כל מה שחשוב ויפה

באוהאוס, כל מה שחשבתם ועוד

פורטפוליו News: תערוכה חדשה שתיפתח במוזיאון תל אביב ב-15.10 מציגה את הראייה הכוללת של אנשי ביה״ס באוהאוס, שפעל רק 14 שנה אך חולל תמורות בפני העיצוב והאדריכלות במאה ה-20. התערוכה מגיעה ממוזיאון העיצוב של ויטרה בגרמניה ומציגה מאות פריטים מתחומי העיצוב, האדריכלות, האמנות, הקולנוע והצילום
אדריאן זאואר, מגורי מנהל הבאוהאוס ולטר גרופיוס, צילום מארכיון הבאוהאוס

אדריאן זאואר, מגורי מנהל הבאוהאוס ולטר גרופיוס, צילום מארכיון הבאוהאוס

השם באוהאוס מוכר בישראל בעיקר כסגנון אדריכלי, אך למעשה מדובר במוסד שחולל שינוי משמעותי בפני העיצוב והאדריכלות במאה ה-20. במהלך 14 שנות קיומו, בין השנים 1919 ו-1933, גובשו בבית הספר באוהאוס עקרונות אוניברסליים לעיצוב, תוך חיבור בין אמנות מלאכה ותעשייה. התערוכה באוהאוס # הכל עיצוב הוצגה לראשונה במוזיאון העיצוב של ויטרה בגרמניה, אחר כך הוצגה בגלריה לאמנות בבון. כעת היא מגיעה למוזיאון תל אביב ותיפתח ב-15.10. בתערוכה שאצרה יולנטה קוגלר ממוזיאון ויטרה מוצגים למעלה מ-400 פריטים מתחומי העיצוב, האדריכלות, האמנות, הקולנוע והצילום.

הסוגיות שהעסיקו את מורי הבאוהאוס ותלמידיו קרובות לשאלות הבוערות גם כיום, אולי עוד יותר מבעבר: אדם מול מכונה, יחיד מול חברה, מוצרים ייחודיים לעומת ייצור תעשייתי, סדרתי או המוני, והצורך הגובר בשיתוף פעולה בין-אישי ובין-תחומי. בין היתר מוצגים בתערוכה קטעי סרטים כמו ״סימפוניה של עיר״ (1927) ו״בלט מכני״ (1923) וסדרת סרטי הדרכה ופרסום ״כיצד לחיות באופן בריא וחסכוני״ מעיזבון ולטר גרופיוס, מייסד בית הספר.

אריך קונסמולר, "כיסא וסילי" בעיצוב מרסל ברוייר, ומסכה של אוסקר שלמר, 1926 בקירוב, ארכיון באוהאוס

כיסא וסילי בעיצוב מרסל ברוייר ומסכה של אוסקר שלמר, 1926 בקירוב, צילום: אריך קונסמולר, ארכיון באוהאוס

07_Das_Bauhaus_allesistdesign

הבלט המכני, 1923, צילום: א. אלטינגר באדיבות Theater der Klänge

בית הספר באוהאוס נוסד ב-1919 בוויימאר שבגרמניה, בתקופה של שינויים רדיקליים, על רקע כלכלה מרוסקת והאינפלציה הדוהרת שאחרי מלחמת העולם הראשונה. האדריכל ולטר גרופיוס, חדור תחושת שליחות, הגה כבר ב-1916 מודל חדש של בית ספר לאמנות: ניסוי חדש בחינוך, שבמרכזו שאלות ולאו-דווקא תשובות; מצע שיקשור לימודי אמנות עם הכשרה פדגוגית ומעשית בתחומים השונים של המלאכה והאומנויות. מקום שיצלח את הסתירה לכאורה בין אמנות, טכנולוגיה ותעשייה, וישלב תיאוריה עם פרקטיקה.

בין היוצרים הדומיננטיים שפעלו בבאוהאוס, נמנים וסילי קנדינסקי, יוהאנס איטן, פאול קליי, אוסקר שלמר, לזלו מוהולי-נאג׳, הרברט באייר, יוזף אלברס, הנס מאייר, לודוויג מיס ון-דר-רוה ורבים אחרים. החיבור בין הכוחות היוצרים המשמעותיים הללו הניב דגש ייחודי על תהליכים, שבמידה מסויימת עמד בסתירה למטרה האידיאולוגית של המוסד – לפתח מוצרים פונקציונאליים, איכותיים ויפים לשימוש יומיומי, שיהיו בהישג ידם של המעמדות הנמוכים ויביאו לשיפור חייהם של ההמונים.

הסדנה לציור-קיר, באוהאוס דסאו, 1926, ארכיון באוהאוס

הסדנה לציור-קיר, באוהאוס דסאו, 1926, ארכיון באוהאוס

רבים מפריטי הבאוהאוס עוצבו מלכתחילה כדי להשפיע על תולדות העיצוב. אי התפשרות על איכות הביאה לסיווגם כמוצרי יוקרה, ורק עם המעבר לדסאו, ב-1925, צלח שיתוף הפעולה המיוחל עם התעשייה, כאשר מוצרי הבאוהאוס הוכנסו לייצור המוני. אולם ההצלחה לא האריכה ימים: ביולי 1933 נסגר בית הספר על-ידי הנאצים. אולי גם עובדה זו תרמה להילה שאופפת את הבאוהאוס ואנשיו, כפורצי דרך, שהניחו יסודות לעולם יצרני טוב יותר, אך נהדפו על ידי כוחות הרשע.

לתערוכה נאספו פרוטוטיפים של רהיטים מודולריים שיצאו מתחת ידיהם והפכו לאייקונים של עיצוב מודרני. גופי תאורה, כלי שולחן מקרמיקה, מתכת וזכוכית, מוצגים בתערוכה לצד מסמכים היסטוריים כמו רישומי פטנטים, הסכמי עבודה, עלוני מכירות וקטלוגים. הריבוי הזה נועד ככל הנראה לתת נומכחות למלוא רוחב היריעה שבה עסקו אנשי הבאוהאוס, על מנת לנסות ולהבהיר את הסיבה לדומיננטיות שלהם בשדה העיצוב והתרבות החזותית של המאה ה-20.

לצד החומרים ההיסטוריים מוצגות עבודות של יוצרים עכשוויים, ביניהם אולאף ניקולאי, שהמחיז טקסט של קנדינסקי, קבוצת Space Caviar בעבודת וידיאו המבוססת על משחק המחשב מיינקראפט, ועוסקת בחזונו האדריכלי של גרופיוס. פרויקטים של המעצבים התעשייתיים קונסטנטין גרצ׳יץ׳, יז׳י סימור, קלמנס וייסהאר וריד קראם, ון-בו לה-מנצל, פרונט דיזיין, Unfold, Opendesk ועוד.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden