כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל
עדן חברוני. צילומים: איתי בנית

מוכנה לקרב

עדן חברוני מותחת קו בין בקבוק הבושם שעיצבה בהשראת עכבישת הטרנטולה, במסגרת המחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל, לבין הטנקים, החיילים והאקדחים מקרמיקה לבנה ובוהקת עם עיטורי זהב, שהיא מציגה בתערוכה ״זהב״ בבית בנימיני

Yuval:

הי עדן, מה שלומך?

Eden:

שלומי מצוין, מה שלומך? איך עובר החג?

Yuval:

נחמד מאד, למרות שחבל שהוא תכף נגמר… ואצלך? התאוששת מהפתיחה של התערוכה? היו המון אנשים

Eden:

אצלי החג עובר מצוין, וכן, הייתה פתיחה נהדרת, המון אנשים מעניינים

Yuval:

תגידי, איזו תגובות קיבלת על העבודות שאת מציגה בבית בנימיני ב״זהב״? בכל זאת יש משהו לא שגרתי בחיילים ובטנקים בקרמיקה לבנה ובוהקת מעוטרת בזהב

Eden_Hevroni_Made_Of_Gold_2 Eden_Hevroni_Made_Of_Gold_4

Eden:

בינתיים קיבלתי המון תגובות חיוביות, הרבה מכירים את העבודות שלי עוד לפני כן, מה שמרגש אותי בכל פעם מחדש. הרבה מזהים אותי בזכות בושם הטרנטולה שלי שהוצג בתערוכה בדיוטי פרי בג׳יימס ריצ׳רדסון, והיה חלק משיתוף פעולה בין בצלאל לחברת Lalique הצרפתית.

מעבר לכך, העבודה ״גבולות של זהב״ נחשפה פעם ראשונה בתערוכה, ויצא לי לנהל שיח פוליטי סביבה היות והיא מייצגת סוג של גבול של הארץ. היא מעוררת כעס, כעס לשני הצדדים: אני מציפה החוצה את הכעסים הללו שקיימים אצלי, ומחפשת תשובות עם הצופה יחד

Yuval:

אז בואי תספרי רגע על העבודות – על המפות והחיילים והטנקים – מה הן כוללות, ומה היה תהליך העבודה עליהן, איך ומתי הן נוצרו

Eden:

הסדרה התחילה מקורס בבצלאל שהנחה מוש קאשי. הצבתי שני אקדחים אחד מול השני, האחד שוכב והשני בפוזת ירייה עם קונדום עליו. הדבר עורר כעס רב בהגשה, מכיוון שהצגתי כלי נשק חם בחומר קר (קרמיקה) והלבשתי עליו קונדום, ולמעשה הוא יורה אבל לא פוגע. אני זוכרת שמוש סיכם את זה במשפט ״את יורה לעצמך לא אחת אלא שתי יריות על הרגלים״.

בהמשך, בקיץ 2014, שררה פה מלחמה, והרגע שבו צה״ל נכנס לרצועת עזה עם טנקים נתן את האות הרשמי שהמלחמה התחילה. הטנק הוא הכלי שאיתו נכנסים לשדה הקרב, אז התחלתי לעבוד על סדרת המלחמה באופן יותר נרחב. היום אני לוקחת את האקדחים למקום יותר אינטימי, ורושמת עליהם שירי אהבה בעברית וערבית

Yuval:

מאיפה זה הגיע?

Eden:

השיר של אום כולתום, ״אינתה עומרי״, שכתב אחמד שפיק כאמל, הוא בעיניי אחד משירי אהבה היפים שקימיים. אני מאוד מזדהה עם המילים שלו, הן מרגשות ומספרות על אהבה מעין טראגית. אני בוחרת לתת לצופה קריאה שנייה למה שהוא רואה

Eden_Hevroni_Gold_Tank__קרדיט_צילום_איתי_בנית עדן_חברוני_אקדח_קרמי_וזהב

Yuval:

אז בואי נדבר באמת על הקריאה הראשונה והשנייה. כבר כמה ימים מאז הפתיחה העבודות שלך מטרידות אותי, כי קשה לי למקם את העמדה שלך כלפי מה שהן מייצגות. מה את רוצה להגיד: שמלחמה זה רע? שהכל חסר תכלית? ובהקשר המקומי, האם יש פה נקיטת עמדה לצד זה או אחר בסכסוך שמלווה אותנו כל כך הרבה שנים? מצד אחד זה טוב שעבודות מבלבלות את הצופה, מצד שני אולי בנושא טעון כל כך זה בעייתי לנקוט עמדה אמביוולנטית?

Eden:

גדלתי ביפו, כל חיי, ועל שנאה למדתי מהטלוויזיה. אני לא יודעת מה נכון ומה לא נכון, שכל אחד יחליט איפה הוא רוצה לשים את עצמו, אם לשנוא או לחיות ברוגע. אני לא מסתכלת רק על הצד של המלחמה שלנו עם שכנינו. יש כאן מלחמה הרבה יותר רחבה ומסובכת בכל המזרח התיכון, ששום מדינה לא הצליחה להשתלט עליה. אני רואה את הדבר כמשהו מדאיג, ואני בוחרת להציף אותו; שהצופה יחשוב.

אני עובדת עכשיו על פסל של התינוק Aylan Kurdi, שצולם מת על שפת הים. אני זוכרת שכשראיתי את התמונה, הראש שלי הבין תוך אלפית השנייה מה הוא רואה ומייד הסטתי את המבט. אז הבנתי שאני צריכה לעשות משהו בנושא. אחרי כמה חודשים חזרתי להתבונן בו שעות ולהבין אותו

Yuval:

כלומר את מכריחה את הצופה להתייחס למה שקורה מסביבו ולנקוט עמדה, או לפחות לצאת לרגע מה-safe zone שלו?

Eden:

זה מה שקורה לי, מול העבודות שלי, ואני מנסה להעביר את הדברים לצופה. בשנה שעברה גרתי בפריז ואני זוכרת שיומיים לאחר הפיגוע הגדול שהיה ב-bataclan לקחתי את סדרה האקדחים לגלריות באזור המארה. הם היו בשוק מזה שאני מביאה להם אקדחים יומיים אחרי שכמה עשרות צרפתיים נרצחו מירי של מחבלים עם קלצ׳ניקוב

Yuval:

את מוצאת קשר בין מה שאת מציגה בבית בנימיני לבין בושם הטרנטולה שלך? כי גם בו היה משהו מאיים ומפתה בו זמנית (ואולי תספרי עליו באותה ההזדמנות כמה מילים לטובת מי שלא מכיר)

Eden:

אני רואה בשניהם כלי נשק.

עכבישת הטרנטולה משתמשת בפרומונים על מנת לפתות את הזכר. כשהוא מגיע מתבצע אקט של חיזור, ולאחריו היא רוצחת אותו על מנת להבטיח את ״איכות הגנים״ שלה.

עשיתי מחקר על דרכי בישום, והבושם מדמה התזה של פרומונים שאמורים למשוך את המין השני: לפני כל אירוע חשוב או פגישה חשובה אנחנו מתבשמים, ויוצאים מוכנים לקרב. ישנם ריחות שמשפיעים עלינו באותה הצורה כמו שהפרומונים של הטרנטולה משפיעים על הזכר. אני בוחרת לקחת את תכונות האופי של הטרנטולה יחד עם תכונות האופי של האישה ולבנות להם צורה ריח ואופי. זה גם מה שעשיתי בעיצוב של בקבוק הבושם ארס שחור (VENIN NOIR), שהצורניות שלו יותר ״מעודנת״. מכיוון שהוא משתמש בתכונות האופי של החיה והאישה הפייתניות, ולאו דווקא בצורה האימתנית של הטרנטולה

טרנטולה. צילום: דן לב

טרנטולה. צילום: דן לב

VENIN NOIR. צילום: איתי בנית

VENIN NOIR. צילום: איתי בנית

Yuval:

מה עוד עומד על הפרק? מה התכניות לעתיד?

Eden:

אני עובדת על עבודות חדשות שאני הולכת להציג בגלריה ארטמיסיה ובוויטרינה במוזיאון תל אביב. בסוף יוני אני נוסעת להתמחות במפעל הפורצלן Cmielow אצל המעצב מארק צצולה, שם אני מקווה לפתח בין היתר סדרת בקבוקי בושם שהצורה והריח שלהם מבטאת את המתבשם

Yuval:

מה תציגי בוויטרינה?

Eden:

אני עובדת על המשך לסדרת המלחמה. אני מניחה שהנושא הזה לא יעזוב אותי במהרה

Yuval:

כן… זה תמיד יהיה רלוונטי פה למרבה הצער. משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

Eden:

לא משנה באיזה מדיום אתם יוצרים, ומה הביקורת שאתם מקבלים, אל תפסיקו ליצור

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden