כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

זיכרונות גנוזים בויצו חיפה

פורטפוליו News: על זיכרון אישי וזיכרון קולקטיבי בתערוכת צילום קבוצתית שתיפתח באקדמיה ויצו חיפה ב-7.4, ובה עבודות של גסטון צבי איצקוביץ, דור גז, ישי גרבש, נועה צדקה ושוש קורמוש. אוצרים: תלמידי סדנת האוצרות במחלקה למדיה, צילום וקולנוע
שוש קורמוש, 1994

שוש קורמוש, 1994

״היפוקמפוס / זיכרונות גנוזים״ – תערוכה קבוצתית העוסקת בשאלות על זיכרון אישי וזיכרון קולקטיבי, תיפתח ב-7.4 באקדמיה ויצו חיפה. היפוקמפוס הוא האזור במוח האחראי על יצירת ושימור הזיכרון. זיכרונותיו של אדם נוצרים כתוצאה מאירועים שעבר ומהפרשנות שנתנו לכך אופיו והכרתו. אך מה מחבר בין הזיכרון האישי וזיכרונות קולקטיביים? איך קורה שאנשים שלא חוו חוויה מסוימת הקשורה לאירועים חברתיים ולאומיים, הופכים להיות חלק מהם? איך רודפים הזיכרונות את בני הדור השני, השלישי והרביעי, ויוצרים תחושת שייכות והמשכיות?

התערוכה עוסקת באופן חזותי בשאלה כיצד נוצרים המעברים בין זיכרון אישי לזיכרון חברתי קולקטיבי וכיצד מבנים חברתיים ונרטיבים תרבותיים מטפחים ומעצימים זאת, באמצעות חינוך, טקסים, חגים, ספרות ושירה, היסטוריה רשמית וסיפורים שבעל פה. הזיכרון הקולקטיבי פועל כשפה משותפת, מחבר בין אירועי עבר להווה שדרכם ניתן להגדיר את השיח הפוליטי, הזהות הלאומית והחברתית.

את התערוכה אצרו הסטודנטים בסדנת אוצרות במחלקה למדיה, צילום וקולנוע בויצו חיפה, בהנחיית חנה שביב. הם בחרו בחמישה אמני צילום, הדנים בנושא הזיכרון והזהות באופנים שונים: ישי גרבש, אמנית ישראלית החיה בברלין, צורבת על ידה את המספר אותו נשאה אמה, ניצולת מחנות המוות. האם התביישה במספר, הוא הזכיר לה את מה שביקשה לשכוח והיא הסירה אותו בניתוח. גרבש, צורבת על ידה את המספר כטקס זיכרון פרטי והוא הופך להיות הצלקת שלה ומשתלב בפעולות היומיום שלה.

דור גז, 2014

דור גז, 2014

בעבודתו ״אותיות תלויות״ דור גז מקים אנדרטה לתרבות נעלמה. העבודות מציגות מגוון חפצים השייכים לזוג תוניסאי שעלה ארצה בשנות ה-50 ״שהאדני וזינה״. בתוניס עסקו בתיאטרון ואחר כך החיו אותו לתקופה של כמעט עשור בעיר לוד. עטיפות של תקליטים וקלטות, עלוני פרסומת בדפוס שדהה, תמונות לבוש הזמרים והטקסט בערבית, מציעים מבט על תרבות שהייתה תרבות מוכחשת, והתקיימה בשולי הקונצנזוס הישראלי האירופוצנטרי.

שוש קורמוש, אף היא בת לאם ניצולת שואה, מראה בעבודתה עולם שקפא והתרוקן. היא מצלמת פרטי ריהוט ואביזרים שמצאה בקטלוגים של מכירות פומביות המתארים את אירופה הקלאסית. היא גוזרת את הפריט, מניחה אותו על רקע שחור ומצלמת. התמונות משדרות זמן שקפא, זיכרון, אובדן ותחושת ריקון. הן משמרות הדים של תקופה מפוארת וכן את השבר שנוצר.

גסטון צבי איצקוביץ מצלם מקומות טעונים בארץ, במבט כפול – המבט אל הנוף הנגלה ומבט נוסף אל העבר ההיסטורי של המקום. עבודתו מכוונת אותנו לשיח הפוליטי הבוחן את יחסי הכוחות והחברה בין אוכלוסיות הארץ, בהווה ובעבר.

נועה צדקה, רומקה ומירון, תל אביב, 2011

נועה צדקה, רומקה ומירון, תל אביב, 2011

נועה צדקה חושפת את חייה האישים והאינטימיות המשפחתית שלה. היא מחפשת את רגעי האמת של הקיום, את תחושת הכאב, הבלבול והמצוקה הקיימים בחיינו ומנוצלים היטב ע״י תרבות הצריכה. נועה משתמשת בחייה כמחאה כנגד תרבות הזוהר והזיוף של עולמות האופנה והפרסום. טקסטים הכתובים במכונת כתיבה ידנית, במסורת זרם התודעה, מרחיבים בפנינו את הצורה בה מתפרשות עבודותיה.

חמשת המציגים בוחנים את שאלת הזהות האישית והזיכרון. הם נעים בעבודתם מהזיכרון הקולקטיבי, לאישי וחוזר חלילה. הם בוחנים את זהותם לאור ההיסטוריה שלהם ושלנו.

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden