיקאית גלית סופר-מזרחי; המאיירת נעמה בנזימן והקרמיקאית מוריה אדר פלסקין.

שלושת הפרויקטים עוסקים במפגש בין תלת ממד לדו ממד תוך בחינת הגבולות בין קו, צבע, נפח וחומר, ומציעים מגוון סוגי יחסים בין אובייקטים פיסוליים לבין דימוי נרטיבי. לקראת שיח הגלריה, שיתקיים ביום שבת הקרוב בשעה 11:00, המשתתפים בתערוכה מספרים על תהליך העבודה ועל שיתוף הפעולה.

aya4

איה עמיקם. צילומים: שי בן אפרים

 aya1 aya3

בעבודתה של איה עמיקם מוצג מחזור חיים של עדרי פסלונים בתחנות חייהם, המאופיינות בצורניות ובקישוטיות משתנה. מחזור החיים מתחיל בשלב הלבן הפוטנציאלי, עובר דרך קו ממושטר ומסתיים בלא המוחלט. ״התערוכה היא שיתופי פעולה בין קרמיקאים למאיירים, ואני באמת מרגישה לפעמים את שיתוף הפעולה הזה עם עצמי״, מספרת עמיקם, ״הקרמיקאית מפסלת צורה מתוך ההגיון והדחף שלה והמאיירת לפעמים הולכת עם הרעיונות שעלו בזמן הפיסול ולפעמים בכלל לא…

״יש חופש בכל שלב והאילוצים הם רק טכניים – האם החומר כבר התייבש, באיזה טמפרטורה נפתחה הגלזורה, איך היא תשפיע על גוון החומר, כיצד הצבע ישפיע; הצביעה יכולה לשנות את הצורה, הצבע הוא עוד שלב פיסולי. הרעיון בעבודה הוא מהלך שנבנה בין ששת המדפים: החל מהצורה הכללית הפוטנציאלית, דרך התחלקות, התמיינות התקשטות, עד להתכה. לא בטוח שמי שרואה את העבודה מזהה את המהלך אבל הוא אירגן לי את ההצבה וכבר שמעתי אנשים עומדים ליד העבודה וממלמלים ׳אבולוציה׳.

״בסופו של דבר גם הפסלונים הגמורים לפרטי פרטיהם הפכו לחומר גלם בהצבת הפרויקט: ביצירת הזרימה בין הגבהים, הצורות והגוונים של האובייקטים.  וכמו בשם התערוכה, וכמו בבדיחה על התנין – בכל פסל אני מתלבטת אם הוא יותר עגול או יותר שחור… ואז במדף הלפני אחרון הצבע והצורה מתחילים לקרוס בחזרה למצבם הראשוני עד המדף האחרון.

״מבחינתי, הקסם של העבודה בחומר נובע מהממשיות ומהפיזיות. כשאני מתחילה עם רעיון אני חייבת להתקדם משלב לשלב, אי אפשר להתלבט ולחזור אחורה, רק להיות יצירתי ולהמשיך קדימה״.

moria_naama4

נעמה בנזימן ומוריה אדר פלסקין. צילומים: שי בן אפרים

moria_naama2 moria_naama1

״מרחב פוטנציאלי״, עבודתן של נעמה בנזימן ומוריה אדר פלסקין, מציגה אובייקטים המשלבים נייר וקרמיקה, כאשר הטכניקות גובלות זו בזו, נפתחות זו אל זו, מחליפות תפקידים ויוצרות יחד עולם אשלייתי ופיזי. ״המפגש בין מאיירת וקרמיקאית דורש חידוד של שתי הדיסציפלינות, כל אחת בפני עצמה, על מנת לאפשר מרחב בדיקה ביניהן״, אומרת אדר פלקסין.

״העבודה עוסקת במעבר שבין דו ממד לתלת ממד, בין חומר לנייר, בין נרטיב לאובייקט. בדקנו כיצד מיטשטש הגבול בין היוצרות והתפקידים מתערבבים: היכן האחת מתחילה והשניה נגמרת. התוצאה היא יצירה של עולם פנטזיה שבו מוטיבים כמו בית וגוף מקבלים צורה מעולמות משונים.

״נפגשנו ועבדנו כאשר כל אחת נושאת עמה סל ובו חלקי תוצרים, ואז התחלנו לנסות לערבב אותם, להרכיב אותם יחד וליצור ביניהם חיבורים. שמנו דגש על המחבר עצמו, על מגוון האפשרויות שבהן אפשר לקשר בין נייר ובין חומר. תוך כדי עבודה משותפת האיור פלש אל הקרמיקה והקרמיקה אל האיור. עירבוב התחומים יצר מופעים חדשים, שלא תיכננו מראש״.

gilad2

גלעד סופר וגלית סופר-מזרחי

gilad3

גלעד סופר וגלית סופר מזרחי, אח ואחות, מציגים סדרה של יחידות זיכרון – כדורי חומר, שעליהם ייצוגים של זיכרונות משפחתיים משותפים, רשומים בעיפרון קרמי. ״העבודה היא במידה רבה המשך של העבודה שהכנו לתערוכה שאצרה נעמה בשנה שעברה בבית בנימיני״, אומר סופר על העבודה המשותפת עם אחותו, סופר מזרחי.

״בתערוכה הקודמת הצגנו דימויים שהתייחסו לילדותו של אבינו בבית היתומים דיסקין בירושלים. השנה בחרנו להרחיב את בנק הדימויים המשפחתי, ולהשתחרר מההנחיה שניתנה בתערוכה הקודמת, ליצור כלים שימושיים. כך, גלית יצרה הפעם כדורים שכל אחד מהם מייצג בועת זיכרון, שעליה רשמתי בעיפרון קרמי. בבחירה במצע קמור, שאינו טבעי לרישום, התכוונו ליצור תוצאה שמושפעת מנקודת המבט של המתבונן״.

״לכאורה, העידן הדיגיטלי מאפשר למאיירים הפועלים כיום חשיפה בלתי מוגבלת למקורות השראה אינטרנטיים, חופש אמנותי נרחב ושליטה מוחלטת בתוצרי התהליך״, מסכמת בנזימן, שאצרה את התערוכה. ״שלא כמו בעבודה ידנית, המחשב מציע אין סוף תיקונים, ריטושים וליטושים, שאת עקבותיהם לא ניתן יהיה לזהות באיור המוגמר. בפועל, בשל הפופולריות העצומה של תוכנת פוטושופ ושל אתרי שיתוף תמונות, אנו עדים לריבוי איורים סטריליים וטרנדיים שהאסתטיקה הממוחשבת מכתיבה. כתב היד האישי של המאייר הופך נדיר יותר וקשה לזיהוי.

״התערוכה מציגה מהלך הפוך. האיור נובע מהחומר ומחויב אליו, כפוף למגבלות פיזיות ולאילוצים טכניים. באובייקטים המוצגים ניתן לזהות את עקבות תהליכי היצירה האיורית והקרמית. הכלים מכילים את טביעת ידה של האמנית שיצרה אותם ומנכיחים אותה. האיור אינו מאפשר תיקונים רבים ואינו נשלט במלואו; הוא נוצר למרות החשש לטעות, להרוס את הכלי, לצייר לא יפה. המגע עם העיפרון, המכחול והחומר יוצר אינטימיות, מנכיח את חד פעמיותה של הפעולה. המוצר הסופי אף הוא פגיע – ניתן למישוש, להחזקה, מתקמט ושביר״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden