כל מה שחשוב ויפה

RCA 2017: הישראלים // דנה ונציה

בתערוכת סוף השנה של בוגרי הרויאל קולג׳ בלונדון הציגו ארבעה בוגרים ישראלים, שסיפרו לנגה שמשון על פרויקט הגמר שלהם, על תקופת הלימודים ועל התכניות לעתיד

דנה ונציה, בת 34, סיימה במסלול ציור עם פרויקט הגמר שלה,
״slowly, nowhere״

הגעתי לרויאל קולג׳ אחרי שהייה של חמש שנים בברצלונה, שם למדתי עיצוב גרפי, ונשארתי אחרי הלימודים להמשיך ולעבוד. ברויאל קולג׳ התקבלתי למחלקה לציור אבל לא ציירתי הרבה מאז. בית הספר לאומנויות מחולק למחלקות שונות אבל אין צורך להתחייב לתחום, כך קרה שציור כדיסציפלינה לא היווה חלק מהעבודה שלי. עם זאת אני חושבת שהשיח סביב המדיום תרם לי בפיתוח השפה הוויזואלית אפילו שהיא לא נופלת תחת הקטגוריה הספציפית הזו.

פרויקט הגמר

פרויקט הגמר שלי הוא סרט באורך 20 דקות, סיכום של שנתיים אינטנסיביות ואקספרימנטליות. בשנה הראשונה התנסיתי בחומרים טקטיליים ופחות בדו־ממד. בשנה השנייה המשכתי עם פיסול בממדים יותר גדולים ובמקביל התחלתי לעבוד עם וידאו. עבודות דוקומנטריות ועבודות מבוימות הולידו את הבסיס הטכני לסרט, שלתוכו שילבתי אוביקטים שיצרתי.

הסרט הוא בחלקו אוטוביוגרפי והוא מתחיל בתיכון שבו למדתי בירושלים, ומשם הסיפור עובר הלאה לשחקנים. העלילה היא בדיונית ומספרת על שני תיכוניסטים שמתכננים לגנוב את הפסל שמעל כיפת הסלע. התסריט והסטורי־בורד בחלקם נכתבו מראש ובחלקם מבוססים על אימפרוביזציה עם השחקנים, כך שרוב הטקסטים נבעו מהבנים ששיחקו בסרט. הסרט הוא חלק ממיצב שכולל פסלים ועוד כמה אלמנטים, ביניהם יציקות גבס וציורים.

לונדון

בינתיים אני נשארת בלונדון. קיים פה עושר תרבותי ועושר ויזואלי והספקטרום של מה שאפשר לראות בעולם האומנות הוא די רחב ככה שמבחינת השראה אומנותית יש הרבה מה לספוג. מעבר לכך, העיר מאוד קוסמופוליטית ויש אפשרויות בכל תחום ואני מקווה להמשיך להתפתח כאן בינתיים. 

– – –

בימוי – דנה ונציה; צילום – רומן פורצקי; הפקה – היו טונג לאו ודנה ונציה; כוריאוגרפיה – טל רגב; תלבושות – אגלה יאונסמס; מוזיקה – סול וויליאמס, ספיר חסידים; צבע – לורה דרט; cnc – סטיב דאן; שחקנים – דניאל ברמן וספיר חסידים

danavenezia.com

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden