כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

אסף ליברפרוינד, מתוך התערוכה The StreetVibe

מפגש עם הרחוב (ולא איזו תפאורה פנטסטית)

חוקר האופנה והצלם אסף ליברפרוינד (thestreetvibe.co) מתעד את הסצנה שמסביב לשבועות האופנה השונים מסביב לעולם, ובמקביל מצלם את אופנת הרחוב על אנשיה. בתערוכה The StreetVibe, שנפתחה בתחילת החודש בדיזנגוף סנטר, הוא מציג צילומי אופנה אורבניים. ״כולם רואים לפחות חלק גדול מהתצוגות ומכירים את המגמות הבולטות״, הוא אומר, ״אבל מה שמעניין אותי הוא איך הדבר הזה בא לידי ביטוי במציאות, מחוץ לחלל ה׳סטרילי׳ של התצוגה״

Yuval:

הי אסף, מה שלומך ואיפה בעולם אני תופס אותך?

Asaf:

הי ובוקר טוב, אני בפירנצה בתערוכת בגדי הגברים Pitti Uomo

Yuval:

אז אני קצת מקנא בך עכשיו
או אולי לא קצת…

Asaf:

מיותר. קפוא פה וזו עבודה פיזית ולפעמים די סיזיפית, אבל אני עושה את מה שאני אוהב

Yuval:

זה הכי כיף. ואני רוצה להתעכב רגע על מה שאתה אוהב, כי אם אני מבין נכון, אתה אוהב יותר את מה שקורה מחוץ לתצוגות עצמן ויותר את מה שקורה בחוץ

אביחי דעי, מתוך The StreetVibe

Asaf:

לגמרי

אני אוהב אופנה, ולא עושה לי/לקהל הנחות. נקודת המוצא שלי היא שכולם רואים לפחות חלק גדול מהתצוגות, מכירים את המגמות הבולטות וכו׳, אז מה שמעניין אותי זה איך הדבר הזה בא לידי ביטוי במציאות. כלומר, מחוץ לחלל ה״סטרילי״ של התצוגה.

במהלך התצוגה המעצב/ת מגרים את קהל היעד. מה שמעניין אותי זה איך קהל היעד מגיב לגירוי הזה, ומה שיפה עוד יותר לראות זה שכל אחד מגיב בצורה קצת שונה. ואת השוני הזה מתנאי המעבדה של חלל התצוגה, זה בדיוק מה שאני מחפש

🙂

נלווה לזה תמיד שפת גוף פחות מתוכננת ומודעת, מפגש עם הרחוב (ולא איזו תפאורה פנטסטית), מזג אוויר ואנשים שהם לא תמיד דוגמנים/ות. לפעמים גם דוגמנים ודוגמניות, אבל לאו דווקא

Yuval:

אז רגע לפני התשובות לכל השאלות שמעניינות אותך, ולמסקנות ולתערוכה בסנטר – אני יודע שאתה מגיע מתולדות האמנות ושלא באמת תכננת להיות לצלם רחוב, ואני תוהה אם אתה מקשר בין השניים בכל הקשור לעניין שלך באופנה ובאנשים

Asaf:

או.קי.

אז ככה: במהלך התואר הראשון שלי (תולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב) כתבתי סמינרים על אופנה. רציתי להמשיך ולכתוב תזה על אופנה, אבל לא מצאתי אף מנחה. נורא כאב לי כי היו לי מורות נהדרות בתואר הראשון, בין היתר פרופ׳ חנה טרגן, פרופ׳ נורית יערי, ד״ר רונית מילאנו, ד״ר תמר צ׳ולקמן (ואודה לך אם תוכל לציין את השמות הללו כי הן מאד השפיעו עלי).

רציתי לכתוב בדיוק על מה שאני מצלם/עושה כיום, ואפילו התחלתי מסלול לתואר שני, אבל כשלא מצאתי מנחה לתזה יום אחד פשוט לקחתי מצלמה מחבר והתחלתי להסתובב ברחוב. לא חשבתי שאפסיק ללמוד (עד היום אני רוצה לחזור ללמוד ואין שבוע שאני לא חושב על זה), ולא חשבתי שאהיה ״צלם״. עניין אותי לחקור תחום שמדבר אלי: אפשר לחקור תחום בצורה יותר אקדמית או פשוט במובן הפרקטי

Yuval:

אני לגמרי יכול להתחבר לזה, אצלנו קוראים לזה מחקר באמצעות עיצוב, כלומר הפעולה עצמה היא הבסיס למחקר. אבל האקדמיה המסורתית לא יודעת איך להתמודד עם זה

Asaf:

אמן

שיר פלד, מתוך The StreetVibe

Eleonora Carisi, מתוך The StreetVibe

Yuval:

ומתי הבנת שזה מה שאתה רוצה לעשות?

Asaf:

קשה לי לשים את האצבע על נקודת זמן מסוימת. בסופו של דבר מצאתי את עצמי מסתובב שעות/ימים/חודשים ברחוב. בדיעבד, אחרי 8-7 חודשים יום אחד הסתכלתי אחורה ואמרתי ״זה זה״. הקמתי את האתר שלי הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות

Yuval:

ודי מהר שמו לב אליך וקשה היה שלא להיתקל בשם (ובצילומים) שלך. אני יודע שלא אותך אני צריך לשאול, אבל בכל זאת: יש לך הסבר לזה? כי הרי לא אתה המצאת את צילומי הרחוב…

Asaf:

תודה רבה. אני פחות מנסה להתעסק באיך זה קרה אלא שמח שאופנה מקבלת יותר תשומת לב ונקודות מבט נוספות. אחת המטרות שלי היא להעלות תחומי שיח נוספים סביב אופנה. מקווה שזה קרה, קורה ויקרה

אדריאנו חובל, מתוך The StreetVibe

Yuval:

מה אם כך אתה מציג בתערוכה בדיזנגוף סנטר? מה המשותף לצילומים שמוצגים בה?

Asaf:

אני מציג תערוכת צילומי רחוב שלי שמשלבת תמונות של מובילי דעת קהל ישראלים ותמונות שצילמתי במקומות שונים בעולם (מילאנו, פריז, לונדון וכו׳). המשותף לכולם הוא שאלו נשים וגברים שיודעים להתלבש, בעלי אמירה וסגנון אישי (כן, לדעתי הוא קיים למרות שנוח לנו לחשוב שהוא לא, אנחנו רק צריכים להיות מספיק רגישים); סגנון אישי ראוי לציון ולתיעוד. לכן מתחת לכל אחת מהתמונות ביקשתי להוסיף את שם המצולם/ת בעברית ובאנגלית. אולי זה גם המקום להודות לדיזנגוף סנטר על הזמן והמקום שהם נתנו לי להציג את העבודות

Yuval:

אם אני מבין נכון, חלק מהתמונות הן ספונטניות, כלומר המצולם לא יודע בהכרח שאתה מצלם אותו, או שהוא לא נעמד במיוחד מול המצלמה, ובחלק אלה אנשים שביקשת מהם לעצור רגע כדי שתוכל לצלם אותם. נכון?

Asaf:

נכון, חלק כן וחלק לא. האידיאל שלי הוא לא לעצור את המציאות אבל ברגע שאנשים רואים מצלמה/צלם, באופן אינסטנקטיבי שפת הגוף שלהם משנה. האידיאל הוא שהמצולם/ת לא שמו לב בכלל שצילמתי את התמונה. זה קורה הרבה אבל לפעמים אני מבקש מאנשים לעמוד כדאי שאצלם אותם, פשוט כי אני רוצה לתעד את הלבוש/המראה שלהם בצורה הטובה ביותר ויודע שהסיכוי לתפוס אותם שוב אחר כך הוא קלוש‎

Yuval:

יש הבדל בין אנשים מפורסמים (או כאלו שרגילים להצטלם) לבין אלו שלא?‎ ויש איזה הבדל בין הצילומים הראשונים שלך לאלו מעכשיו?‎

Asaf:

חד משמעית אין הבדל מבחינתי, ״מפורסמים״ הם אנשים רגילים לכל דבר. הרבה פעמים אני מבקש לצלם מישהו ורק אחר כך מתברר לי מי זו/ה (גם בישראל ובעיקר בעולם). ההבדל הוא שפעם הייתי מצלם אנשים שאני פוגש רק בתל אביב והיום אני מנסה לשלב בין תל אביב לעולם. יש עלי מצלמה כמעט כל הזמן

מתוך התערוכה The StreetVibe

Yuval:

אתה חושב שהטעם והסגנון האישיים שלך השתנו מאז שהתחלת לצלם אחרים?

Asaf:

הטעם שלי לא השתנה אבל הסגנון האישי כן. בעבר הייתי מתלבש בצורה יותר אופנתית והיום אני מנסה לא לבלוט בשטח בדיוק מאותה סיבה שציינתי קודם. התמונה הכי טובה היא זו שהמצולם/ת לא שמו לב אלי

Yuval:

מגניב. תהנה בפירנצה!‎

Asaf:

תודה רבה, סוף שבוע נעים‎ ותתענג על ה־20 מעלות‎ שיש בתל אביב.
אם אתה בתל אביב :)‎

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden