כל מה שחשוב ויפה

עיצוב להמונים

איך מעצבים בלי שום הבנה של תלת־ממד, של צורה ושל ייצור? ״אנשים לא יודעים לעצב, אבל הם יודעים להגיד מה הם אוהבים ומה הם לא אוהבים״, אומר דוד קלר, שותף/מנהל בפירמת העיצוב prime, המשיקה היום את maix, ש״יודעת להבין מה הטעם של כל אחד, להציע לו עיצובים שנוצרים בצורה אוטומטית ולהתאים אותם לטעם האישי״

דוד קלר. צילום: עמוס בר זאב

Yuval:

הי דוד, מה שלומך?

David:

מצוין. חם לי

Yuval:

כן… הקיץ התחיל באופן רשמי

David:

לגמרי. והשמועה אומרת שהולך להיות הרבה יותר גרוע

Yuval:

בוא נתעלם ממזג האוויר ונדבר על דברים משמחים יותר: ספר לנו מה התחדש ב־prime מאז הצ׳אט האחרון שלנו

David:

מתי היה הצ׳אט האחרון? כי מאז השתנה המון. צריך לדעת מאיפה להתחיל 🙂

Yuval:

זה היה לפני חמש שנים סביב המקלדת של keyview

David:

זה באמת היה מזמן…

פריים גדלה וצומחת משנה לשנה והיום אנחנו כבר 12 איש. הרחבנו את סל השירותים שלנו, פיתחנו מודלים עסקיים מעניינים ללקוחות שלנו והתחלנו לעבוד גם חזק עם חברות מחוץ לישראל.

אני חושב שבתקופה ההיא בדיוק סיימנו את הפרויקט הגדול הראשון שלנו. בראייה לאחור היה לנו לא מעט מזל, אבל גם הרבה תכנון נכון קדימה והבנה של השוק, מה שעזר לנו לבנות בצורה טובה את הצעת הערך שלנו ולייצר בידול נכון מהמתחרים. כל זה הוביל אותנו ל־positioning מצוין בשוק והיום אנחנו החברה המובילה לעיצוב טכנולוגיה.

אחת השאיפות שלנו בתחילת הדרך – ואני חושב שאולי גם דיברנו על זה בפעם שעברה – הייתה להביא לכאן מתודות עבודה ״מחוץ לארץ״ ולהעלות את הסטנדרט בכל השוק, ואני חושב שהצלחנו בזה. מעבר לזה אני רואה שמשרדים אחרים מיישרים קו ועושים הרבה דברים שאנחנו קיבענו כסטנדרט, מה שמעלה את הרמה של כל התעשייה וכל השוק, וזה תמיד מצוין

Yuval:

מה זה אומר חברה לעיצוב טכנולוגיה?

David:

שאלה מצוינת 🙂

לאורך השנים ראינו ש־90% מהחברות ומהיזמים שמגיעים אלינו מביאים איתם איזשהו רעיון/פיתוח טכנולוגי פורץ דרך. הבעיה היא שברוב המקרים הם לא מגיעים עם רקע בתחום פיתוח וניהול המוצר והרבה פעמים הם מוצאים את עצמם מנהלים תהליכי עיצוב, מיתוג ואסטרטגיה ללא כלים. אנחנו מהווים ״בית״ לחברות וליזמים שיודעים לפתח ולבנות את הטכנולוגיה עצמה, אבל לא יודעים כיצד לנהל את תהליך פיתוח המוצר.

בסופו של היום אנחנו יודעים לנהל עבור הלקוחות שלנו את כל ה־product וכל ה־creative ולתת להם שקט בגזרה הזו, ובסופו של דבר זה מה שהם צריכים

Yuval:

אתה יכול לתת דוגמה ללקוח כזה, שנייה לפני שנדבר על maix?

David:

בטח. קח לדוגמה את חברת innoviz – שמתפתחת מערכת שאמורה לשמש רכבים אוטונומיים. יש להם צוות מדהים, הם גייסו כבר קרוב לעשרה מיליון דולרים, והחזון שלהם הוא בכלל לפתח צ׳יפ שייכנס לתוך הרכבים ויהווה סוג של ״עיניים״ בעבור הרכב. מרבית האנשים בחברה מגיעים מרקע טכנולוגי ואנחנו בונים בעבורם את אטסרטגיית העיצוב של המוצר הראשון, עוזרים להם בכל מה שקשור לדיגיטל ולמותג, מעצבים את המוצר הפיזי, עוזרים לייצר אבי־טיפוס בסין, מטפלים בעיצוב החומרים השיווקיים, בהדמיות ובסרטים שיווקיים, כך שאנחנו נותנים להם שירות end-to-end בכל הקשור לנושאי product ו־creative

הנה באו הרובוטים לקחת לנו את העבודה

Yuval:

אז איפה maix משתלבת בזה?

David:

האמת ש־maix לא משתלבת בזה… 🙂

הרעיון מאחורי maix צמח והתפתח לאט לאט אבל זה לא הולך להיות ענף בפריים אלא חברה עצמאית עם חזון מאוד מאוד שאפתני: לאפשר לכל אדם לעשות לעצמו מוצרים פיזיים, ללא ידע וללא כל מאמץ. אנחנו משתמשים בטכנולוגיה קיימת כדי להנגיש את תהליך העיצוב והיצירה לכל אדם על הכדור

Yuval:

כלומר, אתם גם הלקוח במקרה הזה

David:

בהפוך על הפוך כן (לא חשבתי על זה ככה האמת, אבל יש בזה משהו…). מאחורי maix עומדים שלושת השותפים בפריים: עמרי בר זאב, שמנהל את הקריאייטיב; איתי עמיר, שמנהל בפריים את הפיתוח ובמייקס את האופרציה והייצור; אני, שמנהל את פריים ואת מייקס; וצירפנו אלינו גם את שחר אילן, איש תוכנה מוכשר ומנוסה, שמנהל את הפיתוח הטכנולוגי

Yuval:

איך בכלל נולד הרעיון?

David:

כמו הרבה רעיונות הוא נולד מתסכול שלנו: הייתה תקופה שהגיעו אלינו המון המון יזמים מאוד בוסר, ובאחת הפעמים חשבנו איך אנחנו יכולים להנגיש את השירות שלנו להרבה יותר אנשים ולאפשר ללקוחות שלנו להסתדר בלעדינו. הרעיון הזה התיישב אצלנו באיזשהו אזור במוח ולאט לאט צמח וגדל.

אני חושב שמהר מאוד התחלנו לשאול מי בכלל רוצה לעצב מוצרים בעצמו? מי צריך לעצב מוצרים לעצמו? ואיך אתה בכלל מעצב משהו אם אין לך שום הבנה של תלת־ממד, של צורה, של ייצור וכו׳. עלו המון שאלות מהותיות עוד לפני שעשינו משהו, ואחרי שחפרנו ודשנו בהן לא מעט התמקדנו והתפקסנו, מה שהוביל אותנו לפתח את המוצר שאנחנו משיקים היום

Yuval:

אני רוצה להתעכב על ״מי בכלל רוצה לעצב מוצרים בעצמו? מי צריך לעצב מוצרים לעצמו?״, כי זה הרי מה שמבטיחים לנו: שלכל אחד תהיה מדפסת תלת־ממד ונוכל להדפיס בבית כוס או מזלג או כל דבר אחר. אבל, זה שאני יכול לעשות את זה לא אומר בהכרח שאני ארצה. לאיזה תשובות הגעתם?

David:

אני חושב שהבנו באיזשהו מקום שטכנולוגיה מאפשרת היום לבני אדם לעשות דברים שהם לא דמיינו. אנחנו יכולים ליצור היום דברים שלפני עשר שנים לא דמיינו שנוכל לעשות ללא הכשרה מקצועית; יש 100,000,000 אתרים שנבנו על ידי אנשים שהם לא מעצבים או מפתחים, 8,000,000 איש בחודש התחילו להכין לעצמם ארוחות גורמה בזכות הטכנולוגיה של blue apron, כל אמן יכול לפתוח לעצמו חנות ולמכור את מרכולתו ובאופן כללי הכל הופך להיות פשוט ונוח. במקביל לזה אנחנו ראינו שיש פריחה וגאות בשוק ה־home decor ושמוצרים כמו houzz או pinterest מצליחים מאוד.

עכשיו, העבודה ששהטכנלוגיה קיימת לא אומר שיש את הכלי להשתמש בה – ופה אנחנו נותנים את הפתרון. הבנו שאנשים לא יודעים לעצב, אבל הם כן יודעים להגיד מה הם אוהבים ומה הם לא אוהבים. המוצר שלנו יודע להבין מה הטעם של כל אחד, להציע לו עיצובים שנוצרים בצורה אוטומטית ומתאימים לטעמו האישי, ולאחר מכן מאפשרים לו לעשות שינויים קטנים שיתנו מגע אישי למוצר

Yuval:

ואז מה?

David:

את התוצאה אנחנו יודעים לייצא כקובץ שאפשר לייצר ולהפנות אותה למגוון יצרנים וספקים שאיתם אנחנו עובדים. הם יודעים לייצר כל מוצר ומוצר בהזמנה אישית ולשלוח אותו ישירות ללקוח. בגלל שאין לנו עלויות פיתוח, אנחנו לא מחזיקים חנות פיזית, אין לנו מלאי, אין לנו לוגיסטיקה ואין לנו מפיצים. אנחנו מצליחים לחסוך הרבה מאוד כסף ולהתקרב לעלות של מוצר בייצור סדרתי. המחיר נקבע על פי עלות הייצור והמשלוח, ואנחנו לוקחים 50% עמלה מעלות הייצור

כך, המוצר הנוכחי שלנו מאפשר ייצור של מוצרים קטנים ופשוטים שעשויים בהדפסת תלת־ממד, ובהמשך אנחנו מתכננים להרחיב את ״סל המוצרים״ שלנו ולאפשר ייצור רהיטים, שטיחים, גופי תאורה, וכו׳. השמיים הם באמת הגבול פה ואנחנו מאוד מתרגשים ומחכים לראות איך השוק יגיב למוצר.

חשוב לציין שבשלב זה אנחנו משיקים בצורה שקטה ובלי אפשרות לקנות – רק כדי לבדוק המרה ולדבג. עוד שבועיים־שלושה כבר ממש יהיה אפשר לקנות ולשלם. מי שילחץ עד אז על BUY יקבל קופון 10% הנחה עד שנהיה מוכנים

Yuval:

מה למדתם מהתהליך? משהו שהיה בהתחלה והורדתם, או משהו שלא היה קיים והבנתם תוך כדי?

David:

הדבר המרכזי שהבנו אחרי שבנינו את המוצר הראשון הוא שהמשתמשים שלנו מקבלים משהו שהם לא ציפו לא, מה שייצר אצלהם אכזבה מסוימת. זה גרם לנו להוסיף שלב נוסף בתהליך העיצוב שמאפשר להם לבחור סילואטה כללית של המוצר. הוספת השלב שיפרה מאוד את התגובות שקבלנו ויצרה ״תיאום ציפיות״ הרבה יותר טוב. בסופו של דבר הבנו שהתהליך מאוד דומה לתהליך העיצוב בפריים, ושהמפתח הוא תיאום ציפיות וירטואלי בינינו לבין המשתמש

Yuval:

והבחירה במוצרים שאיתם אתם משיקים את maix, נעשתה בגלל נוחות ייצור או כי אתם מאמינים שדווקא לאלו יהיה ביקוש?

David:

קצת מכל דבר. זיהינו שבשוק ה־home decor יש הרבה יותר מנעד לערך הנתפס של המוצר, ושבתנאים הנכונים אנשים מוכנים ורוצים לשלם לא מעט כסף על פריטים יחודיים. מצד שני – וכדרכו של כל סטרטאפ – אנחנו מנסים לעשות כמה שפחות כדי להבין אם לרעיון שלנו יש רגליים. לא גייסנו השקעה ואנחנו פשוט מנסים לתקף את הנחת היסוד שלנו. בחרנו במוצרים פשוטים כי זה מפשט את תהליך ההעברה לייצור, את הממשק מול היצרנים ובאופן כללי מוריד סיכונים מתהליך הפיתוח. אנחנו מניחים שאם נצליח למכור לאנשים ואזות, עציצים, שעונים וקערות מחומר אחד ובמגוון מסוים של צבעים, נוכל לדעת שהעסק עובד‎

Yuval:

אני מניח שאתם אופטימיים‎

David:

אנחנו ריאליים. יש המון דברים שנגלה תוך כדי התהליך ואני בטוח שהמוצר ישתנה עוד עשרות פעמים. אנחנו רוצים לקבל את הבטחון שהמוצר שלנו ביסודו הוא מוצר טוב ולהשתמש בזה כדי לגייס כסף‎

Yuval:

מגניב. משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?‎

David:

קודם כל תודה 🙂

אבל כן, יש משהו:‎ לפני כמה חודשים הוזמנתי על ידי ספי חפץ לספר לתלמידי המחלקה לעיצוב (פוסט) תעשייתי בבצלאל על הדרך שלי כבוגר, על פריים ועל שאר הדברים שאנחנו עושים. ברוב ההרצאה שלי הסטודנטים, מה שנקרא בעדינות ״נמנמו״, אבל כשהגעתי לדבר על מייקס כולם התעוררו, התעצבנו והתווכחו איתי. הרגשתי שזה ממש נוגע להם במקום הכי עמוק והכי מפחיד: ״הנה באו הרובוטים לקחת לנו את העבודה״.

וזה גרם לי להבין שני דברים: 1. עלינו על משהו טוב; 2. זה לא סותר: wix לא ביטלה את הצורך במעצבים ו־blue apron לא פגעה בהכנסות של מסעדות – טכנולוגיה היא כלי שצריך לדעת להשתמש בו ולכולנו יש מה להרוויח‎

Yuval:

מסכים לגמרי!‎

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. עומר

    חחחח….אז אתם ה"חברה המובילה לעיצוב טכנולוגיה." טוב שאתה מודיע לנו דוד!!
    ותן לי לעדכן אותך שאכן עשיתם כמה פרוייקטים יפים..(שכולם פלופים מסחריים שבעיקר עלו כסף למשקיעים) אבל אתם ממש לא שומרים עך הרמה האסטטית בפרוייקטים של השנתיים האחרונות.
    ו"ניהול הפרודקט והקריאייטיב" זה עיצוב תעשייתי…כבר לא מספיק להגיד מולטידיסיפלינארי אלא ממש המצאתם שירות חדש.
    + המוצר שעליו הכתבה הוא ממש קשקוש וסוג של אלטרנטיבה נכה לחיפוש קבצים בטינגיורס.
    אני לא בא ממקום של צרות עין פשוט זה מגעיל שמישהו מעיד על עצמו שכבש את האוורסט שלא כך.
    אני בטוח שנקודה/טיקו/טאגה/ארן/יונתן בר אור הם יותר "החברה המובילה לעיצוב טכנולוגיה." מכם. מילין זה לא הכל

    1. Incognito

      עומר, אתה כנראה לא מכיר את דויד באופן אישי, אחרת לא היית מופתע כל כך מכמות ההבלים שמופיעים פה. מי שאי פעם עבד איתו יודע בדיוק מה הוא (לא) שווה.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden