כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

הכל בגובה העיניים, לא מתנשא, לא מתנחמד, במקום המדויק הזה שאנחנו תמיד חותרות אליו

יפעת גוריון – המנהלת האמנותית של צבע טרי, ומייסדת שותפה שלו – מספרת מהיכן הגיע הרעיון לייסד את צבע משפחתי, איפה עובר הגבול בין הפופולרי לפופוליסטי, ועונה מדוע מוסדות כמו מוזיאון תל אביב וצבע טרי יוצאים ביוזמות חדשות שמטרתן, בין היתר, להגיע לקהל הרחב ולהרחיב את השורות

בחופשת סוכות הקרובה יתקיים לראשונה צבע משפחתי, בן חדש ליריד האמנות הוותיק צבע טרי, שייסדו יפעת גוריון ושרון טילינגר. בהתאם לשמו, צבע משפחתי (שיתקיים בבית הספר תיכונט בקרית החינוך בצפון מערב ת״א), הוא אירוע חווייתי פעיל לכל המשפחה – המיועד לילדים ונוער, הורים, סבתות וסבים, מציע מפגש בגובה העיניים עם אמנים ומעצבים, ומפעיל לחשיבה מקורית ולהפעלת הדמיון. הפעילות, כמו יריד האמנות צבע טרי, יתקיים בסיוע עיריית תל–אביב-יפו, השותפה ותומכת במיזם, וחברת UBS.

באמצעות כיתות אמן וסדנאות מיוחדות יוכלו המשתתפים ללמוד על תהליכי יצירה, טכניקות ומקורות השראה ולהשתלב בעולמם העשיר של היוצרים. בנוסף, תערוכה מרכזית תציג עבודות חדשות של 50 מבוגרי חממות האמנים של יריד צבע טרי לדורותיהם, שיעסקו בנושאים של משפחה ואמנות, ויציגו לבטים בנוגע לתפקיד האמנות בחיינו. כמו כן יוצגו תערוכות יחיד של אמני גלריה גורדון, ובמסגרת צבע משפחתי מארח יתארחו מוזיאונים ומוסדות תרבות מרכזיים ומיזמי אמנות ועיצוב, כמו מוזיאון תל אביב, מוזיאון העיצוב חולון, מוזיאון הקומיקס, מוזיאון גוטמן, מוזיאון ראובן רובין, פנדה, Monkey Business ,Offbits, מראות – סדנאות צילום מקרבות, סטודיו ג׳אנקשן ועוד.

גן המפלצות הקטנות: העולם המשעשע והקסום של לנה רבנקו

גן המפלצות הקטנות: העולם המשעשע והקסום של לנה רבנקו

Yuval:

הי יפעת. מה שלומך?

Yifat:

מצוין. באנרגיה גבוהה של יצירה

Yuval:

אני חושב שמאז שאני מכיר אותך את באנרגיה גבוהה של יצירה…

Yifat:

יש בזה משהו. אבל זה תמיד ריצות כאלו לטווח בינוני, עם דדליין ברור ברקע.

Yuval:

אז בואי נדבר על הדדליין הבא, צבע משפחתי. מאיפה זה הגיע?

Yifat:

זה בא מכמה כיוונים.

מתחושה של איזשהו נתק שנוצר, או פער שמתרחב, בין אמנים ואמנות לקהל הרחב, מול הנסיון שיש לנו ביריד צבע טרי ביצירת מפגש מפרה וטוב בדיוק בין שני אלו. נסיון גם ב״סלון צבע טרי״ שיצר מפגשים ישירים עם יוצרים ואנשי תרבות בכלל ו״סלון אמנות לילדים״ וסדנאות פעילות כאלו ואחרות בירידים לאורך שנות קיומנו, שהעלו מבחינתנו מעל פני השטח את הצמא של הקהל בכל הגילאים לאינטראקציה עם התכנים שאנחנו באים איתם.

ואז הגיע אלי במקרה סרטון שנקרא What is art for של הפילוסוף אלן דה בוטון, והרגשתי שזהו – שזה מה שאנחנו רוצות לומר, שלאמנות יש תפקיד חשוב בחיים של כולנו ושהיא נועדה בעבור כולנו

Yuval:

את יכולה אולי לתת כמה דוגמאות מה הפתרון שלכן? איך זה יבוא לידי ביטוי ביריד הקרוב?

Yifat:

מעבר לתערוכות האמנות, האירוע מתבסס על מפגשים ישירים עם אמנים ומעצבים דרך כיתות אמן שבהן היוצרים מספרים על תהליכי עבודה שלהם ומקורות השראה, ועובדים עם המשתתפים בטכניקות או מהלכים מחשבתיים המאפיינים את עבודתם באופן פעיל ועם תוצרים מיידיים, ועל סדנאות שאמנים ומעצבים המציאו ובנו, ואפשר להתנסות בהן באופן חופשי. הכל בגובה העיניים, לא מתנשא, לא מתנחמד, במקום המדויק הזה שאנחנו תמיד חותרות אליו – מפגש שמכבד את הקהל ואת האמנים

מצבים חדשים: משחקים עם הדמות של KNOW HOPE

מצבים חדשים: משחקים עם הדמות של KNOW HOPE

Yuval:

אז שנייה לפני המקום המדוייק הזה, אולי כמה דוגמאות קונקרטיות?

Yifat:

נתנסה לדוגמה ביצירת בית מענף וקרטון בסדנא של ניבי אלרואי, אמנית שבונה עולמות פיסוליים על בסיס הקשר בין צורות חיים למבנים ארכיטקטוניים. בעבודותיה היא מפגישה בין האורגני למעובד, בין הפראי לעירוני. נראה איך אפשר, כמוה, לתת לחוק המשיכה להשתולל ע״י הפעלת הדמיון והיצירתיות.

ניצור שרשראות תפילה משותפות על בסיס העבודה של האמנית FOMA, בשם ״האינסוףממשיךאתהאינסוף״… נתנסה במעבר בין דו ממד לתלת ממד על ידי קיפולי נייר, בכיתה של מיטל קוממי. נלמד רישום קלאסי (מתאים מאד גם למבוגרים) בכיתה של פיודור נתנאל בזובוב, שילמד אותנו את ״חידת העלילה״ – כיצד נוצרת עלילה ביצירת אמנות: מה בונה מתח ומיקוד בסוג כזה של עלילה, כי ציור מספר לנו סיפור ללא מילים…

בסדנה של רימה ארסלנוב ורועי מרדכי, זוג אמנים שיצרו בצבע טרי 6 עבודת וידיאו/אנימציה שמשקפת את מורכבות מערכת היחסים ביניהם, נלמד לעשות אנימציית סטופ מושן. ועוד המון פעילויות מגוונות: יציקות, קולאז׳, צילום פורטרט, צילום מטופל, חקר צורות תלת ממדיות אצל אמיר תומשוב שהוא אמן שגם עוסק בארכיטקטורה, ועוד…

Yuval:

אז בואי נדבר על ״בגובה העיניים, לא מתנשא, לא מתנחמד״. זה דיון שמן הסתם לא יתחיל או ייגמר פה, אבל אני באמת תוהה איפה עובר הגבול. ומה זה עושה ליריד אמנות שפתאום – או לא פתאום – מכריז על יריד שיוקדש לפעילויות לילדים. ואיפה עובר הגבול בין הפופולרי לפופוליסטי. ואני שואל את זה כמובן כמי שעוסק בעצמו בתיווך של יצירה חזותית לקהל הרחב באמצעות מילים כבר כמה שנים

Yifat:

הפעילות היא לכל המשפחה והיא באמת מתאימה לילדים, לנוער ולמבוגרים. אלו פעיליוית מקוריות שגובשו במחשבה רבה ובסיוענו, על ידי אמנים, בוגרי חממות שלנו, ומעצבים שהשתתפו בירידים שלנו בעבר. אלו לא סדנאות היצירה המוכרות מאירועים אחרים, אלו אותם תכנים שעסקנו בהם לאורך השנים, אלא שכאן המאזן בין תערוכות ותצוגות לבין פעילויות השתנה.

זה לוקח את התוכן שלנו כמה צעדים קדימה, לדעתי. הרעיון הוא להכניס את הקהל לתוך העולמות של האמנים; התפתחות ופיתוח של פעילויות שקיימנו בירידים שלנו בעבר, בין אם אלו הסדנאות שהזכרתי, שגם בעבר קיימנו כחלק מהיריד, כולל תוך שיתוף פעולה עם מוסדות שזה ההיצע שלהם לאורך השנה – כמו מוזיאון העיצוב חולון ומוזיאון ראובן רובין, שיתארחו אצלנו גם כאן – ובין אם זו הקרנת עבודות וידיאו ארט ומפגשים עם יוצרים באודיטוריום הנפלא של התיכונט, שבו קיימנו את צבע טרי 5, כשעוד היה אתר בניה, שמארח אותנו שוב השנה.

בקיצור, אלו אותם תכנים ובאותה רמה. אם קודם התמקדנו בתוצרים, עכשיו אנחנו מתמקדים בתהליכים

צבעמשפחתי0321

Yuval:

את יודעת, אני מסתכל קצת מסביב, ורואה אתכם מכניסים לצבע טרי גם עיצוב ופעילויות לכל המשפחה, את מוזיאון תל אביב עושה את הפרויקט עם קסטרו, ועוד כל מיני יוזמות של מוסדות אמנות כאלו או אחרים בניסיון להרחיב את השורות. ואני תוהה ממה זה נובע: האם פעם (ואני לא יודע מתי היה הפעם הזה) לא היה צריך? לא היו מודעים לצורך הזה? מה בחברה שלנו השתנה שיש יותר יוזמות כאלו בשנים האחרונות

Yifat:

אני לא חושבת שזה מסתכם בנסיון להרחיב את השורות אלא בנסיון לתת מענה לצורך קיים ולמצוא נקודת מפגש חדשה עם חברה משתנה. ואני מתפתה לא להסתפק בזה ולהכנס לתחילתו של דיון מעמיק ופילוסופי… יש לי דיעה די קיצונית בנושא.

זה לא רק בחברה שלנו. אני חושבת שלא צריך אותך ואותי כדי להצביע על כך שהעולם עובר שינויים גדולים וקיצוניים בכל התחומים. אני חושבת שאנחנו עומדים בפיתחו של שינוי קיצוני בעולם בכלל. בפיתחו של עולם חדש ושונה. וכל התופעות האלו שהזכרת, עכשיו נתמקד רגע בעולמה של התרבות, הם נסיונות להתמודד עם התמורות האלו; להגדיר את מקומה של האמנות והתרבות בחברה שצרכיה ואופן פעולתה השתנו ומשתנים, למצוא את העמדה שלנו כאנשים שנמצאים במקום של מתווכים מול כל זה.

ואני חושבת שמוסד תרבותי, אמנותי, מכל סוג שהוא, שייאחז בעולם הישן של סדר הדברים שאליו התרגל ואופן הפעולה שהתקבע אצלו, לא תהיה לו זכות קיום. מעבר לכך, אני חושבת שיש לנו תפקיד חשוב מול סחף של תמורות שליליות בחברה שלנו, לשמש אלטרנטיבה לניכור ולאלימות. גשר.

יש ציטוט שאני אוהבת, שמיוחס לרוברט קנדי, שאומר (בתרגום חופשי, שלי, לעברית): למעטים תהיה הגדולה לכופף את ההיסטוריה עצמה, אבל כל אחד מאיתנו יכול לנסות לשנות סך מסוים של אירועים. אני חושבת שזה מה שאנחנו עושות

Yuval:

מעניין. באמת…

וכאמור אפשר לדבר על זה עוד הרבה, אבל בגדול אני חושב שאת צודקת, גם אם לפעמים קשה להודות בכך (לא בזה שאת צודקת… אלא בזה שהזמנים משתנים ושמה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה). ‎אז לפני שנסיים, משהו חשוב נוסף להגיד שלא אמרנו?‎

Yifat:

בהחלט. שחלקת אלהים ה(לא כל כך) קטנה שיצרנו, או גן הזן, אם תרצה, תפתח את דלתותיה לכל המתעניין והמסתקרן בחול המועד סוכות הקרוב, שזה ממש מעבר לפינה. וכדי לשמור על הזרימה הנעימה של כל החגיגה הזו, כמות המבקרים ומספר המשתתפים בכל כיתה ומועד, מוגבלים. ולכן, להבדיל מירידי צבע טרי, מאד מאד רצוי ומומלץ וחשוב לרכוש את הכרטיסים ולהרשם לכיתות האמן מראש, כבר עכשיו. ואת זה אפשר לעשות דרך האתר שלנו, ושם גם לקרוא על כל הפעילויות, ולא רק על אלו המעטות שהזכרתי

Yuval:

יפה!

תגובה אחת

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden