כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

ענת עופרי, מתוך התערוכה בוויצו חיפה

ענת עופרי בוויצו חיפה

פורטפוליו Promotion: ״17 הברות, 3 שורות, אמרי יופי, אמרי שלום
״, תערוכת היחיד של ענת עופרי, תיפתח ביום שישי 27.10 בגלריה ע״ש מורל דרפלר במרכז האקדמי ויצו חיפה. אוצר: עמית זולר

עונת התערוכות 2017/18 בגלריה לצילום ע״ש מורל דרפלר בוויצו חיפה תיפתח עם תערוכה של ענת עופרי, בוגרת ותיקה של המחלקה. עופרי מצלמת תחת משמעת ומסורת הצילום הקלאסי של אמצע המאה ה־20. צילומיה ממעיטים באינפורמציה (לרוב כשפני השטח הם שחור ולבן) ומייצרים בימה למחזה מנותק ממציאות קונקרטית.

עמית זולר, ראש המחלקה לצילום ואוצר התערוכה:

מפגש אקראי בקיר שחור, חשמונאים או קרליבך בתל אביב, נקודת פתיחה. הולכים ושבים מול הקיר חודרים באחת אל חלל תיאטרון, מנתקים עצמם ממקום קונקרטי. הקיר איננו מסך או רקע, הוא היה בולען. הוא לא מתיימר לברוא מציאות אלטרנטיבית לרחוב שפעם היה שוק ואחר כך אתר בנייה והיום קניון, הוא מוחק את הקיים מבלי להציע חלופה (מפה משובצת אפור לבן אפור לבן, כמו שהפוטושופ מציע). שלא כמו אירווינג פן (Irving Penn) שמעתיק את מרחב הצילום שלו אל מחוזות אקזוטיים, ובכך מציב את המצולם על מרבד קסמים שמעתיק אותו אל חלל צילום ניו יורקי. שלא כמו ריצ׳רד אבדון (Richard Avedon) שמייצר ריק דומה (In the American West) אך מציב ומביים את הנקרה בדרכו.

שלא כמו רינקה דייקסטרה (Rineke Dijkstra) ותומס ראף (Thomas Ruff), שלא כמו פיליפ לורקה (Philip-Lorca diCorcia), ענת עופרי אינה מייצרת מהלך טכני מנתק, אינה מתערבת. הניתוק היה שם, מחכה. היכולת התיאורטית של הצילום להפוך מיישות מסמנת/מתארת, לכזה המייצר אשליה של מרחב חדש, שיוגדר רק כשיונח לצד דימויים חדשים שיטעינו אותו, קורמת עור וגידים. נקודת פתיחה זו מציעה את הניתוק, את ההזרה כמכניזם, אך גם כמוטיב, כמהלך מרכזי המטעין כל דימוי בעצמתו של האין. ענת עופרי לוקחת את שניהם. המבט, או יותר נכון, העדרו של מבט, מהווה מסך שחור מהולי נאג׳י, סופי באין סופיותו, עיוור. סוס בעוורונו, ילדה בעוורונה צופה בחלליו הריקים של העולם.

אדם, בודד בחלליו הריקים של עולם, מבטו חסר, מבטה של הצלמת עליו. שניהם ניזונים מעוצמת העלטה ובו בעת מייצרים חשיכה, ריק קיומי. אין הוא מאיים, הוא שקט, כה שקט (אברהם חלפי). כעת כבר לא נחוץ צבעו השחור של אותו קיר מרחוב חשמונאים. כעת כאשר הוטענו הדימויים, נושא איתו כל תצלום ותצלום את מטען הבדידות והעיוורון. ענת עופרי מכילה ונפרדת בו זמנית.

העולם אינו שחור ולבן, הוא אינו ריק, הוא גדוש ומלא, הצמצום נכפה תחת משמעת הדימוי. כפי ששירת הייקו כופה משמעת על המשורר, 17 הברות, 3 שורות, העולם כולו, אמור יופי, אמור שלום. כמו משוררי הייקו ענת עופרי, ממקדת מבטה ובטיפת מים, מגלה את השתקפותו של העולם כולו.

נעילה: 20.11
רח׳ הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה. א׳-ה׳ 10:00-17:00

 

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden